• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

א. ל.

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
219
תודות
442
נקודות
106
יל"ע בהא שלא מוטל על האדם להוציא כל ממונו על קיום מצוות דאי הוה פטור מסברא כיון שמה שאין לו מספיק ממון לא חשיב שהוא עובר על המצוה א"כ הוא הדין היכא שאדם עשה תנאי שגט יהיה גט על אופן מסויים ועתה כדי להימנע מהאופן הזה עליו להוציא ממון מי נימא דחשיב כאונס (ואי נימא שאונס הוה דבר הכפוף לסברא לא דברתי).

ויעויין ברשב"א בב"ק ט: שכתב לכא' שתי סברות לפטור א. שלא יהיה מוטל על הציבור כשלא יהיה לו ממון ב. דחשיב כמת.
ויל"ע מה הצירוף בין שתי הסברות.

עוד יל"ע דאי חשיב כמת לכא' הוה פטור מכח קרא של "וחי בהם..." ולפי"ז ה"ה בל"ת והרשב"א עמד בזה וכתב דלא חשיב כמיתה ממש וצ"ב א"כ כמ ו כמה חשיב.
 
ויעויין ברשב"א בב"ק ט: שכתב לכא' שתי סברות לפטור א. שלא יהיה מוטל על הציבור כשלא יהיה לו ממון ב. דחשיב כמת.
ויל"ע מה הצירוף בין שתי הסברות.

עוד יל"ע דאי חשיב כמת לכא' הוה פטור מכח קרא של "וחי בהם..." ולפי"ז ה"ה בל"ת והרשב"א עמד בזה וכתב דלא חשיב כמיתה ממש וצ"ב א"כ כמ ו כמה חשיב.
אני חושב שעני חשוב כמת כי המושג של החיים הוא התקדמות ופעולה ע"י עצמאותו
(וממילא גם עיור בגלל זה וגם מי שאין לו ילדים שאין לו התקדמות בחיים)
ממילא ברור שקשור לזה שמוטל על הציבור כי זה מה שאומר שהוא לא יכול לקדם את החיים שלו לבד
ולכן אומר הרשבא שברור שאי"ז פטור של וחי בהם כי זה נאמר על מיתה גמורה
אלא הוא פחות אדם חי אם הוא יעשה את זה
(ובאמת אם נשאר לו רק 20 שקל ואיתו הוא יכול לקנות מצווה שאין לו אפשרות בלי"ז האם הוא לא מחוייב?)
 
אני חושב שעני חשוב כמת כי המושג של החיים הוא התקדמות ופעולה ע"י עצמאותו
(וממילא גם עיור בגלל זה וגם מי שאין לו ילדים שאין לו התקדמות בחיים)
ממילא ברור שקשור לזה שמוטל על הציבור כי זה מה שאומר שהוא לא יכול לקדם את החיים שלו לבד
ולכן אומר הרשבא שברור שאי"ז פטור של וחי בהם כי זה נאמר על מיתה גמורה
אלא הוא פחות אדם חי אם הוא יעשה את זה
(ובאמת אם נשאר לו רק 20 שקל ואיתו הוא יכול לקנות מצווה שאין לו אפשרות בלי"ז האם הוא לא מחוייב?)
למעשה מה החילוק בין עשה לל"ת לאור הדברים שאמרת.
ולמעשה מה המקור לפטור.
 
לי אישית נראה שיש הבדל בין להמית עצמו דהוה מיתה ואת זה הוא עושה אף באופן שהוא נעשה לעני.
וצ"ל שאדם לא מחוייב להמית עצמו בשביל מצות עשה.
אך סו"ס למצב של מיתה הוא לא מגיע שהרי הוא יכול לחזור למצב של חיים ולדחות ל"ת צריך להגיע למצב של מיתה.

אבל אין לי מקור לכל זה ואין לי המשך לדברים.
 
יל"ע בהא שלא מוטל על האדם להוציא כל ממונו על קיום מצוות דאי הוה פטור מסברא כיון שמה שאין לו מספיק ממון לא חשיב שהוא עובר על המצוה א"כ הוא הדין היכא שאדם עשה תנאי שגט יהיה גט על אופן מסויים ועתה כדי להימנע מהאופן הזה עליו להוציא ממון מי נימא דחשיב כאונס (ואי נימא שאונס הוה דבר הכפוף לסברא לא דברתי).

ויעויין ברשב"א בב"ק ט: שכתב לכא' שתי סברות לפטור א. שלא יהיה מוטל על הציבור כשלא יהיה לו ממון ב. דחשיב כמת.
ויל"ע מה הצירוף בין שתי הסברות.

עוד יל"ע דאי חשיב כמת לכא' הוה פטור מכח קרא של "וחי בהם..." ולפי"ז ה"ה בל"ת והרשב"א עמד בזה וכתב דלא חשיב כמיתה ממש וצ"ב א"כ כמ ו כמה חשיב.
מה שרצה מר בתחילה עם הגט אני חושב שזה לגיטימי שלא הבנתי מה רצה, אם יוכל יכתוב ביתר ביאור
בחלק של ב' צירופי הסברות אם אני זוכר נכון אין רשב"א -לפחות שם שאומר ב' סברות אלא אומר כך: דחז"ל תיקנו כדי שלא יבא למצב של עוני דהוא חמור כ"כ עד כדי דחשיב כמיתה
בחלק של וחי בהם צ"ב מאי ס"ל למר שיהיה לו גדר מת לכל נפק"מ שהיא, אולי מר רוצה גם להתיר את אשתו או להרוג את מי שעשה אותו עני בתור רוצח, או אולי ס"ל דסגי בכל עונש מיתה בבי"ד רק להעני אותו...

המצפה לביאור
 
אני חושב שעני חשוב כמת כי המושג של החיים הוא התקדמות ופעולה ע"י עצמאותו
(וממילא גם עיור בגלל זה וגם מי שאין לו ילדים שאין לו התקדמות בחיים)
ממילא ברור שקשור לזה שמוטל על הציבור כי זה מה שאומר שהוא לא יכול לקדם את החיים שלו לבד
ולכן אומר הרשבא שברור שאי"ז פטור של וחי בהם כי זה נאמר על מיתה גמורה
אלא הוא פחות אדם חי אם הוא יעשה את זה
(ובאמת אם נשאר לו רק 20 שקל ואיתו הוא יכול לקנות מצווה שאין לו אפשרות בלי"ז האם הוא לא מחוייב?)
מר הביא בתחילת דבריו רעיון קצת באגדה, יפה מאוד
רק יואיל בטובו קצת יותר לבאר למה לעני אין לו התקדמות בחייו? הכל בחיים זה כסף? ובכלל בעיוור צריך להתבונן למה אין לו לאן להתקדם.
ומי שאין לו ילדים ג"כ ק' דאי ס"ל למר דיש התקדמות בחיים כשיש ילדים -אזי גם לעני ועיוור אם יש להם ילדים לא חשיבי מתים לכאו'
ואי ס"ל למר שילדים לא מספיקים כדי לעשות חיים א"כ מה שאדם נקרא חי הוא תלוי בחייו שלו ולא של ילדיו א"כ מה משנה אם מתו ילדיו
ואולי ס"ל למר שהדברים באים בצירוף וצ"ב אי שייך אף בזה דרגות, -מי שאין לו לא כסף ולא ילדים האם הוא יותר מת ממי שאין לו רק א' מהם
בקיצור נראה שהחיבור בין שלושתם הוא יותר שיטתי מאשר התקבצות כל 'מרכיבי החיים למקום א'

בכ"א לא נראה לי שאחד מהם זו סיבה לפטור מדינא של וחי בהם -הדין של וחי בהם נאמר גם על ל"ת הדין של המבזבז אל יבזבז נא' רק בעשים
וזה לא החילוק היחיד

אדם שנשאר לו סכום כסף אחרון וזה כל ממונו אינו חייב להוציאו על מצוות עשה כמאמרם ז"ל 'והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש' מלבד מצוות מסוימות
 
מה שרצה מר בתחילה עם הגט אני חושב שזה לגיטימי שלא הבנתי מה רצה, אם יוכל יכתוב ביתר ביאור
בחלק של ב' צירופי הסברות אם אני זוכר נכון אין רשב"א -לפחות שם שאומר ב' סברות אלא אומר כך: דחז"ל תיקנו כדי שלא יבא למצב של עוני דהוא חמור כ"כ עד כדי דחשיב כמיתה
בחלק של וחי בהם צ"ב מאי ס"ל למר שיהיה לו גדר מת לכל נפק"מ שהיא, אולי מר רוצה גם להתיר את אשתו או להרוג את מי שעשה אותו עני בתור רוצח, או אולי ס"ל דסגי בכל עונש מיתה בבי"ד רק להעני אותו...

המצפה לביאור
א. לגבי גט באופן שיצטרך להוציא ממון כדי לשוב לביתו כשהתנה אם לא אבוא (ביארתי מספיק לת"ח שאמור לזכור רשב"א בב"ק ט:)
ב. לא קשה להשיג רשב"א בימינו תפתח תבדוק.
ג. לת"ח דפה חשבתי שלא צריך לבאר כמובן שמדובר רק לגבי דרגת האונס וברור שהוא עדיין חי וחייב בתפילין.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓