• ברכות לעולם התורה שחוזר השבוע לחבוש את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כוח גדול לעמלי התורה, לומדיה ומנחיליה, אשר בהבל פיהם ובעמלם מעמידים עולם ומלואו!

  • אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
796
תודות
3,251
נקודות
196
למה ליכא משום איסור צידה במה שנח לקח היונה לתוך התיבה
וישלח ידו ויקחיה [ח ט] בשפתי צדיק אות כא שהק' דבזמירות שבת בזמר יונה מצאה בו מנוח משמע דהיה בשבת, וא''כ האיך מבואר בתורה וישלח ידו ויקחה, למה אין בזה משום מלאכת צידה, ורצה לתרץ דכיון שהיה לו ציווי מהקב''ה לשמור על הבע''ח כדי לקיין המין להחיות זרע לכן מותר לו, ואדרבה היה מחויב דהרי יש לו ציווי מהקב''ה ואסור לו להחמיר מכח שקיבל לקיים התורה קודם שניתנה, ובעיקר הדבר שנקט שנח שמר שבת כן, מפורש הוא באור החיים הק' פרשת בראשית [ב ג] עיי''ש שמיום שברא הקב''ה את עולמו לא חסר העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת עיי''ש

ובשפתי צדיק שם הביא בשם בנו, שמצד איסור הכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, י''ל שלא היה אז דין רה''ר אלא כרמלית שהרי כל העולם כולו היה מים עיי'ש,

ועיין בסוף הספר יש הגהות מר' שאול ווירשוב זצ''ל, שתירץ לפי מה שמבואר באור החיים הק' דהא דהצריך נח לשלוח ידו וליקח היונה הוא כיון לא היתה יכולה ליכנס בעצמה שהיתה עייפה ויגיעה, א''כ י''ל דבכה''ג ליכא משום צידה כמבואר בדף קז דמחמת אבצנא ליכא משום צידה דכניצוד ועומד דמי עיי''ש
 
האם יש מקור לזה שהיה בשבת?
(הזמר של ריה"ל י"ל שאינו אלא מליצה על ישראל המשולים ליונה)
הגרח"ק כתב בספר למכסה עתיק החדש הביא כן מהפיוט הנ"ל, והביא שם בשם ספר מטה יהודה שהוכיח כן מדכתיב ויחל עוד שבעת ימים, דכיון דסתם שביעי היינו שבת, משמע שהיה בשבת, ובדברי שאול כתב השו"מ דודאי איכא מדרש שהיה בשבת.

אכן יעוי' דהגרח"ק הביא בשם ספר הדורות שנח נכנס לתיבה ביום רביעי ולפי זה יוצא שיצאו ביום חמישי, כשאנו אמרים שאין יום הכניסה מן המנין, שהרי היו בתיבה כמנין ימי החמה 365 יום, ו364 הם ימים שבוע שלמים נמצא שיצאו ביום חמישי שבוע קודם נמי יום חמישי נמצא שהיונה חזרה ביום חמישי, וצ"ע.
 
נערך לאחרונה:
למה ליכא משום איסור צידה במה שנח לקח היונה לתוך התיבה
וישלח ידו ויקחיה [ח ט] בשפתי צדיק אות כא שהק' דבזמירות שבת בזמר יונה מצאה בו מנוח משמע דהיה בשבת, וא''כ האיך מבואר בתורה וישלח ידו ויקחה, למה אין בזה משום מלאכת צידה, ורצה לתרץ דכיון שהיה לו ציווי מהקב''ה לשמור על הבע''ח כדי לקיין המין להחיות זרע לכן מותר לו, ואדרבה היה מחויב דהרי יש לו ציווי מהקב''ה ואסור לו להחמיר מכח שקיבל לקיים התורה קודם שניתנה, ובעיקר הדבר שנקט שנח שמר שבת כן, מפורש הוא באור החיים הק' פרשת בראשית [ב ג] עיי''ש שמיום שברא הקב''ה את עולמו לא חסר העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת עיי''ש

ובשפתי צדיק שם הביא בשם בנו, שמצד איסור הכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, י''ל שלא היה אז דין רה''ר אלא כרמלית שהרי כל העולם כולו היה מים עיי'ש,

ועיין בסוף הספר יש הגהות מר' שאול ווירשוב זצ''ל, שתירץ לפי מה שמבואר באור החיים הק' דהא דהצריך נח לשלוח ידו וליקח היונה הוא כיון לא היתה יכולה ליכנס בעצמה שהיתה עייפה ויגיעה, א''כ י''ל דבכה''ג ליכא משום צידה כמבואר בדף קז דמחמת אבצנא ליכא משום צידה דכניצוד ועומד דמי עיי''ש
אכן בפשטות נח לא שמר שבת, דהנה והאור החיים (בראשית פ"ב פ"ג) הביא דאדם, שת, מתושלח, ואברהם, וכן עם ישראל שהיו במצרים שמרו את השבת, ע"ש. משמע דרק הם שמרו את שבת אך נח לא שמר את השבת.
 
אכן בפשטות נח לא שמר שבת, דהנה והאור החיים (בראשית פ"ב פ"ג) הביא דאדם, שת, מתושלח, ואברהם, וכן עם ישראל שהיו במצרים שמרו את השבת, ע"ש. משמע דרק הם שמרו את שבת אך נח לא שמר את השבת.
אבל האור החיים הק' כתב שם שמימות בריאת העולם היה מישהו ששמר שבת, ואם נח לא שמר שבת אז מי שמר בדורו?
 
מפורש הוא באור החיים הק' פרשת בראשית [ב ג] עיי''ש שמיום שברא הקב''ה את עולמו לא חסר העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת עיי''ש
בספר פרי צדיק הקשה על דברי האור החיים הק' שנח שמר שבת, שהרי בן נח ששבת חייב מיתה, ומבאר שענין שמירת שבת שמקיים העולם הוא לקבל עליו עול מלכות שמים, כידוע שליל שב"ק הוא ענין עליית המלכות, וענין קיום העולם תליא בקבלת עול מלכות, ואפילו שנח לא שמר שבת, מכל מקום קיבל עליו עול מלכות, וא"כ ליכא ראיה מדברי האור החיים הק' שנח שמר שבת.
 
אכן בפשטות נח לא שמר שבת, דהנה והאור החיים (בראשית פ"ב פ"ג) הביא דאדם, שת, מתושלח, ואברהם, וכן עם ישראל שהיו במצרים שמרו את השבת, ע"ש. משמע דרק הם שמרו את שבת אך נח לא שמר את השבת.
בזכרוני היה מונח שכתב כן גם על נח, ושוב פתחתי ה'מקראות גדולות' ואכן האור החיים הק' כתב כן בפירוש:
1791812316744.png
 
בספר פרי צדיק הקשה על דברי האור החיים הק' שנח שמר שבת, שהרי בן נח ששבת חייב מיתה, ומבאר שענין שמירת שבת שמקיים העולם הוא לקבל עליו עול מלכות שמים, כידוע שליל שב"ק הוא ענין עליית המלכות, וענין קיום העולם תליא בקבלת עול מלכות, ואפילו שנח לא שמר שבת, מכל מקום קיבל עליו עול מלכות, וא"כ ליכא ראיה מדברי האור החיים הק' שנח שמר שבת.
איפה המראה מקום המדויק בפרי צדיק?
 
למה ליכא משום איסור צידה במה שנח לקח היונה לתוך התיבה
וישלח ידו ויקחיה [ח ט] בשפתי צדיק אות כא שהק' דבזמירות שבת בזמר יונה מצאה בו מנוח משמע דהיה בשבת, וא''כ האיך מבואר בתורה וישלח ידו ויקחה, למה אין בזה משום מלאכת צידה, ורצה לתרץ דכיון שהיה לו ציווי מהקב''ה לשמור על הבע''ח כדי לקיין המין להחיות זרע לכן מותר לו, ואדרבה היה מחויב דהרי יש לו ציווי מהקב''ה ואסור לו להחמיר מכח שקיבל לקיים התורה קודם שניתנה, ובעיקר הדבר שנקט שנח שמר שבת כן, מפורש הוא באור החיים הק' פרשת בראשית [ב ג] עיי''ש שמיום שברא הקב''ה את עולמו לא חסר העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת עיי''ש

ובשפתי צדיק שם הביא בשם בנו, שמצד איסור הכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, י''ל שלא היה אז דין רה''ר אלא כרמלית שהרי כל העולם כולו היה מים עיי'ש,

ועיין בסוף הספר יש הגהות מר' שאול ווירשוב זצ''ל, שתירץ לפי מה שמבואר באור החיים הק' דהא דהצריך נח לשלוח ידו וליקח היונה הוא כיון לא היתה יכולה ליכנס בעצמה שהיתה עייפה ויגיעה, א''כ י''ל דבכה''ג ליכא משום צידה כמבואר בדף קז דמחמת אבצנא ליכא משום צידה דכניצוד ועומד דמי עיי''ש
אגב יש במדרש שיטה שבמבול לא שימשו המאורות, ומבאר היפה תואר, ולא היתה השנה נחשבת, ולפי זה אפשר דלא היה לזה דין שבת, ולא היה נח זקוק לקיים את השבת.
 
אגב יש במדרש שיטה שבמבול לא שימשו המאורות, ומבאר היפה תואר, ולא היתה השנה נחשבת, ולפי זה אפשר דלא היה לזה דין שבת, ולא היה נח זקוק לקיים את השבת.
מהלך נפלא
אבל האם זה מתאים עם דברי האור החיים שכל הזמן שמרו השבת, או נימא כיון דאי''ז שנה נחשבת א''כ שפיר יתכן שלא שמרו שבת
 
פרי צדיק הקשה על דברי האור החיים הק' שנח שמר שבת, שהרי בן נח ששבת חייב מיתה,
חשבתי על הכיוון הזה, ועלה במוחי לתרץ שאולי גדר 'כי אות היא ביני וביניכם' הוא רק ממתן תורה ואילך
או עכ''פ ממרה שנצטוו על השבת
אבל קודם שבכלל היו בנ''י בעולם- ואפילו אאע''ה לא נולד- מה איסור יש.
 
למה ליכא משום איסור צידה במה שנח לקח היונה לתוך התיבה
וישלח ידו ויקחיה [ח ט] בשפתי צדיק אות כא שהק' דבזמירות שבת בזמר יונה מצאה בו מנוח משמע דהיה בשבת, וא''כ האיך מבואר בתורה וישלח ידו ויקחה, למה אין בזה משום מלאכת צידה, ורצה לתרץ דכיון שהיה לו ציווי מהקב''ה לשמור על הבע''ח כדי לקיין המין להחיות זרע לכן מותר לו, ואדרבה היה מחויב דהרי יש לו ציווי מהקב''ה ואסור לו להחמיר מכח שקיבל לקיים התורה קודם שניתנה, ובעיקר הדבר שנקט שנח שמר שבת כן, מפורש הוא באור החיים הק' פרשת בראשית [ב ג] עיי''ש שמיום שברא הקב''ה את עולמו לא חסר העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת עיי''ש

ובשפתי צדיק שם הביא בשם בנו, שמצד איסור הכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, י''ל שלא היה אז דין רה''ר אלא כרמלית שהרי כל העולם כולו היה מים עיי'ש,

ועיין בסוף הספר יש הגהות מר' שאול ווירשוב זצ''ל, שתירץ לפי מה שמבואר באור החיים הק' דהא דהצריך נח לשלוח ידו וליקח היונה הוא כיון לא היתה יכולה ליכנס בעצמה שהיתה עייפה ויגיעה, א''כ י''ל דבכה''ג ליכא משום צידה כמבואר בדף קז דמחמת אבצנא ליכא משום צידה דכניצוד ועומד דמי עיי''ש
עוד עי' בדברי שאול שהביא בשם דודו זקנו היעב"ץ שכתב במגדול עוז (בבית מדות עליות הטבע), שיש מופת על שבת מלבד הסמבטיון, שהיונה אינה תולשת מן המחובר בשבת, וזה י"ל הפירוש ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה, שכל השבת לא תלשה רק לעת ערב, נמצא דהמלאכה של הצידה היתה לאחר מוצ"ש.

ובפרדס יוסף הביא בהערה הביא בשם הג"ר יעקב מייזלש האבד"ק לאסק לפרש כי האי יונה מצאה בו מנוח לא קאי על היונה שהביאה טרף זית בפיה לנח, כי לא נתבאר היטב אם היה שבת, רק קאי על סתם יונה שמצאה בו מנוח, ואינה תולשת ממחובר בשבת. אולם הביא בשם הגאב"ד דפה שהעיר ע"ז, דלפי"ז הוה ליה למימר מוצאה לשון הוה לא לשון עבר.

ועוד י"ל דהיונה של הרי"ה הייינו כנסת ישראל המשולה ליונה ולא איירי ביונה שהיתה אצל נח.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓