בלק לך קבה לי את העם הזה

[חילך לאורייתא]

רש''י( כ''ב , י''א ) כותב “קבה לי — זו קשה מארה לי, שהוא נוקב ומפרש.”
ובהעמק דבר (שם ) מקשה: אם “קבה” קשה מ“ארה”, למה בלעם אומר אחר כך “מה אקוב לא קבה א־ל”, הרי בלק בתחילה ביקש רק “ארה לי”? ומבאר שהענין הוא על פי הפסוק במשלי “קללת חנם לא תבא” — קללה אינה חלה אלא אם יש מקום אחיזה ופגם, ולפי''ז ביקש בלק מבבעלם תמצא לי נקוב ומפרש , תמצא לי אחיזה לדבר לקללה ,