סוכות, שמח"ת ושמ"ע זמן שמחתנו (1 צופה)

[חויישב]

מדוע חג הסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתנו'?
הלא שמחה אינה מגדירה מהות של דבר אלא היא תוצאה מגורם כלשהוא, ופשוט שלא שייך לצוות לשמוח בלא לבאר מהו הגורם שיביא את השמחה...
ולמשל בפסח ובשבועות שבודאי גם בהם נצטווינו לשמוח אבל מ"מ הגדרתם היא 'זמן חרותינו' 'זמן מתן תורתינו' ורק כתוצאה מזה מצווים אנו לשמוח.
במילים אחרות, גם אחר שנגדיר את עצם ענינו של חג הסוכות עדיין יקשה מדוע לא קראתו התורה בשם המגלה על ענינו אלא בשם 'זמן שמחתנו'?

 

[נדיב לב]

מדוע חג הסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתנו'?

לחץ כדי לכווץ...

אגב הפסוק ושמחת נאמר לגבי שבועות וחז"ל דרשו זאת גם לגבי סוכות ופסח. ולמרות זאת אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתנו ואילו בסוכות אומרים זמן שמחתנו.

 

[לב טוב]

מדוע חג הסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתנו'?
הלא שמחה אינה מגדירה מהות של דבר אלא היא תוצאה מגורם כלשהוא, ופשוט שלא שייך לצוות לשמוח בלא לבאר מהו הגורם שיביא את השמחה...
ולמשל בפסח ובשבועות שבודאי גם בהם נצטווינו לשמוח אבל מ"מ הגדרתם היא 'זמן חרותינו' 'זמן מתן תורתינו' ורק כתוצאה מזה מצווים אנו לשמוח.
במילים אחרות, גם אחר שנגדיר את עצם ענינו של חג הסוכות עדיין יקשה מדוע לא קראתו התורה בשם המגלה על ענינו אלא בשם 'זמן שמחתנו'?

לחץ כדי לכווץ...

שמות רבה (וילנא) פרשה לא סימן טז (פרשת משפטים)
קבע אלהים שלשה רגלים,
חג המצות שבו עשה נסים להם במצרים,
חג הקציר שבו ניתנה תורה לישראל שאוכלים מפירותיה בעוה"ז שנאמר (שם /משלי/ ח) טוב פריי מחרוץ ומפז,
חג האסיף שבו האלהים ממלא בתיהם ברכה שנא' (שם /משלי/ ג) כבד את ה' מהונך,

 

[חויישב]

אגב הפסוק ושמחת נאמר לגבי שבועות וחז"ל דרשו זאת גם לגבי סוכות ופסח

לחץ כדי לכווץ...

יש פסוק מפורש על שמחה בסוכות, דברים ט"ז "ד - "ושמחת בחגך",
הפסוק העוסק בשבועות הוא פס' י"א באותו פרק.

 

[חויישב]

שמות רבה (וילנא) פרשה לא סימן טז (פרשת משפטים)
קבע אלהים שלשה רגלים, חג המצות שבו עשה נסים להם במצרים, חג הקציר שבו ניתנה תורה לישראל שאוכלים מפירותיה בעוה"ז שנאמר (שם /משלי/ ח) טוב פריי מחרוץ ומפז, חג האסיף שבו האלהים ממלא בתיהם ברכה שנא' (שם /משלי/ ג) כבד את ה' מהונך, לכך הוא אומר ראשית בכורי אדמתך.

לחץ כדי לכווץ...

השאלה בעינה עומדת, מדוע הגדרת החג היא 'זמן שמחתנו'?

 

[נדיב לב]

יש פסוק מפורש על שמחה בסוכות, דברים ט"ז "ד - "ושמחת בחגך",
הפסוק העוסק בשבועות הוא פס' י"א באותו פרק.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי לפסוק ושמחת לפני ה' הנאמר לגבי שבועות שממנו דרש ר"א בסוכה כז:
ומ"מ הערתי נקלשה. יען וגם בשבועות וגם בסוכות נאמר ושמחת.

 

[תענוג]

מצות ד' מינים כונתו וענינו ושמחתם לפני י' אלקיכם שבעת ימים
ובספר זרע קודש ועוד ביארו ענין הנענועים שההולכה הוא ע"ד התשוקה וההבאה הוא ע"ד המילוי ושמחה וע"פ האריז"ל הכוונה בכל הנענועים להביא אור הדעת אל בחינת הלב להכין לבחינת יחוד וזיוג שהוא ענין דביקות וכל זה בחינת ושמחתם לפני י' אלקיכם עכ"פ גם לפי פשוטו הוא ענין שמחה באלקים (כל אחד ע"פ הבנתו דרגתו) כמבואר בכתוב
ואולי מי שנענע הד' מינים בלי שום ענין שמחה באלקים חסר בעיקרו של מצוה ע"ד מי שהחסיר כוונת טעם מצות סוכה שכתוב בה טעם למען ידעו

וכן ענין ז' ענני הכבוד הוא ג"כ שמחה ודביקות באלקים כי השראת השכינה הוא בערפל וענן ה' על המשכן והכל אל מקום אחד הולך וזה ענין מעלת נטילת ד' מינים בסוכה

 

[תענוג]

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְֹמַחְתֶּם לִפְנֵי יי' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיי' שִׁבְעַת יָמִים
וכתב הב"י בשם הריקנטי שד' מינים חל עליהם שם מים שם הוי"ה ב"ה עכת"ד, ומובן ההמשך ושמחתם לפני ה' אלקיכם וע"ד אז ירננו עצי היער לפני ה', וחגתם אותו חג לה' שבעת ימים ע"ד דרשתם כשם שחל שם שמים על החגיגה כן חל על הסוכה ועד"ז חל שם שמים על הד' מינים וד' מינים וסוכה בקנה אחד עולה זמן שמחתינו שמחה בה' וק"ל

 

[נדיב לב]

מדוע חג הסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתנו'?
הלא שמחה אינה מגדירה מהות של דבר אלא היא תוצאה מגורם כלשהוא, ופשוט שלא שייך לצוות לשמוח בלא לבאר מהו הגורם שיביא את השמחה...
ולמשל בפסח ובשבועות שבודאי גם בהם נצטווינו לשמוח אבל מ"מ הגדרתם היא 'זמן חרותינו' 'זמן מתן תורתינו' ורק כתוצאה מזה מצווים אנו לשמוח.
במילים אחרות, גם אחר שנגדיר את עצם ענינו של חג הסוכות עדיין יקשה מדוע לא קראתו התורה בשם המגלה על ענינו אלא בשם 'זמן שמחתנו'?

לחץ כדי לכווץ...

כתב החינוך וז"ל: "מצות הלולב עם ג' מיניו מזה השורש הוא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלקים בעת ההיא, ציונו השם יתברך לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת ליבנו לשמו ולכבודו והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה... וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינים כולם משמחי לב רואיהם".

ולדבריו נבין מעט מדוע נקרא בשם זמן שמחתנו, כדי להורות לנו שיש לקדש את החומר (עת אסיפת הפירות וכו') ולשמוח לשמו ולכבודו. ולכן אדרבה הפוקוס... הוא על השמחה לשמו ולכבודו ולא על חג האסיף.

 

[ימה של תורה]

בפסח ובשבועות האדם נמצא בביתו מוגן ושליו אבל הסוכה היא דירת עראי, מבנה זמני, פגיע, והאדם שבסוכה חי במצב של תלות מוחלטת בה'. ולכן נקרא זמן שמחתנו להדגיש שלא משנה התנאים החיצוניים, השמחה צריכה להיות פנימית ומלאה. כלומר, השמחה היא המהות, משום שהיא ביטוי של אמונה וביטחון בה’, שמעל לכל נסיבות.

 

[לב טוב]

השאלה בעינה עומדת, מדוע הגדרת החג היא 'זמן שמחתנו'?

לחץ כדי לכווץ...

השאלה מתורצת
כי זה שמחה טבעית
אצל כל אחד
חג האסיף
שהמחסנים שלו מלאים בתבואה.

 

[תענוג]

לומר דחג הסוכות נקרא זמן שמחתינו מטעם דזמנה בזמן האסיף הוא קצת קשה
כי ג' מועדים בג' זמנים אביב קציר אסיף ונגד ג' נסים יציאת מצרים מתן תורתינו ובסוכות הושבתי
ואילו בפסח ושבועות הביטוי מתייחס אחר הנס העבר ואילו בסוכות אחר הזמן הנוכחי ולא מסתבר