מצויין אצלי ממה שאמרו בדור האחרון.
א. הרב אביגדור מילר נשאל האם צריך ללכת להחזיר בתשובה כאלו הרחוקים. ענה הרב זצ"ל אתה צריך ללמוד תורה אם אין לך כח ללמוד עדיך ללכת להשיב אחרים לאביהם שבשמים מאשר לא לעשות דבר.
ב. הרב שך בספר משולחנו של רבינו ח"ב עמ' נ"ב-דהעיר דאין עדיפות לקירוב רחוקים על פני לימוד תורה וזה תפידנו העקרי ויעוי' מה שהאריך בזה.
ג. הרב שטינמן אמר (נדמה לי ללב לאחים) שיש להפריש מעשר מזמנו לצורך אחרים והנה הרב שטרנבוך הביא בשם ר' שמעון שקאפ כי אף בחורי ישיבה מצווים לעשר נכניסהם לזכות להבטחת התורה עשר בשביל שתתעשר ויעשו כן ע"י לימוד התורה לאחרים ויזכו להתעשר בתורה וסגולתה הביא ברכה לאדם
ד. עוד אמר הרב שטרנבוך בשם מורו הרב שניידר כי במדבר היו מקיימים מצות צדקה בזה שסיעו לאחרים ברוחניות ולימוד התורה
ה. עוד סיפר על רבו שסבר שבזה נמצא מפתח גדול להצלחת הבחורים בישיבה וכמו דאיתא בתמורה (ט"ז ע"א) בשעה שהתלמיד הולך אצל רבו ואומר למדני תורה אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'. והיה מנהג בישבה שהבחורים המבוגרים עומדם ליד הבימה פעמיים בשבוע למשך שעתיים להשיב לצעירים ממנו במה שהם התקשו בהם והיה קרא לזה בשם עבודת הקודש.
למי יש להוסיף על זה.
