אכן, האהבה הרביעית היא כמים הפנים לפנים.
אך זה לא סותר את דברי אריסטו אלא מוסיף עליהם.
בבחינה מסוימת זה כן חולק, כי זה אומר שהכללים שנתן אריסטו אינם מדויקים ולא כוללים את כל סוגי האהבה.
אבל בכל מקרה לא התכוונתי לומר שהוא חולק, אלא סתם לציין לדבריו.
 
דעת הראשונים הפילוסופיים היתה מאוד חיובית עליו,
אולם הגר"א אמר עליו שהוא היה בעל תאוה גדול ולכן היו לו דעות אפיקורסיות,
(זהו חידוש גדול לומר כן שדעותיו הגיעו מתאוות ולא מהשכל,)
 
יש מחכמי ישראל שדיברו בגנותו, שהיה מלא תאוות ותועבות (פרי צדיק שמיני ח).
לעומתם הרמב"ם הרבה בשבחיו, ש"כל מה שאמר אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק" (מורה נבוכים ח"ב כב). וכן "דעת אריסטוס וכו' מלבד שנשפע עליהם השפע האלוקי עד שישיגו אל מעלות הנבואה" (סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ויהי).
 
בספר "חסד לאברהם" (מעין החמישי נהר כה, להמקובל רבי אברהם אזולאי): "עוד מצאתי כתוב בין דברי האלקי כמוהר"ר חיים ויטא"ל ולא ידעתי אם הוא ממהרי"א [היינו האריז"ל ], וז"ל: זמרי נתגלגל בר' עקיבא . . ודע כי אריסטו היה ניצוץ מאבטליון בשביל שלמד אבטליון לתלמידים שאינם הגונים שנעשו צדוקים, ולכן אריסטו היה מכחיש התורה, ולבסוף חזר בתשובה אם לא בדברי רז"ל ואח"כ נתקן באנטונינוס שהיה לומד עם רבינו הקדוש ז"ל כו"'.
 
נערך לאחרונה:
וראה מ"ש בספר "דרך מצוותיך" (לאדמו"ר הצמח צדק, מצוות מילה אות ה'):

"וזהו כלל גדול, שעיקר ההבדל בין סטרא דקדושה לסטרא אחרא - שבקדושה הוא בחינת הביטול, שבקדושה יש ביטול היש, "עס איז גאר ניטא קיין איך", משא"כ בסטרא אחרא הגם שיודעים את ה' אינו פועל בגופם שינוי, כי רק קרו לי' אלקא דאלקייא, וזה הי' ענין הערב רב ויעמדו מרחוק.

"וזה הי' גם ההפרש בעסק הפלסופי' בין הרמב"ם לאריסטו הממרא, להבדיל בין קדש לחול, שהרמב"ם כל שהשיג יותר אמתת ה' - הי' נרתע ופחות יותר בעיניו. ואריסטו כל שהשיג יותר - נעשה יש יותר, באמרו: "הלא דבר אני בהשגתי מציאת ה' ואחדותו בשכלי במופתים מכריחים". אבל איש האלקי הרמב"ם - הרי אדרבה, מצד השגה זו יגיע לו הביטול האמיתי, להשליך נפשו מנגד מכל וכל, בראותו כי ה' לנגד עיניו וכמ"ש רמ"א משמו בדרכי משה לאורח חיים סי' א'.

"והוא ענין ההפרש בין ב' הבדלות, שבישראל החול נקרא "חולין שנעשו על טהרת הקודש" ובאומות נקרא "חול גמור".
 
נערך לאחרונה:
יש אומרים שאריסטו היה משבט בנימין (סדר הדורות, ג"א תלח). הרמב"ן כינה אותו "היוני הבליעל" (מובא במדרש תלפיות, ענף זיווג דף 187). ומכל מקום הרמ"א באחת מתשובותיו, הביא ראיה לדבריו מאריסטו (שו"ת הרמ"א, סימן ה). אריסטו שלח איגרת לאלכסנדר מוקדון על חסרון הפילוסופיא (ילקוט מעם לועז, יתרו, עמוד תקיב). יש מי שאומר שבסוף ימיו הודה על כל הנמצא בספר תורת משה, ונעשה גר צדק (שלשלת הקבלה, עמוד עו, דפוס לבוב 1862).
 
דעת הראשונים הפילוסופיים היתה מאוד חיובית עליו,
אולם הגר"א אמר עליו שהוא היה בעל תאוה גדול ולכן היו לו דעות אפיקורסיות,
(זהו חידוש גדול לומר כן שדעותיו הגיעו מתאוות ולא מהשכל,)
זה לא חידוש גדול בכלל
התורה שלנו היא נתיבותיה שלום
שלום גם עם עצמנו !
אין אדם שיצליח יום אחד כמו אריסטו להלחיט להפסיק את צריכת הגוף
וכמו שמובא כבר בראשנים, הגוף רק יתנקם בו ויקום עליו !
ורק בדרך התורה שהמצוות שלה מאזנות את הגוף
שיש מצוות שחובה לאכול בהם, ולא יעזור שום חסידות ופרישות למחוק את זה
רק שהחסיד נותן לגוף שלו לא להנאת עצמו אלא לש''ש !
ועיין בחינוך שמלא מעניינים אלו ....
 
יש מחכמי ישראל שדיברו בגנותו, שהיה מלא תאוות ותועבות (פרי צדיק שמיני ח).
לעומתם הרמב"ם הרבה בשבחיו, ש"כל מה שאמר אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק" (מורה נבוכים ח"ב כב). וכן "דעת אריסטוס וכו' מלבד שנשפע עליהם השפע האלוקי עד שישיגו אל מעלות הנבואה" (סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ויהי).
הרמבם לא התייחס למידותיו אלא לחכמתו
וחכמה בגויים תאמין !
אז זה לא לעומתם ...
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון