שמעתי שגם ענין הטלטול מרשות לרשות הוא ענין ע"פ הקבלה, אבל בכל אופן לא כך לומדים
- מתחיל חוט שי למורא
- תאריך התחלה
- הודעות
- 11
- תודות
- 39
- נקודות
- 13
לא התבאר בדבריך אם אכן הטומאה היא מציאות גמורה מצד עצמה כמציאות הנבילה למה צריך לדון בספק טומאה על מציאות הדבר בעצמו ולא נדון את חיובי האדם כספק נבילה ואדרבה הגרח"י שרייבר מבאר הדבר לשיטתו שכיוון שהטומאה היא הלכה בתורה ושלוש עשרה מצוות עשה (צו- קח) נמנו ברמב"ם על גוף הטומאה (להיות המת טמא וכו' ) שאין בהם מצווה על הגברא אלא הוא דין שיהיה היחס לדבר הזה כטמא וממילא לא שייך לדון בדבר קולא וחומרא
- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 126
גם אם טומאה היתה דין היה שייך לשאול שזה לא מצוה, ואאל"ט הרמב"ם עצמו מסביר למה מנה את זה כמצוה, וההסבר מסביר גם אם זה ענין מציאותי.
לא חושב שהגרח"י שרייבר לא העמיק אך במעט בסוגיא זו.
ולדעתי העיסוק בזה הוא כעיסוק בטעמא דקרא, שזה פשוט שמה שמעניין אותנו - לומדי התורה ושומריה, היא מה התורה ציוותה לנו בדיני הטומאה, ולכך לפני שבא הכהן אל הבית לראות הנגע אין הבית טמא, ורק לאחר שראה נטמא הבית כמבואר בתוה"ק.
אמנם זה ודאי ופשוט שיש טעם לדיני הטומאה, ויש מציאות של קלקול חושך וכדו' אשר זהו טעם הדין.
וכן בכל דיני התורה והחלויות, אין הענין אף פעם עוסק באיזה מציאות מטאפיזית רוחנית ונחמדת, אלא או בציווי גרידא של עשה ול"ת, או ציווי לקיים איזה ייחס של "טומאה" "קידושין" וכדו'.
ולא ימצא החולק על מש"כ, יד ורגל בביאור המושג מכאן ולהבא למפרע, אשר נמצא הוא בהקדש בעלות קידושין וכדו', וכידוע שהוכיח כן הגרח"י.
לדבריך מהו ענין החלות, מדוע יש דברים שבשביל לפעול אותם צריכים שיחולו ויש דברים שנעשים בפעולה פשוטה ויבשה, הלא הכל זה רק ציוויים.
- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 126
גם לאחר שנניח שהטומאה היא מציאות, עדיין לא תתיישב החלוקה. והתשובה לזה היא אחרת, ואכמ"ל.
למעשה מו"ר הגרחי"ש הדר ביה ממש"כ בבית יינו
הא מנא לך?
כך שמעתי מפיו
- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 126
לשון הרמב"ם [סוף הל' מקואות]. 'דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא'. מבואר שהטומאה היא דין ולא מציאות. [ובקונטרס עשר ספירות רצה לתלות זאת במחלוקת הרמב"ם והמקובלים, שבכל כתבי הקבלה מבואר שהטומאה היא מציאות, עי"ש].
יתכן שהטומאה היא מציאות, אך היא מציאות לא מובנת, מציאות של גזירת הכתוב.
היינו, כוונת מר שזוהי מציאות שמצד השכל אין להכריע שבהמציאות הזו יש פסול כלשהו?
יעוי' בתוס' בבכורות דף ז' ע"ב עור הבא כנגד פניו של אדם בין חי בין מת טהור כו' בין הוא חי ואמו מתה בין הוא מת ואמו חיה, שהעור בא מן שניהם, מן האם ומן הולד ולפיכך טהור עד שימותו שניהם עי"ש. והיינו מפאת שהטומאה באה מחמת העדר טהרה, כיון שאיזה צד מטהר אותו, א"א לטמא וז"פ. ועי' צ"פ מה"ת (דף ס"ג ע"א) עיש"ה.
יש לחקור גבי עור זה לכאורה, אם הוא מוגדר שאינו של האם ואינו משל הוולד ואכן באיזה צד טהרה, מהאם או הוולד יטהרו, וטהרה מכל צד יטהרו. (וכדברי כת''ר דטמואה היא העדר טהרה).
או די''ל דעור זה מצ''ע הוא גם של האם וגם של הוולד ומטעם זה, כל עוד יהיה שם חי הוא יטהר בזכותו של החי. כלומר דטומאה מאיזה צד עדיין לא תטמאו. (וטהרה הוא דין שצריך לחול, אלא שישנו).
וכמדומני דן בזה רבי משה פיינשטיין בעניין תאומים סיאמיים אם מותר לנתקם באופן שהאחד ימות כיון שחיותו מאחיו ויגרום הריגתו.
נערך לאחרונה:
לדעתי אין הביאור שיש טהרה, אלא שהדין חיות מטהר וכ"ז שיש חיות או מצד האם או מצד הולד א"א לטמא וכעין מפרכסת ובן שמונה
אני הבנתי שזה בדיוק ההבדל אם טומאה הותרה או דחויה אינו ביחס שלנו כלפי הטומאה אלא בטומאה עצמה, שאם טומאה הותרה א"כ אין כאן כלל בעיה וחסרון של טומאה, אך אם טומאה דחויה יש כאן חיסרון של טומאה רק שאנחנו מצווים לא להתייחס אליו.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אפיקי מים
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בפקודיך אשיחה
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המביט
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וידעת היום
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיינו
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נחמן פופר
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתאי הארבלי
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עולם התשובה
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס ע
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר נחשון
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר