השאלה אינה מובנת דיה
לכאורה הפסיקה כרא''ש קשורה גם לזה שהאשכנזים רגילים לפסיקות שהונהגו בבית אבותיהם כהרא''ש. וולאו דווקא בגלל דרך הלימוד והפסיקה של הרמב״ם.
דבריך לא מובנים.
אולי, ולא מסתבר.
זוהי עובדה שבמקומות מסויימים היו צריכים לגדרים שנבעו מתנאי המקום, זוהי עובדה שמספרים אותה בדרך כלל בקשר להלכה טעימת קפילה,
זה מפורסם על מנהגים, כמו קטניות בפסח.
זה בדיוק הייתה שאלתי האם ראו את גדלותו של הרמב"ם דרך הספר או ממקום אחר כי אני דרך הספר לא מצליח לראות מעבר ליצירה המונומטלית
תכתוב פרק ביד החזקה או חצי פרק בפירוש המשניות או רבע פרק במורה נבוכים ותקבל מיד תשובה.
הוא אשר עניתי
המשל מהזוהר הבנתי בהחלט כל מי שפותח את הספר רואה משהו לא רגיל מה שהביא לאמון מוחלט בספר הזה הגם שלא הייתה לו שום מסורת ,
טעות. אתה, מחמת מעלתך מבין שהספר הזה מכיל משהו מופלא. יש הרבה מאד אנשים שלא יראו בו מאומה. קצת סיפורים קצת דרשות וגם קצת דברים לא מובנים אבל לא משהו שיגרום לחשוב בכלל בכיוון של מה שזה באמת.
אני רואה את גדלות הר"מ בעינים שלי בשני דברים.
כמובן שידיעות בחכמות חיצוניות, ועיסוקים שונים אינם קובעים לגדלות.
ידידי, הזהר בגחלתן, אין לנו כלל אמת מידה לגבי רבותינו נוחם עדן, ובוודאי הגאונים אשר בארץ
הרא"ש אינו 'סובר' כך.
אם הרמב"ם למד את הדברים האלה כנראה שהוא ראה בהם מעלה, ולא צריך להזכיר את דברי הגר"א במעלת החכמות כרקחות וטבחות.
ברור ופשוט. אבל רואים שהרא"ש בעצמו דן על ר"ת מול הרמב"ם, ור"ת בוודאי נחשב לגדול מבעלי התוספות, ולא אני אמרתי ממשה עד משה, ובוודאי שזו מליצה, אבל אני לא מדדתי גדלות כלל, רק אמרתי שלא מצאנו כזה היקף, מה כל אחד ידע אנחנו לא יודעים, רק מה מצאנו.
מעלה? נכון יותר יהיה לומר צורך!
תמיד כדאי להזכיר, אך ברקחות וטבחות יש מעלה? או צורך?
כמובן, מסתבר שלו היתה אמת מידה, לא כך?
היקף תורני?
וכמו שאמר הגר"ש פינקוס, ברגע שהיחס עם שפחה הוא יותר מצורך, הגיע הזמן לגרש אותה מן הבית
אז לרמב"ם היה את המצרך הזה יותר מראשונים אחרים.
נכון, וכל כוונתי לומר שהרא"ש העמיד את ר"ת הגדול מבעלי התוספות מול הר"מ, וזו ההתמודדות.
נכון ורק אצלם ואצל הרמב"ם מצאנו היקף של כה"ת כולה שלא מצאנו בשום בית מדרש אחר לא אצל הרמב"ן או הרשב"א וכו, ורק תשים לב שאצל בעלי התוספות זה היה בתי מדרש שלמים, ואילו כאן זה בן אדם אחד.
ח"ו
ח"ו, לא יעלה על הדעת.
ההסבר הפשטני הוא, שלרמב"ם היתה מטרה בחיבוריו, ואילו חידושי הרמב"ן והרשב"א הם דברים שנכתבו בדרך לימודם.
ישתקע הדבר ולא יאמר, כמובן שהרמב"ן "יכל" לחבר "חידושי הרמב"ן" אף על זבחים וכו' ולא "חידושי רעק"א" או "חזון איש"
