האם אני יכול לראות את גדלות הרמב"ם ? (1 צופה)

[חפץ בחיים]

ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים

לחץ כדי לכווץ...

השאלה אינה מובנת דיה
אם הרמב"ם שגדלותו אינה מוטלת בספק, כתב ספר שהוא מונומנטלי הרי שודאי הוא שגדלותו טמונה בספר הזה. הוא הרי השקיע בו את מיטב שנות חייו.
וכעת אתה שואל האם אתה יכול לראות זאת. ובכן, היחיד שיכול לענות על שאלה זו הוא אתה. תפתח את הספר חידושי ר' חיים הלוי ותראה שהוא ראה בהחלט את גדלותו של הרמב"ם. לעומת זאת תפתח את ספר X שבא ללוות כל מיני פרויקטים מעניינים ותראה שהם בכלל לא שמו לב לגדלותו.
אי לכך, לא הבנתי את שאלת מר. אולי יואיל לבארה לי.

 

[מחכה]

באשכנז ופסקו בעיקר כהרא"ש

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה הפסיקה כרא''ש קשורה גם לזה שהאשכנזים רגילים לפסיקות שהונהגו בבית אבותיהם כהרא''ש. וולאו דווקא בגלל דרך הלימוד והפסיקה של הרמב״ם.
אגב, רה''י בחב''ד הרב לאבקובסקי תמיד מקדים ואומר בשיעורים שעוסקים בנושא שיש בו חילוק בין אשכנזים לספרדים שיתכן וזה היה בגלל סיבה טכנית (ומביא כדוג' את זה שטעימת נכרי אסורה האשכנזים, כי בארצותיהם הגויים היו שקרנים יותר. ומוסיף שפעם הבבא סאלי התארח בישיבת חב״ד ברינואה והשתדלו לכבדו והוא ביקש מרק חריף, הכינו מרק וכל העובדים במטבח לא התקרבו באותו יום למטבח מריח החריפו ובחורים הרגישו היטב את הדמעות וכשהוגש להצדיק, הוא אמר שהמרק מתוק...)

 

[בד קודש]

לכאורה הפסיקה כרא''ש קשורה גם לזה שהאשכנזים רגילים לפסיקות שהונהגו בבית אבותיהם כהרא''ש. וולאו דווקא בגלל דרך הלימוד והפסיקה של הרמב״ם.

לחץ כדי לכווץ...

דבריך לא מובנים.
לא דובר על איך פוסקים היום, אלא על שורש הפסיקה.
באשכנז, אחר שהיו את פסקי הרא"ש ופסקי הרמב"ם, נקטו כהרא"ש בגלל שדרך לימודם הייתה כמוהו ולא כהרמב"ם.

שיתכן וזה היה בגלל סיבה טכנית

לחץ כדי לכווץ...

אולי, ולא מסתבר.

 

[מחכה]

ולא מסתבר.

לחץ כדי לכווץ...

זוהי עובדה שבמקומות מסויימים היו צריכים לגדרים שנבעו מתנאי המקום, זוהי עובדה שמספרים אותה בדרך כלל בקשר להלכה טעימת קפילה,

 

[בד קודש]

זוהי עובדה שבמקומות מסויימים היו צריכים לגדרים שנבעו מתנאי המקום, זוהי עובדה שמספרים אותה בדרך כלל בקשר להלכה טעימת קפילה,

לחץ כדי לכווץ...

זה מפורסם על מנהגים, כמו קטניות בפסח.
אבל מעולם לא אמר זאת איש (חוץ ממי שהזכרת) על הלכות פסוקות.
ומאוד לא מסתבר לומר שכיון שבאזור מגוריו של הרא"ש היו גויים שקרנים, הוא פסק לכל כלל ישראל לא לטעום.
זה הופך את הפוסקים המוקדמים למצומצמים שחושבים שאם אצלם יש בעיה, זה מסתמא בכל העולם...

 

[נחלים]

השאלה אינה מובנת דיה
אם הרמב"ם שגדלותו אינה מוטלת בספק, כתב ספר שהוא מונומנטלי הרי שודאי הוא שגדלותו טמונה בספר הזה. הוא הרי השקיע בו את מיטב שנות חייו.
וכעת אתה שואל האם אתה יכול לראות זאת. ובכן, היחיד שיכול לענות על שאלה זו הוא אתה. תפתח את הספר חידושי ר' חיים הלוי ותראה שהוא ראה בהחלט את גדלותו של הרמב"ם. לעומת זאת תפתח את ספר X שבא ללוות כל מיני פרויקטים מעניינים ותראה שהם בכלל לא שמו לב לגדלותו.
אי לכך, לא הבנתי את שאלת מר. אולי יואיל לבארה לי.

לחץ כדי לכווץ...

זה בדיוק הייתה שאלתי האם ראו את גדלותו של הרמב"ם דרך הספר או ממקום אחר כי אני דרך הספר לא מצליח לראות מעבר ליצירה המונומטלית

 

[לבי במזרח]

דורות על דורות עם ישראל מתחנך על ברכו של הנשר הגדול גדול הפובקים ספרים רבים נתחברו על ספריו מהם עמוקים מאוד אך דא עקא בעוד שספרים שנכתבו עליו אני רואה בעיני את עמוקתם עומק לפנים מעומק דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים

לחץ כדי לכווץ...

תכתוב פרק ביד החזקה או חצי פרק בפירוש המשניות או רבע פרק במורה נבוכים ותקבל מיד תשובה.

 

[לבי במזרח]

כל משפט כזה בטילי טילים של פירושים

לחץ כדי לכווץ...

צ"ל תילי תילים כמו שכתבת בהודעה השניה

וניתן להכניס בדבריהם תלי תילים של פירושים

לחץ כדי לכווץ...

 

[חפץ בחיים]

זה בדיוק הייתה שאלתי האם ראו את גדלותו של הרמב"ם דרך הספראו ממקום אחר כי אני דרך הספר לא מצליח לראות מעבר ליצירה המונומטלית

לחץ כדי לכווץ...

הוא אשר עניתי
אתן לך דוגמא, כשפתחתי את ספר הזהר הקדוש, לא ראיתי את גדולתו. מבחינתי ראיתי שם כל מיני סיפורים מעניינים, קצת דרשות וכו' ולכן הייתי צריך שיספרו לי סיפורים מופלאים על רשב"י וחביריו.
אבל כולנו מבינים שמי שקצת יודע ללמוד פותח את ספר הזהר ורואה שם שערי שמים פתוחים, הכל מלא חידושים מופלאים וגילויים שלא שמעתם אוזן.
אותו דבר בדיוק בעניין הרמב"ם. איש פשוט פותח ורואה ספר של קיצורי הלכות. אדם שיודע קצת ללמוד פותח ורואה שערי שמים פתוחים..

 

[נחלים]

הוא אשר עניתי
אתן לך דוגמא, כשפתחתי את ספר הזהר הקדוש, לא ראיתי את גדולתו. מבחינתי ראיתי שם כל מיני סיפורים מעניינים, קצת דרשות וכו' ולכן הייתי צריך שיספרו לי סיפורים מופלאים על רשב"י וחביריו.
אבל כולנו מבינים שמי שקצת יודע ללמוד פותח את ספר הזהר ורואה שם שערי שמים פתוחים, הכל מלא חידושים מופלאים וגילויים שלא שמעתם אוזן.
אותו דבר בדיוק בעניין הרמב"ם. איש פשוט פותח ורואה ספר של קיצורי הלכות. אדם שיודע קצת ללמוד פותח ורואה שערי שמים פתוחים..

לחץ כדי לכווץ...

המשל מהזוהר הבנתי בהחלט כל מי שפותח את הספר רואה משהו לא רגיל מה שהביא לאמון מוחלט בספר הזה הגם שלא הייתה לו שום מסורת ,
בנמשל לצערי לא זכיתי להבין

 

[חפץ בחיים]

המשל מהזוהר הבנתי בהחלט כל מי שפותח את הספר רואה משהו לא רגיל

לחץ כדי לכווץ...

טעות. אתה, מחמת מעלתך מבין שהספר הזה מכיל משהו מופלא. יש הרבה מאד אנשים שלא יראו בו מאומה. קצת סיפורים קצת דרשות וגם קצת דברים לא מובנים אבל לא משהו שיגרום לחשוב בכלל בכיוון של מה שזה באמת.
כל אחד יודע שבחיידר מבינים מצויין את הגמרא, בישיבה קטנה קצת פחות, בישיבה גדולה עוד פחות, ואברך רציני כבר ממש תופס שהוא לא מבין כלום.
כדי לראות את העומק שבכל דבר צריך להיות בר מעלה באותו עניין
ולכן כתבתי שאותו דבר בעניין הרמב"ם יכולת התפיסה בעומק שברמב"ם תלויה בשאלה כמה אתה בר מעלה. יש כאלה שלא יראו כלום ויש כאלה שיראו אור גדול. יש כאלה שבשבילם זה ספר קיצור הלכות (הדברים מפורסמים ונידונו כאן בפורום, לא רוצה להורות באצבע) ויש כאלה שיראו בו ספר עצום ונורא כמו הגר"ח מבריסק.

 

[מתקרב]

דורות על דורות עם ישראל מתחנך על ברכו של הנשר הגדול גדול הפובקים ספרים רבים נתחברו על ספריו מהם עמוקים מאוד אך דא עקא בעוד שספרים שנכתבו עליו אני רואה בעיני את עמוקתם עומק לפנים מעומק דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו בו את גדול המחברים

לחץ כדי לכווץ...

אני רואה את גדלות הר"מ בעינים שלי בשני דברים.
1. היכולת לפסוק דבר ברור בכל התורה כולה, שאף אחד לא עשה את זה, וכל מי שלמד סוגיא יודע כמה קשה להוציא פסק ברור בכל דבר וענין, וכמה אחריות הרמב"ם לקח ע"ע בעצם הפסיקה הזו כאומר לכל בית ישראל דרך והוראה בכל התורה כולה עשו כך ועשו כך, ואף אחד לא עשה לפניו ולאחריו כן.
2. ההיקף האדיר שלו בכל תחום כלומר 1. ידיעה בכה"ת עד כדי פסיקה מפורטת.
2. ידיעה בכל הפילוסופיה של זמנו, והראשון שהתאים אותה לתורה [לבד קצת מאוד הרס"ג לפניו]. במורה הגדול.
3. ידיעה מקיפה ברפואה וכידוע ספריו על הרפואה החל בקיצור פרקי אבוקרט וספרו על הקצרת ופרקי רפואה לרמב"ם ועוד על רפואה שאיני זוכר שמם.
4. ידיעה באסטרונומיה של זמנם כידוע בהלכות קה"ח, וכמה אנשים היום מתיגעים להבין דבריו.
וזאת מלבד היותו אדם עסוק בכל כך הרבה דברים כידוע ממכתביו בעסקיו בצרכי ציבור של היהודים והגוים.
אני לא חושב שמצינו היקף כזה אצל משהו מהראשונים או הגאונים, ומ"מ הרא"ש סובר שר"ת גדול מהר"מ.

 

[הצעיר שבחבורה]

2. ידיעה בכל הפילוסופיה של זמנו, והראשון שהתאים אותה לתורה [לבד קצת מאוד הרס"ג לפניו]. במורה הגדול.
3. ידיעה מקיפה ברפואה וכידוע ספריו על הרפואה החל בקיצור פרקי אבוקרט וספרו על הקצרת ופרקי רפואה לרמב"ם ועוד על רפואה שאיני זוכר שמם.

לחץ כדי לכווץ...

וזאת מלבד היותו אדם עסוק בכל כך הרבה דברים כידוע ממכתביו בעסקיו בצרכי ציבור של היהודים והגוים.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שידיעות בחכמות חיצוניות, ועיסוקים שונים אינם קובעים לגדלות.

אני לא חושב שמצינו היקף כזה אצל משהו מהראשונים או הגאונים

לחץ כדי לכווץ...

ידידי, הזהר בגחלתן, אין לנו כלל אמת מידה לגבי רבותינו נוחם עדן, ובוודאי הגאונים אשר בארץ

הרא"ש סובר שר"ת גדול

לחץ כדי לכווץ...

הרא"ש אינו 'סובר' כך.
אלא כותב כך

נ.ב. כמדו' שכוונתו של פותח האשכול לא היתה לדון בגדלות של הרמב"ם כאדם, אלא בגדלות הספר משנה תורה להרמב"ם

 

[מתקרב]

כמובן שידיעות בחכמות חיצוניות, ועיסוקים שונים אינם קובעים לגדלות.

לחץ כדי לכווץ...

אם הרמב"ם למד את הדברים האלה כנראה שהוא ראה בהם מעלה, ולא צריך להזכיר את דברי הגר"א במעלת החכמות כרקחות וטבחות.

ידידי, הזהר בגחלתן, אין לנו כלל אמת מידה לגבי רבותינו נוחם עדן, ובוודאי הגאונים אשר בארץ

לחץ כדי לכווץ...

ברור ופשוט. אבל רואים שהרא"ש בעצמו דן על ר"ת מול הרמב"ם, ור"ת בוודאי נחשב לגדול מבעלי התוספות, ולא אני אמרתי ממשה עד משה, ובוודאי שזו מליצה, אבל אני לא מדדתי גדלות כלל, רק אמרתי שלא מצאנו כזה היקף, מה כל אחד ידע אנחנו לא יודעים, רק מה מצאנו.

 

[הצעיר שבחבורה]

אם הרמב"ם למד את הדברים האלה כנראה שהוא ראה בהם מעלה,

לחץ כדי לכווץ...

מעלה? נכון יותר יהיה לומר צורך!

לא צריך להזכיר את דברי הגר"א במעלת החכמות כרקחות וטבחות

לחץ כדי לכווץ...

תמיד כדאי להזכיר, אך ברקחות וטבחות יש מעלה? או צורך?

רואים שהרא"ש בעצמו דן

לחץ כדי לכווץ...

כמובן, מסתבר שלו היתה אמת מידה, לא כך?

אני לא מדדתי

לחץ כדי לכווץ...

רק אמרתי

לחץ כדי לכווץ...

שלא מצאנו כזה היקף

לחץ כדי לכווץ...

היקף תורני?
כבר כתבו רבותינו על בעלי התוספות שבללו כל הש"ס כעיסה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

תמיד כדאי להזכיר, אך ברקחות וטבחות יש מעלה? או צורך?

לחץ כדי לכווץ...

וכמו שאמר הגר"ש פינקוס, ברגע שהיחס עם שפחה הוא יותר מצורך, הגיע הזמן לגרש אותה מן הבית

 

[מתקרב]

תמיד כדאי להזכיר, אך ברקחות וטבחות יש מעלה? או צורך?

לחץ כדי לכווץ...

אז לרמב"ם היה את המצרך הזה יותר מראשונים אחרים.

כמובן, מסתבר שלו היתה אמת מידה, לא כך?

לחץ כדי לכווץ...

נכון, וכל כוונתי לומר שהרא"ש העמיד את ר"ת הגדול מבעלי התוספות מול הר"מ, וזו ההתמודדות.

היקף תורני?
כבר כתבו רבותינו על בעלי התוספות שבללו כל הש"ס כעיסה

לחץ כדי לכווץ...

נכון ורק אצלם ואצל הרמב"ם מצאנו היקף של כה"ת כולה שלא מצאנו בשום בית מדרש אחר לא אצל הרמב"ן או הרשב"א וכו, ורק תשים לב שאצל בעלי התוספות זה היה בתי מדרש שלמים, ואילו כאן זה בן אדם אחד.
צרפתי מהקדמת פאת השלחן.

 

[הצעיר שבחבורה]

שלא מצאנו בשום בית מדרש אחר לא אצל הרמב"ן או הרשב"א וכו

לחץ כדי לכווץ...

ח"ו
וכי סבור מר שלא היו רבותינו אלו יודעים כל התורה כולה?

 

[מתקרב]

ח"ו
וכי סבור מר שלא היו רבותינו אלו יודעים כל התורה כולה?

לחץ כדי לכווץ...

ח"ו, לא יעלה על הדעת.
אבל לא מצינו שחיברו חידושים על כה"ת, ובוודאי שיכלו לחדש "חידושי רעק"א" או חזו"א על כה"ת כולה, אבל העובדה היא שהרמב"ן לא חיבר "חידושי הרמב"ן" על זבחים, ואני חושב שזה בגלל שכידוע בשם החזו"א [לא על הנידון הזה] שאפילו כשהאדם גדול מאוד התורה עוד יותר גדולה.
לך יש הסבר אחר למה אין רמב"ן ורשב"א על זרעים וטהרות וקדשים?
ורמב"ם יש על הכול.

 

[הצעיר שבחבורה]

לך יש הסבר אחר למה אין רמב"ן ורשב"א על זרעים וטהרות וקדשים?
ורמב"ם יש על הכול.

לחץ כדי לכווץ...

ההסבר הפשטני הוא, שלרמב"ם היתה מטרה בחיבוריו, ואילו חידושי הרמב"ן והרשב"א הם דברים שנכתבו בדרך לימודם.
ובכל סוגיא בה הניפו ידם, כולל סוגיות בזרעים טהרות וקדשים הראו את כוחם הגדול

אבל העובדה היא שהרמב"ן לא חיבר "חידושי הרמב"ן" על זבחים

לחץ כדי לכווץ...

ישתקע הדבר ולא יאמר, כמובן שהרמב"ן "יכל" לחבר "חידושי הרמב"ן" אף על זבחים וכו' ולא "חידושי רעק"א" או "חזון איש"