וראה מ"ש בספר "דרך מצוותיך" (לאדמו"ר הצמח צדק, מצוות מילה אות ה'):
"וזהו כלל גדול, שעיקר ההבדל בין סטרא דקדושה לסטרא אחרא - שבקדושה הוא בחינת הביטול, שבקדושה יש ביטול היש, "עס איז גאר ניטא קיין איך", משא"כ בסטרא אחרא הגם שיודעים את ה' אינו פועל בגופם שינוי, כי רק קרו לי' אלקא דאלקייא, וזה הי' ענין הערב רב ויעמדו מרחוק.
"וזה הי' גם ההפרש בעסק הפלסופי' בין הרמב"ם לאריסטו הממרא, להבדיל בין קדש לחול, שהרמב"ם כל שהשיג יותר אמתת ה' - הי' נרתע ופחות יותר בעיניו. ואריסטו כל שהשיג יותר - נעשה יש יותר, באמרו: "הלא דבר אני בהשגתי מציאת ה' ואחדותו בשכלי במופתים מכריחים". אבל איש האלקי הרמב"ם - הרי אדרבה, מצד השגה זו יגיע לו הביטול האמיתי, להשליך נפשו מנגד מכל וכל, בראותו כי ה' לנגד עיניו וכמ"ש רמ"א משמו בדרכי משה לאורח חיים סי' א'.
"והוא ענין ההפרש בין ב' הבדלות, שבישראל החול נקרא "חולין שנעשו על טהרת הקודש" ובאומות נקרא "חול גמור".