שאלתי אותו איך יעקב אבינו נשא שתי אחיות?
וקבלתי תשובה מוזרה.
שאלתך נוגעת לסיפור מורכב מאוד, שכן על פי התורה מאוחר יותר, נישואין לשתי אחיות אסורים (מידע שמחוץ למקורות אלה). המקורות הנתונים מתארים את נסיבות הנישואין המיוחדות הללו, שהתרחשו בבית לבן הארמי בחרן.
יעקב אבינו נשא את שתי האחיות – לאה ורחל – כתוצאה ממעשה רמייה מצד לבן הארמי, וכן בשל הנהג המקובל במקומו:
1. הרמייה והמנהג המקומי
יעקב עבד עבור רחל שבע שנים, כפי שסיכם עם לבן. בליל הנישואין, לבן נתן ליעקב את לאה במקום את רחל.
• כאשר גילה יעקב את התרמית, הוא פנה ללבן ואמר: "מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך, ולמה רימיתני".
• לבן הגיב בצדקנות גדולה וציין שמנהג המקום אוסר זאת: "לא ייעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה".
לבן היה ידוע ברמאותו; יש מדרש שואל מה שמע לבן על יעקב טרם פגש בו. התורה מתארת את לבן כרמאי, והסיפור שלו (על לבן הארמי) הוא דוגמה לדפוס התנהגות שהתורה רואה בו שלילי.
כדי לשאת את רחל לאחר מכן, נאלץ יעקב לעבוד שבע שנים נוספות.
2. הקשר של לאה ורחל ליעקב
האירועים הללו קשורים גם למהותן הפנימית של לאה ורחל:
• לאה אמנו: נאמר כי "עיני לאה רכות". חז"ל מפרשים כי לאה בכתה מאוד, עד שעיניה נעשו רכות, משום שחששה מליפול בחלקו של עשיו. בזכות שהרבתה בבכייה, נפלה לאה בגורלו של יעקב וזכתה להעמיד שישה שבטים.
• רחל אמנו: רחל הראתה מסירות נפש בכך שמסרה את הסימנים לאחותה לאה, כדי שלא תתבייש לאה להינשא ליעקב. זו הייתה מעין "ניסיון נורא ואיום" של ויתור ואצילות, פעולה שפעלה להבטחת הקמת בית ישראל. חז"ל אומרים שהטענה של רחל, "הכנסתי צרתי לביתי", הייתה זו שהועילה לאחר מכן כזכות גדולה.
הנישואין לשתי אחיות התאפשרו, אם כן, דרך שרשרת אירועים מכוונת שהחלה במעשה רמאות של לבן שהתנצל באמצעות "מנהג המקום", וכללה את הוויתור העצום של רחל.
--------------------------------------------------------------------------------
הערה על ייחוד התקופה: יש לזכור כי מעשי האבות הקדושים היו מיוחדים, ומטרתם הייתה "לקבוע עתידות בישראל" . יעקב עצמו נחשב למידת האמת, ולכן, למרות שהוטעה על ידי לבן, כל ענייניו היו מכוונים. אשתו של יעקב, רחל, למרות הקושי, נחשבה למי שעקרה את מידת הקנאה מעצמה כאשר מסרה את הסימנים לאחותה, פעולה שהייתה הכרחית לבניין בית ישראל.
--------------------------------------------------------------------------------
- מידע נוסף שאינו נמצא במקורות הנתונים, אך נכלל למען שלמות ההקשר ההיסטורי/הלכתי.
מוזר תראה מה לי הוא ענה
שאלתך נוגעת לאחת הקושיות המרכזיות בהבנת מעשי האבות: **איך נשא יעקב אבינו את לאה ורחל, שהיו אחיות, למרות שהאבות קיימו את כל התורה כולה**? איסור נשיאת שתי אחיות קיים בתורה.
התשובה לשאלה זו מורכבת ומציגה מספר הסברים על פי שיטות הראשונים והאחרונים:
## 1. היתר עקב מעמדן ההלכתי של האחיות
התירוצים הנפוצים ביותר מתבססים על מעמדן של רחל ולאה לפני מתן תורה:
### א. גר שנתגייר כקטן שנולד
התירוץ המפורסם הוא שרחל ולאה **נתגיירו**, ומכיוון ש"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", הרי הן נחשבות זו לזו כ**זרות גמורות** ואינן קרובות, ולכן הותר ליעקב לשאת אותן.
* לפי שיטה זו, אברהם נבדל משאר בני נח כשנימול, וזרעו נבדל מאז, ומי שנתגייר אין בו איסור קורבה.
* יעקב אבינו עצמו סבר, ככל הנראה, כי מחמת שגיירן, הן נחשבות כשתי נשים נכריות זו לזו לגמרי, ומותר לישאן.
* יש דעות לפיהן עצם העובדה שיעקב רצה לשאת את רחל (הצעירה) לפני לאה (הבכירה) מוכיחה שהיה להן **דין ישראל**.
### ב. איסור "אחות אישה" לבן נח אינו חל
הסבר נוסף, המופיע בין שני תירוצי החזקוני, קובע כי:
1. **רחל ולאה לא היו אחיות מאם אחת**, אלא רק מאב אחד.
2. **איסור שתי אחיות לבן נח** (האיסור לבני נח על קרובות בעריות) **חָל רק על אחיות מן האם**, אך לא על אחיות מן האב.
* יש אומרים שאיסור עריות לבני נח אינו כולל איסור "אחות אישה".
* **האישות של בני נח שונה** מגדר האישות של ישראל. לפני מתן תורה, איסור שתי אחיות לא היה קיים במציאות של אישות דבני נח.
## 2. היתר עקב מעמד המצוות לפני מתן תורה ומיקום הנישואין
תירוץ נוסף, המיוחס ל**רמב"ן**, נוגע למגבלות קיום המצוות אצל האבות:
* **קיום התורה בארץ ישראל:** האבות הקדושים קיימו את כל התורה כולה (אף שלא נצטוו עליה), אך שמירתם הייתה בעיקר **בארץ ישראל בלבד**.
* **נישואי יעקב בחוץ לארץ:** נישואי יעקב עם רחל ולאה התקיימו **בחוצה לארץ** (בחרן), ושם, לפני מתן תורה, לא חל האיסור של נשיאת שתי אחיות.
* **משפט אלקי הארץ:** המצוות הן "משפט אלוקי הארץ", ולכן האיסור לא חל בחוץ לארץ.
הרמב"ן אף מוסיף בהקשר זה כי רחל מתה בדרך בבואם לארץ, כדי ש**לא יישב יעקב בארץ עם שתי אחיות**.
## 3. גזרת עליון וצורך רוחני/לאומי
יש הסברים המעמידים את הנישואין על צורך גבוה או הוראה אלוקית:
### א. תיקון רוחני והקמת שבטי קה
* יעקב השיג בדעתו שלפי **תפקידו בעולם** יגרום תיקונים גדולים בכוחות ובעולמות העליונים אם יישא שתי אחיות אלו – רחל ולאה – והן יבנו שתיהן את בית ישראל.
* יעקב ראה שזהו **תיקונו וזו מצווה המוטלת עליו** כדי להעמיד את שבטי ה'.
* יש מי שכתב שהנישואין התקיימו **"על פי הדיבור"** (ציווי אלוקי מפורש).
### ב. כעין מצוות יבום
יש המבארים שהיתר נשיאת שתי אחיות היה **כעין מצוות יבום** (המכונה גם "דחיות ערוה"):
* כשם שמצוות יבום מתירה "ערוה של אשת אח" כדי להעמיד בנים לאח המת, כך הותר ליעקב לשאת שתי אחיות (איסור "אחות אישה") כדי **להקים את שבטי יה**.
* יעקב עצמו רמז על כך כאשר ענה לעשיו ששאל על נשותיו: "הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך", כלומר, עצם העובדה שיש לו בנים מעידה כי **היתר העמדת בנים דוחה ערוה**.
## 4. מעשה הרמאות וההשגחה העליונה
ישנה התייחסות נרחבת למעורבות ההשגחה והרמאות של לבן בנשיאת לאה:
* יעקב אבינו ביקש לשאת את רחל, ועבד עבורה שבע שנים.
* **לבן רימה את יעקב** ונתן לו את לאה במקום רחל. לבן אסף את אנשי המקום למשתה כדי שיסכימו על המנהג שלא לתת את הצעירה לפני הבכירה, וכן כיבו את הנרות כדי שיטעה יעקב.
* לאה עצמה נהגה עם יעקב בדרך רמאות והטעתה אותו כשענתה לו "רחל רחל".
* יעקב גילה את התרמית רק בבוקר, "והנה היא לאה".
* הנישואין ללאה היו נישואין **"בכיסוי"** (בהסתר), מכיוון שיעקב לא ידע שתחת החופה נמצאת לאה, ואילו הנישואין לרחל, לאחר שבוע ימים, היו **"בגלוי"**.
* הרמאות של לבן הייתה **השגחה עליונה** שסיבבה הקב"ה, כדי שיעקב אבינו יישא דווקא את רחל וגם את לאה, שכן להשלמת בניין כלל ישראל היה הכרח לצרף את שתיהן.
## 5. מדוע יעקב לא ברך על כוס של ברכה?
בגמרא נאמר שיעקב אבינו אמר: "אני לא אברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי".
* הראב"ד הסביר שזו הייתה **ממידת חסידות** להתרחק מדבר שעתיד להיאסר.
* יש המבארים שאף על פי שהיה מותר לו, כיוון שבעתיד האיסור חל בימינו, היה ספק לפניו **למי ישלח את כוס הברכה** (כוס של ברכת המזון) – שהרי כעת אחת מהן אסורה עליו.
**לסיכום במשל:**
ניתן לראות את נישואי יעקב אבינו לשתי האחיות כפעולה הנדרשת להקמת בניין גדול בטרם נחקק חוק תכנון ובנייה. אף על פי שיעקב הקפיד לשמור על כללי הצדק והבנייה (קיום התורה), הרי שבחו"ל ולפני מתן תורה, ההיתר היה קיים עקב מעמדן של הנשים (כגרות או כבנות נח), או שהמעשה נבע מצורך עליון מובהק (הקמת י"ב שבטי ישראל), אשר דחה את האיסור העתידי בבחינת "דחיות ערוה". הרמאות של לבן הפכה לכלי בידי ההשגחה העליונה להשלמת בניין האומה.
