כמדומני כי רק אחרי הברית מילה נחשב אברהם ל'ישראל' (כן כתבו כמה ראשונים).
וממילא רק על עשיו שייך לומר 'ישראל מומר' אבל ישמעאל שנולד קודם הברית אינו שייך לזה. גם בלי קשר לזה שהיה בן השפחה.

והכתוב אומר 'כי ביצחק יקרא לך זרע'.

ובכלל יש לדון, האם קודם מתן תורה הייתה שייכות בין הירושה לבין המשכיות דרך האב, ועל כן כאשר ישמעאל גורש וככתוב 'כי לא יירש בן האמה' וגו', ממילא גורש מהסתפח בנחלת אלוקים, ונמנע מלהיחשב המשך לאברהם.
 
והכתוב אומר 'כי ביצחק יקרא לך זרע'.
שוב נזכרתי כי חז"ל דרשו כי ביצחק ולא בכל יצחק, ומשמע כי עשיו אינו קרוי זרע, למרות שהוא נקרא 'ישראל'.
ובכלל יש לדון, האם קודם מתן תורה הייתה שייכות בין הירושה לבין המשכיות דרך האב, ועל כן כאשר ישמעאל גורש וככתוב 'כי לא יירש בן האמה' וגו', ממילא גורש מהסתפח בנחלת אלוקים, ונמנע מלהיחשב המשך לאברהם.
בהו"א אמינא של הגמ' שרצתה להוכיח מעשיו כי בן נח יורש את אביו, היינו שסברה הגמ' כי עשיו אינו נחשב ישראל, ולמרות זאת כתוב כי יורש את יצחק, ומשמע ששייכת ירושה בלי קשר להמשכיות, אך יש לפלפל בזה.
 
האם מצינו שלישמעאל היה לו דין ישראל
כמו בעשיו שהיה ישראל מומר?
לכאורה בצווי על המילה נצטווה מדין בנו של אברהם, לא מדין יליד ביתו
כעת ראיתי שביאר הגרי"ז כי בעת ציוי על המילה היה חשוב כבנו שהרי עדיין לא נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא בישמעאל, אך כשנאמר לו כן יצא ישמעאל מדין בנו.
 
כעת ראיתי שביאר הגרי"ז כי בעת ציוי על המילה היה חשוב כבנו שהרי עדיין לא נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא בישמעאל, אך כשנאמר לו כן יצא ישמעאל מדין בנו.
וזה יהיה מחודש טם גדרו שהיה ישראל, ויצא אח'כ לגוי.
(מצינו כיו'ב בפ'ק דיבמות
 
וזה יהיה מחודש טם גדרו שהיה ישראל, ויצא אח'כ לגוי.
זה יהיה תלוי האם לאבות היה דין ישראל, דאם לא היה להם דין ישראל אז ההגדרה האם ישמעאל כלול בכלל זרע אברהם החייב במילה או לא.
(מצינו כיו'ב בפ'ק דיבמות
אם כוונתך לקטן שמיחה? האם שם הוא יוצא מכלל ישראל למפרע או מכאן ולהבא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓