אצל רוב זקני הדור ראינו פשטות מהודרת, דהיינו בגדים פשוטים אך נקיים צחים ושלמים, כל אחד לפי ערכו וסגנונו. (תחשבו על הגרשז"א, על הגרמי"ל, על הגר"ד פוברסקי וכו' וכו', ובכוונה איני מאריך בעשרות דוגמאות). אבל יש שיצאו מהכלל, הן כאלה שהופעתם לא היתה מוקפדת בכלל, אם מפני אופיים העילויי ואם מפני התרחקות קיצונית מחיזו דהאי עלמא, וכן לאידך גיסא יש שנהגו עצמם בלבושים מהודרים יותר. ובודאי כל אחד מהם כוונתו לשמים, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה, וכל לבבות דורש השי"ת.
