עבודה זרה האם בני נח נענשין על אי קיום ז׳ מצוות? ביאור דברי רש״י דף ו. (2 צופים)

[אמרי שפר]

רש"י ד"ה לפני עור- ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידך שהרי עתידין הם ליתן את הדין על שאין מקיימין אותם ואע״פ שאין להם שכר בקיומה ואהני קעבר ישראל משום ולפני עור לא תתן מכשול.

דברי רש״י צריכים ביאור רב, מה קשה לרש״י מעמד והתירן הלא לעיל (ב:- ג.) הגמ׳ בתחילה אמרה שהתירן לגמרי, ושאלה הגמ׳ וכי מצינו חוטא נשכר, ולכן אמרה הגמ׳ דהתירן להם לעניין שאין מקבלין שכר כמצווין ועושין אלא כמי שאינן מצווין ועושין, ומשמע דלעולם לא התירן להם לגמרי דאל״כ קשה דמצינו חוטא נשכר.

אלא נאמר דרש״י ס״ל דלמסקנת הגמ׳ באמת התירן להם לגמרי, ומ״מ לא קשה מחוטא נשכר דכיון שאין מקבלין שכר כמצווין ועושין א״כ נמצא שהם הפסידו מחמת זה שהתירן להם, וכן ביאר רש״י להדיא שם ד״ה לומר ״התרה זו לא טובתם היא אלא שאין מצווין לקיימן ואם יקיימו לא יקבלו שכר״ ומבואר שרש״י למד שלמסקנת הגמ׳ באמת התירן לגמרי אלא שמ״מ אין זה טובה להם כיון שאין מקבלין שכר אם מקיימין, (ובעצם דברי רש״י שם צ״ע למה כתב שאין מקבלין שכר ומשמע שאין מקבלין שכר כלל, הרי בגמ׳ מבואר להדיא שמקבלין שכר מ״מ כמי שאינו מצווה ועושה שהרי אפי׳ עכו״ם שעוסק בתורה הרי הוא ככה״ג וכו׳), וא״כ מקשה רש״י מה שייך בזה לפני עוור הרי אין מצווין לקיימן.

אמנם לפי״ז אינו מובן כלל מה רש״י מתרץ ״מיהו אל יעברו על ידך שהרי עתידין הם ליתן את הדין על שאין מקיימין אותן ואע״פ שאין להם שכר בקיומן״, אם באמת התירן לגמרי א״כ למה נענשין עליהם.

ועוד יש להעיר, למה כתב רש״י ״מיהו אל יעברו על ידך״ משמע שזה עניין רק כלפי הדין דלפני עור, רש״י היה צריך לתרץ על עצם הדבר שאפי׳ שהתירן להם מ״מ נענשין וממילא שייך לפני עוור.

ובאמת ברש״י ב״ק לח. פירש להדיא ״שהרי אינם מצווין אבל מעונשין לא פטרן״, וג״ז צ״ב אם אינן מצווים למה לא פטרן מעונשין.

ונראה לבאר עפמש"כ החזקוני ועוד ראשונים, דז’ מצוות בני נח הרי הם מצוות שכליות שמחויבות מפני תיקון העולם, וא״כ אפשר לומר שסבר רש״י דלעולם התירן לגמרי ואינם מצווין לקיימן ואינם מקבלין שכר כמצווין ועושין, אלא דמ״מ אם עוברין על ז׳ מצוות הם נענשין מכיון שהם מצוות המחויבות ע״פ השכל מפני תיקון העולם וכל אדם יענש עליהם מכיון שהיה צריך להבינם מחמת שכלו, ומ״מ הקשה רש״י איך שייך לפני עוור בדבר שאינו מצווה דאף דהם נענשין עליהם מ״מ לא שייך לומר לישראל שהוא עובר על לפני עוור בדבר שאינן מצווין כלל, וע״ז אומר רש״י דאה״נ שייך לומר לפני עוור, דאל יעברו על ידך דמכיון שנענשין אם עוברין על ז׳ מצוות שייך לומר בזה לפני עוור לא תתן מכשול. וא״כ היה ברור לרש״י שנענשין עליהם אפי׳ שאינם מצווין כמו שפירש בב״ק, והיינו מכיון שהם מצוות המחויבות מחמת השכל, וכל מה שהוקשה לרש״י כאן זה בגדרי הדין של לפני עוור אם שייך לומר לפני עוור בדבר שהנכשל אינו מצווה ומ״מ נענש.