נח היאך הקריבו א"א ונח קרבנות ? (1 צופה)

[התורה]

בפרשתן (ט', ג'): "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם וגו'",

וברש"י: דרק עתה התיר להם אכילת בשר (והוא בסנהדרין נט:).

וקשיא טובא, דא"כ הוא,

היאך הקריב נח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור עולות למזבח,

ואדם הראשון היאך הקריב שור שקרניו קודמות לפרסותיו, הא קיי"ל (שבת קח.) דלא הותר למלאכת שמים אלא מן המותר בפיך,

וצ"ע.

 

[בד קודש]

בפרשתן (ט', ג'): "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם וגו'",

וברש"י: דרק עתה התיר להם אכילת בשר (והוא בסנהדרין נט:).

וקשיא טובא, דא"כ הוא,

היאך הקריב נח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור עולות למזבח,

ואדם הראשון היאך הקריב שור שקרניו קודמות לפרסותיו, הא קיי"ל (שבת קח.) דלא הותר למלאכת שמים אלא מן המותר בפיך,

וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

א. מתי נאמר דין מן המותר בפיך?
ב. לכאו' מן המותר בפיך הוא משום שדבר אסור הוא פגם, ומסתבר לומר שבדבר שרק לא הותר אין זה חיסרון.

 

[נדיב לב]

ואדם הראשון

לחץ כדי לכווץ...

והבל?

 

[נדיב לב]

א. מתי נאמר דין מן המותר בפיך?
ב. לכאו' מן המותר בפיך הוא משום שדבר אסור הוא פגם, ומסתבר לומר שבדבר שרק לא הותר אין זה חיסרון.

לחץ כדי לכווץ...

א. מסתמא ההנחה בשאלה, שהם הקריבו כדיני הקרבנות.
ב. חשבתי לחלק בין היכן שהחפצא אסורה (כמו נבילה וטריפה), לבשר טרם המבול, שהקב"ה לא הרשה לאכול את הבשר אבל לא אסר את גוף הבהמה. אמנם מבואר שם שאסר נטילת נשמה.

 

[בד קודש]

א. מסתמא ההנחה בשאלה, שהם הקריבו ככל דיני קרבנות.
ב. חשבתי לחלק בין היכן שהחפצא אסורה (כמו נבילה וטריפה), לבשר טרם המבול, שהקב"ה לא הרשה אבל לא אסר את גוף הבהמה. אמנם מבואר שם שאסר נטילת נשמה.

לחץ כדי לכווץ...

א. אבל מן המותר בפיך זה רק אחר שיש משהו שהותר, משא"כ אז שהכל היה אסור ולא היה לזה משמעות כלל.
ב. לא כ"כ הבנתי את כוונתך, אם האיסור הוא נטילת נשמה הבעיה היא לא במן המותר בפיך אלא שההכ"ת להקריב אסורה בעצם.

 

[נדיב לב]

א. אבל מן המותר בפיך זה רק אחר שיש משהו שהותר, משא"כ אז שהכל היה אסור ולא היה לזה משמעות כלל.
ב. לא כ"כ הבנתי את כוונתך, אם האיסור הוא נטילת נשמה הבעיה היא לא במן המותר בפיך אלא שההכ"ת להקריב אסורה בעצם.

לחץ כדי לכווץ...

א. אכן ב"ש, וכך חשבתי לחלק. אלא שסוף סוף הותר לו לאכול עשב וכו'.
ב. עד כמה שאסר עליהם ליטול נשמה, חשיבי כנו"ט. דשחיטה לא מתירה. ויל"ע.

 

[נדיב לב]

בפרשתן (ט', ג'): "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם וגו'",

וברש"י: דרק עתה התיר להם אכילת בשר (והוא בסנהדרין נט:).

וקשיא טובא, דא"כ הוא,

היאך הקריב נח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור עולות למזבח,

ואדם הראשון היאך הקריב שור שקרניו קודמות לפרסותיו, הא קיי"ל (שבת קח.) דלא הותר למלאכת שמים אלא מן המותר בפיך,

וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

למעשה שאלה יפה. מי שואל את זה?

 

[נדיב לב]

א. אכן ב"ש, וכך חשבתי לחלק. אלא שסוף סוף הותר לו לאכול עשב וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

ויש לדחות. דסו"ס לגבי קרבנות בהמה ליתא. ודוחק לומר שבזמנם מנחה כמנחת קין חשיב כקרבן, וממילא שייך בהם דין המותר בפיך.

 

[עוזי ומגני]

אבל לא אסר את גוף הבהמה. אמנם מבואר שם שאסר נטילת נשמה.

לחץ כדי לכווץ...

ודלמא אולי רק ליטול נשמה נאסר אבל נבלה היה מותר להם?
וא"כ הוא מן המותר בפיך

 

[התורה]

א. מתי נאמר דין מן המותר בפיך?
ב. לכאו' מן המותר בפיך הוא משום שדבר אסור הוא פגם, ומסתבר לומר שבדבר שרק לא הותר אין זה חיסרון.

לחץ כדי לכווץ...

שם לכאורה גם זה היה מפגם,

לא ?!

 

[בד קודש]

שם לכאורה גם זה היה מפגם,

לא ?!

לחץ כדי לכווץ...

איזה פגם?
זה לא היה 'אסור' בעצם, אלא רק לא הותר להם עדיין ומשום גזל.

 

[התורה]

איזה פגם?
זה לא היה 'אסור' בעצם, אלא רק לא הותר להם עדיין ומשום גזל.

לחץ כדי לכווץ...

שם הפשט,

שמכיון שהם לא היו כה גבוהים רוחנית,

הם לא יכלו לאכול בשר שיטמטם ויקלקלם.

רק שנעשו גדולים יותר שזה לא השפיע עליהם.
מעין דברים אלו ראיתי בעבר.

 

[בד קודש]

שם הפשט,

שמכיון שהם לא היו כה גבוהים רוחנית,

הם לא יכלו לאכול בשר שיטמטם ויקלקלם.

רק שנעשו גדולים יותר שזה לא השפיע עליהם.
מעין דברים אלו ראיתי בעבר.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא משנה את הגדר.
גם אם בטעמא דקרא היה בזה פגם, בגוף האיסור זה לא נאמר.
זה היה אסור רק בגזל משום שלא הותר להם.

 

[אורי]

למעשה שאלה יפה. מי שואל את זה?

לחץ כדי לכווץ...

שאלה קדומה וידועה בעשרות מספרי האחרונים ואולי גם קדמונים
זה נשאל בנוסח שאין כאן ממשקה ישראל

 

[עמך]

ואולי זה דין רק על ישראל כי לומדים את זה מפס'

ממשקה ישראל

לחץ כדי לכווץ...

ואגב השאלה נשאלה שבוע שעבר בגליון 'תורה שבכתב', צריך לחכות לעלון הבא כדי לראות את התשובות.

 

[התורה]

זה לא משנה את הגדר.
גם אם בטעמא דקרא היה בזה פגם, בגוף האיסור זה לא נאמר.
זה היה אסור רק בגזל משום שלא הותר להם.

לחץ כדי לכווץ...

לא מבעיא לשיטת הרמב"ם בריש פ"ט מהל' מלכים מבואר דלא כדבריכם,

אלא אף בד' התוס' בסנהדרין נו: מבואר דלא כן הוא.

 

[התורה]

יעויין בתורה שלמה (בראשית ט', ג' אות י"ד) שמביא מדרש אגדה שכותב שתי סיבות להתיר אכילת בשר בתקופת נח.

וז"ל: הותרה בשר תאוה לנח לפי שהקריב קרבן. ועוד, שהכל למיתה הם עומדים אבל לאדם לא התיר לפי שהכל לחיים הם עומדים עד שחטא ונגזרה על כל בריה למות ולמה לא התיר לאדם לאכול בשר כדי שלא יהא חוטא נשכר.

לפי הטעם הראשון המובא במדרש רק נח הותר באכילת בשר מפני שהוא הקריב קרבן מבהמות, וצריך עיון גדול שהרי הבל הקריב קרבנות מבהמות.