כי תצא למה נכתב 'כי תצא למלחמה' - הרי הפרשה מדברת בדיני הניצחון (1 צופה)

[אחד יחיד]

כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידו (כא, י)

לכאורה, כל הפתיח, המתאר את היציאה למלחמה ("כי תצא למלחמה וכו'") הינו מיותר, שהרי מה שחשוב לענייננו הוא הציווי כיצד לנהוג בעקבות הניצחון ושביית האויב (שאם בעקבות הניצחון נלקחה שבויה, יש לנהוג כך וכך וכו'), ואם כך, כל השלב הראשוני של "יציאה" למלחמה אינו קשור כלל לעצם הציווי, ונראה כמיותר.

אלא שידועים דברי הזוהר (וכן מבואר באור החיים, על דרך הרמז, ובעוד מפרשים רבים נוספים), שפסוקים אלה מתייחסים על דרך הרמז לא רק ליציאה למלחמה נגד אויב פיזי, אלא נגד אויב רוחני – "האויב שבתוכנו", היצר הרע.

ולכן הקדימה התורה "כי תצא למלחמה"; כי במלחמה זו של האדם נגד יצריו, עיקר העיקרים נעוץ בעצם היציאה להילחם; עצם ההחלטה של אדם לא להיכנע ליצריו אלא להוביל ולשלוט בהם, היא כבר עיקר המלחמה ועיקרו של הניצחון; ולכך רומזת התורה באומרה "כי תצא למלחמה – ונתנו ה' אלוקיך בידך": עצם ההחלטה להילחם, היא כבר עיקר הניצחון. (לימוד יומי)

 

[לב טוב]

כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידו (כא, י)

לכאורה, כל הפתיח, המתאר את היציאה למלחמה ("כי תצא למלחמה וכו'") הינו מיותר, שהרי מה שחשוב לענייננו הוא הציווי כיצד לנהוג בעקבות הניצחון ושביית האויב (שאם בעקבות הניצחון נלקחה שבויה, יש לנהוג כך וכך וכו'), ואם כך, כל השלב הראשוני של "יציאה" למלחמה אינו קשור כלל לעצם הציווי, ונראה כמיותר.

לחץ כדי לכווץ...

דלא נימא שמותר לשבות נשים גם שלא בדרך מלחמה ויהיה דין יפת תואר.

 

[אחד יחיד]

דלא נימא שמותר לשבות נשים גם שלא בדרך מלחמה ויהיה דין יפת תואר.

לחץ כדי לכווץ...

איך אפשר לנצח בלי מלחמה?

 

[לב טוב]

איך אפשר לנצח בלי מלחמה?

לחץ כדי לכווץ...

מאיימים עליהם שאם הם לא נכנעים בלי מלחמה מפציצים אותם בפצצת גרעין אטומי.

 

[עתניאל]

כשלא ניצחו אלא בתוך המלחמה תפס אשה יפת תואר לא נאמרה פרשה זו?

 

[יוסף צ. הירשמן]

כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידו (כא, י)

לכאורה, כל הפתיח, המתאר את היציאה למלחמה ("כי תצא למלחמה וכו'") הינו מיותר, שהרי מה שחשוב לענייננו הוא הציווי כיצד לנהוג בעקבות הניצחון ושביית האויב (שאם בעקבות הניצחון נלקחה שבויה, יש לנהוג כך וכך וכו'), ואם כך, כל השלב הראשוני של "יציאה" למלחמה אינו קשור כלל לעצם הציווי, ונראה כמיותר.

לחץ כדי לכווץ...

כיוונת בשאלתך לדברי האור החיים הק' וז"ל:
{י} כי תצא למלחמה על אויביך וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר כל זה שלא היה צ''ל אלא כי תראה בשביה אשת וגו',
עוד אחר שאמר כי תצא למלחמה לא היה צריך לומר על אויביך,

ותירץ:
ואולי כי לפי שבא הכתוב להתיר יפת תואר שאסורה שלא בשעת מלחמה, גם להתיר קדלי דחזירי (חולין י''ז.) ושאר איסורין, חש הכתוב שביציאת ישראל למלחמה רגליהם לרע ירוצו כדי שיהנו מדבר איסור, לזה בא הכתוב והתנה ואמר כי תצא תהיה יציאתך למלחמה להנקם מאויביך שהם אויבי ה', על דרך אומרו (תהלים קל''ט) הלא משנאיך ה' אשנא וגו' לאויבים היו לי, לטעם זה תהיה יציאתך, ואם תעשה כן ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו, ומזה אתה למד שזולת כן אם תהיה יציאתך לטעם אחר והטעם מובן ממה שאמר בענין אינו מובטח שיתנהו ה' בידו:

 

[לב טוב]

כשלא ניצחו אלא בתוך המלחמה תפס אשה יפת תואר לא נאמרה פרשה זו?

לחץ כדי לכווץ...

כנראה בשעת המלחמה אין יצר.

 

[עתניאל]

כנראה בשעת המלחמה אין יצר.

לחץ כדי לכווץ...

זה באמת הדין? לא נראה לי, ולכן כתוב כי תצא דעל אף שלא ינצחו זה היתר למלחמה

 

[לב טוב]

זה באמת הדין? לא נראה לי, ולכן כתוב כי תצא דעל אף שלא ינצחו זה היתר למלחמה

לחץ כדי לכווץ...

מדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים פרק כא פסוק י (פרשת כי תצא)
(י). כי תצא למלחמה וכו' ד"א ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו משימסרו בידך את רשאי לשבותן ואם לאו אין את רשאי לשבותן.