אבא ביתך

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,029
פוסט השבוע
1
תודות
3,488
נקודות
372

ידועה השאלה, איך לא קיים יעקב מה שציווה לו אביו ללכת לחרן ולשאת אשה, והלך וטמן עצמו י"ד שנה בבית מדרשם של שם ועבר.

ובשם החיד"א מיישבים שתחילה אכן הלך לשאת אישה, אבל כיון שנטל אליפז כל ממונו הקדים ללמוד, וכדאמרינן בקידושין קודם ילמוד ואח"כ ישא אישה או קודם ישא אישה ואח"כ ילמוד, הא לן הא להו. וכפי שנתבאר שם שבני בבל שדחוקים בפרנסתם מקדימים ללמוד משום רחיים בצווארו ויעסוק בתורה. (מהר"י ט"ב מסאטמר היה אומר שבימינו ישנם בחורים שאינם רוצים לעייל נפשייהו בספיקא, ע"כ אינם לומדים ואינם נושאים אשה...)

אבל הגר"י קמינצקי האיר את הענין באור נפלא. וכך הציג את השאלה:

אב שלח את בנו להביא לחם מן האופה, והילד שב אחר חמש שעות.
​
- מוישלה, היכן היית?
- הלכתי, לאופה, בדרך נכנסתי לבית הכנסת, וראיתי שיצא ספר חדש על הלכות שבת, התחלתי לעיין וזה נמשך ארבע וחצי שעות, קניתי לחם ובאתי...
- מוישלה יקירי, יאמר לו האב, אני באמת שמח שהתורה מושכת את ליבך עד כדי כך, אבל צריך להיות בן אדם! כך מתנהגים? שלחו אותך לקנות לחם, לך תקנה ואז לך ללמוד כל היום כולו...


שולחים את יעקב לשאת אישה והוא הולך ללמוד?...

אלא שהמשל אינו תואם לנמשל.
כאן המשל הוא כזה, אבא שלח את מוישלה לקנות לו אתרוג. מוישלה חוזר אחרי 5 שעות.
​
- איפה היית?
- רצית שאקנה אתרוג, לכן נכנסתי לבית הכנסת ולמדתי גמ' סוכה טוש"ע סימן תרמ"ח ומ"ב (דרשו כמובן) במשך כמה שעות, ואז נכנסתי לבית הוראה לראות איך מיישמים את הדברים בשטח, משם הלכתי לשוק ובמספר דקות הבאתי אתרוג שופרא דשופרא...
- טוב מאוד! יפה עשית!


והנמשל? עד עתה חי יעקב בקרב אנשי אמונה, אנשי בית אברהם, ואנשי בית יצחק, ועתה הוא הולך לגור במקום של אנשים שאינם ראויים והגונים. ​
כדי ללמוד איך חיים באוירה רוחנית גרועה בלי להיות מושפע, הולך יעקב לבית מדרש מיוחד, בית מדרשו של שם בוגר דור המבול ושל עבר בוגר דור הפלגה, ושם למד י"ד שנה את העבודה הרוחנית הזו.
רק אחרי ההשתלמות הזו, הוא יכול להמשיך בדרכו להשלים את שליחותו!

 
שמועה זו שמעתי לפני שנים רבות, ועתה מצאתי שהיא לו נדפס"ה בספר אמת ליעקב (להגאון הנ"ל) באורך ובתוספת דברים, וז"ל:

וישכב במקום ההוא.
פירש"י וז"ל: לשון מיעוט באותו מקום שכב אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה עכ"ל. הנה לפי חשבון זה יוצא שיעקב לא היה בבית אביו שלשים ושש שנה, ארבע עשרה שנה שהיה אצל שם ועבר ועוד עשרים ושנים שנים שהיה בבית לבן. חז"ל מוסרים לנו שבאמת נענש יעקב על זה שהתרשל בכיבוד אב ואם, ולכן יוסף נעדר מביתו עשרים ושתים שנה, אבל על הארבע עשרה שנה שהיה בבית שם ועבר לא נענש יעקב, ובהכרח ששנים אלו בבית תלמודו של שם ועבר היו כל כך נחוצים להתפתחותו הרוחנית של יעקב עד שהם דוחים את ענין כיבוד אב ואם שהתחייב בו.

ואמנם זה תמוה, דהרי יעקב בזמן שיצא מבאר שבע היה בן ששים ושלש. הוא למד תורה עם אברהם זקנו עד גיל חמש עשרה [עיין לעיל בפרשת תולדות כ"ה פכ"ז], ובשאר השנים הוא למד בישיבתו של יצחק. מדוע אם כן היה כל כך נחוץ ליעקב עכשיו, במקום להקשיב לציוויו של הוריו לישב בבית לבן ימים אחדים, לשבת וללמוד עוד ארבע עשרה שנה בישיבה זו? ואף על פי שבודאי גדל בתורה בזמן ההוא, מכל מקום איך זה פוטרו ממצות כבוד אב ואם, מהחיוב לטפל בהוריו הזקנים? הא למה הדבר דומה, לאב המצוה לבנו לקנות משהו בשבילו. בדרך לחנות, מחליט הבן שהוא רוצה ללמוד תורה ומתיישב בבית המדרש ללמוד תורה. האם עכשיו הזמן ללמוד? הא תלמוד תורה נדחה מפני כל מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים.

בכדי להבין את הנחיצות והדחיפות של יעקב ללכת עכשיו לישיבתו של שם ועבר אנו צריכים מקודם להבין את התורה המיוחדת שנלמדה בבית מדרשם של שם ועבר, שהיתה שונה בהחלט מתורתם של אברהם ויצחק.
האבות היו יושבים בישיבה ומרביצים תורה לכל הבא אליהם להסתחף בנחלתם. בבית מדרשם של האבות למדו תורה במדרגה הגדולה ביותר של אמונה ועבודת השם, מחוסנים לגמרי מהסביבה בחוץ ולא מושפעים ממנה כלל. ומזה הטעם כשראתה שרה שישמעאל "מצחק" עם יצחק ומשפיע עליו, מיד אמרה: גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי בסביבתם של צדיקים גמורים אין מקום לאחד מסוגו של ישמעאל, והסכים הקדוש ברוך הוא על ידה.
לא כן היה אצל שם ועבר. שם, בנו של נח שנפלט מדור המבול, ניצל לא רק ממי המבול אלא גם מסביבתם של אנשי דור המבול ומהשחתתם. עבר נולד וחי בימי דור ההפלגה אלו שרצו לבנות מגדל וראשו בשמים כדי למרוד בהקב"ה, אבל הוא לא נסחף עמהם ונשאר בצדקתו. רק שם ועבר, שרידים מדורות ומסביבות מושחתים, ולא אברהם ויצחק, היו יכולים ללמד ליעקב תורה הנצרכה לו כדי שיוכל להשאר בתומתו בסביבתו של לבן, איש מושחת ורשע. ולא רק לבן עצמו, אלא כל אנשי המקום היו רמאים, שהרי מצינו שלבן אסף את כל אנשי המקום ועשה משתה, ואעפ"כ לא נמצא א' שיגלה לו שלבן מתכוון לרמותו, וכמש"כ במדרש [בראשית רבה פרשה ע' אות י"ט] שהיו כולן מקלסין קודמוי ואמרין הא ליא ליא, והרי כולם שחקו על מרמה זו. ולכן היה יעקב צריך לקלוט בתוכו סוגיות שונות איך לשבת בסביבה של רשעים ורמאים ואעפ"כ להחזיק בתום ויושר, ולזה הוצרך לבית מדרשו של שם ועבר.

לפי זה לא היה יכול יעקב לקיים את ציוויו של אביו ללכת לביתו של לבן אלא א"כ היה עוצר בדרכו בבית מדרשם של שם ועבר, כי בודאי לא היו הורי יעקב רוצים שילך ללבן אם בסופו של דבר לא יוכל לצאת משם ולהכריז "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים", ובאופן שכזה הריהו מקיים ציוויו של אביו כהוגן. עכשיו אין זה דומה אלא לאב שצווה לבנו לקנות לו לולב ואתרוג לסוכות, ובדרך לחנות החליט הבן שאין הוא בקי מספיק בהלכות הד' מינים ועליו לשנן בבית המדרש את ההלכות. האם נאמר שהוא אינו מקיים את מצות אביו? אדרבה הוא מקיים את המצוה בשלמותה ובהידורה, ואילו לא היה עושה כן לא היה מקיים מצות כבוד אב בכלל. וכן הוא אצל יעקב, בלי ההכנה המיוחדת שהיתה דרושה לו אצל שם ועבר לא היה יכול לקיים את ציוויו של אביו ללכת לביתו של לבן ולסביבתו.

להלן בפרשת וישב [ל"ז פ"ג] כתוב וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו. ופירש"י וז"ל: ואונקלוס תרגם בר חכים הוא ליה כל מה שלמד משם ועבר מסר לו עכ"ל. מדוע דקדק רש"י לומר "כל מה שלמד משם ועבר", וכי לא היה לו את תורת האבות למסור לו? גם צריך לבאר, וכי לא מסר יעקב לשאר בניו את תורתו שלמד?
אמנם לפי מה שכתבתי יובן היטב, דקבלה היה בידם מפי אברהם שצריכים הם עדיין לחיות בארץ לא להם ועבדום וענו אותם, והלא צריך יעקב להכין את בניו לגלות זו, ומצינו שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם בברית בין הבתרים: ידע תדע כי גר יהיה זרעך, ולמה לו לדעת, אלא על כרחך הודיעו כן על מנת שידעו כי עליהם להכין את עצמם לחיי הגלות, ומכיון שיוסף היה זה שהתגלגל לסביבת הרשעים והיה צריך לעמוד לבדו נגד כל הנסיונות שעמדו לו, והוא זה שעליו נפל העול להכין את המקום לבני יעקב לירד למצרים, היה יעקב מוכרח למסור דוקא לו את התורה המיוחדת הזאת, תורת הגלות, תורת שם ועבר. ואמנם האחים, שבטי ישראל, שלא ידעו את הסיבה מדוע לומד יעקב עם יוסף יותר תורה מאשר למד אתם נתקנאו בו, דחשבו שרק הוא יזכה לקבלת התורה, אבל האמת הוא דלהם הספיקה תורת האבות, ורק יוסף הוצרך לתורת שם ועבר.

ע"כ מספר אמת ליעקב להגר"י קמינצקי.​
 

שמועה זו שמעתי לפני שנים רבות, ועתה מצאתי שהיא לו נדפס"ה בספר אמת ליעקב (להגאון הנ"ל) באורך ובתוספת דברים, וז"ל:​
וישכב במקום ההוא.
פירש"י וז"ל: לשון מיעוט באותו מקום שכב אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה עכ"ל. הנה לפי חשבון זה יוצא שיעקב לא היה בבית אביו שלשים ושש שנה, ארבע עשרה שנה שהיה אצל שם ועבר ועוד עשרים ושנים שנים שהיה בבית לבן. חז"ל מוסרים לנו שבאמת נענש יעקב על זה שהתרשל בכיבוד אב ואם, ולכן יוסף נעדר מביתו עשרים ושתים שנה, אבל על הארבע עשרה שנה שהיה בבית שם ועבר לא נענש יעקב, ובהכרח ששנים אלו בבית תלמודו של שם ועבר היו כל כך נחוצים להתפתחותו הרוחנית של יעקב עד שהם דוחים את ענין כיבוד אב ואם שהתחייב בו.

ואמנם זה תמוה, דהרי יעקב בזמן שיצא מבאר שבע היה בן ששים ושלש. הוא למד תורה עם אברהם זקנו עד גיל חמש עשרה [עיין לעיל בפרשת תולדות כ"ה פכ"ז], ובשאר השנים הוא למד בישיבתו של יצחק. מדוע אם כן היה כל כך נחוץ ליעקב עכשיו, במקום להקשיב לציוויו של הוריו לישב בבית לבן ימים אחדים, לשבת וללמוד עוד ארבע עשרה שנה בישיבה זו? ואף על פי שבודאי גדל בתורה בזמן ההוא, מכל מקום איך זה פוטרו ממצות כבוד אב ואם, מהחיוב לטפל בהוריו הזקנים? הא למה הדבר דומה, לאב המצוה לבנו לקנות משהו בשבילו. בדרך לחנות, מחליט הבן שהוא רוצה ללמוד תורה ומתיישב בבית המדרש ללמוד תורה. האם עכשיו הזמן ללמוד? הא תלמוד תורה נדחה מפני כל מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים.
המנחת אשר כתב דאף דודאי מצווה להפסיק מתלמודו כדי להשקות מים לאביו, דכיבוד אב דוחה תלמוד תורה, מ"מ אין כיבוד אב דוחה היות האדם תלמיד חכם, וכעין זה כתבתי במנחת אשר בראשית (סי' ד') בהא דמי שחשקה נפשו בתורה מותר לו לבטל מצות פו"ר, דכיון דתלמוד תורה כנגד כולם, היות האדם תלמיד חכם ובן תורה דוחה כל מצוה אחרת, ואם עיסוקו במצות כיבוד אב יגרום לכך שלא יגדל להיות ת"ח נדחה מצות כיבוד אב מפני תלמוד תורה, ומטעם זה התיר התרומת הדשן לבן לנסוע ללמוד תורה נגד רצון אביו, ולפי"ז יבואר להלכה דאם יכול ללמוד תורה בעירו אלא שיצטרך לבטל שעות מסוימות כדי לכבד את אביו מצווה לעשות כן, אבל אם אין ישיבה בעירו ויצטרך לבטל מן התורה באופן שלא יהיה ת"ח נדחה כבוד אב מפני תלמוד תורה, כך נראה לכאורה להלכה.
ולפי זה מבואר אף הכא דהותר לו ללמוד ולדחות מצות כיבוד או"א.
 
המנחת אשר כתב דאף דודאי מצווה להפסיק מתלמודו כדי להשקות מים לאביו, דכיבוד אב דוחה תלמוד תורה, מ"מ אין כיבוד אב דוחה היות האדם תלמיד חכם, וכעין זה כתבתי במנחת אשר בראשית (סי' ד') בהא דמי שחשקה נפשו בתורה מותר לו לבטל מצות פו"ר, דכיון דתלמוד תורה כנגד כולם, היות האדם תלמיד חכם ובן תורה דוחה כל מצוה אחרת, ואם עיסוקו במצות כיבוד אב יגרום לכך שלא יגדל להיות ת"ח נדחה מצות כיבוד אב מפני תלמוד תורה, ומטעם זה התיר התרומת הדשן לבן לנסוע ללמוד תורה נגד רצון אביו, ולפי"ז יבואר להלכה דאם יכול ללמוד תורה בעירו אלא שיצטרך לבטל שעות מסוימות כדי לכבד את אביו מצווה לעשות כן, אבל אם אין ישיבה בעירו ויצטרך לבטל מן התורה באופן שלא יהיה ת"ח נדחה כבוד אב מפני תלמוד תורה, כך נראה לכאורה להלכה.
ולפי זה מבואר אף הכא דהותר לו ללמוד ולדחות מצות כיבוד או"א.
גם אם כל זה נכון, אבל כאן ודאי למד תורה מאביו,
למה אתה קורא לזה שלא היה יכול ללמוד תורה במקומו?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓