אמור האם "שור" קטיגור כמו "עגל" (4 צופים)

[געגועים]

שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב

במדרש רבה (כז, ג) וכי שור נולד והלא עגל נולד, ולמה קראו שור, אלא משום עשו להם עגל מסכה, לפיכך קראו הכתוב שור ולא עגל.
דהיינו כדי לא להזכיר חטא העגל, שלא יהיה קטיגור סניגור.

אמנם בגמרא (חגיגה יג:) אמרו שהוחלף שור שבמרכבה לפני כרוב כדי שקטיגור לא יעשה סניגור, משמע שגם שור מזכיר החטא.

אלא שכאן הוצרך לכתוב אחד מן השתיים, והעדיף לכתוב שור שזה פחות מזכיר עוון, אבל במרכבה שהיה אפשר להחליף לכרוב החליפו.

ועוד מפני שבמרכבה נצרך יותר זהירות כמובן, וכמ"ש רש"י בחגיגה (שם ד"ה קטיגור) אנו צריכין שיבקשו מרכבותך עלינו רחמים והשור קטיגור הוא. ולכן גם שור מזכיר עוון לא רצו שיהיה. צא ולמד ממה שכתב בפי' רבינו אפרים בפרשתן: פסח, פה סח, פה שבמרכבה סח ואמר לפני הקב"ה הגיעה עת שתגאל ישראל, כי אותיות שבמרכבה מלמדין סנגוריא על ישראל, עכ"ל, ולכן שם נצרך יותר זהירות שלא יעשה קטיגור סניגור, ודו"ק.​

 

[הצעיר שבחבורה]

גם בפרה מצינו דשייך בה 'קטיגור'

 

[אוהב ספר]

גם בפרה מצינו דשייך בה 'קטיגור'

לחץ כדי לכווץ...

איפה?
אדרבה, בפרה אדומה אמרו תבוא האם ותקנח צואת בנה

 

[הצעיר שבחבורה]

איפה?

לחץ כדי לכווץ...

א. בשופר
ב. נזכר אף בפרה אדומה גופא, במדרש אגדה שהביא רש"י מיסודו של רבי משה הדרשן "ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו, שאין קטיגור נעשה סניגור".

 

[אוהב ספר]

ב. נזכר אף בפרה אדומה גופא, במדרש אגדה שהביא רש"י מיסודו של רבי משה הדרשן "ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו, שאין קטיגור נעשה סניגור".

לחץ כדי לכווץ...

הוא מצד אהרן ולא מצד הפרה
ואדרבה מבואר שם דהפרה היא סניגור על מעשה העגל

 

[הצעיר שבחבורה]

ואדרבה מבואר שם דהפרה היא סניגור על מעשה העגל

לחץ כדי לכווץ...

וראה בגור אריה שם מש"כ.

ומה שלקחו פרה לכפר על מעשה עגל, דודאי מה שאמרנו במקום שבא לכפר על החטא עצמו אפילו מחוץ אין קטיגור נעשה סניגור, היינו כמו אהרן שלא היה מביא כפרה על חטאו, והוא בא לכפר כפרה זו על ישראל, אין קטיגור נעשה סניגור. אבל אותו שמביא כפרה על חטאו, לא אמרינן בזה אין קטיגור נעשה סניגור, אדרבה, במה שחטא יש לו לתקן עם הכפרה ההיא על החטא בעצמו.​