מסעי למה ערי הלויים הם ערי מקלט (1 צופה)

[אחד יחיד]

ואת הערים אשר תתנו ללויים, את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרוצח, ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר; כל הערים אשר תתנו ללויים, ארבעים ושמונה עיר (לה, ו-ז)

בני ישראל מצטווים כאן להפריש ארבעים ושמונה ערים, מתוך הערים שניתנו להם בנחלה, ולתת אותן ללוויים.

ובגמרא מבואר (במסכת מכות דף י'), שכל ארבעים ושמונה הערים שנמסרו ללויים, שימשו בפועל כערי מקלט להורגים בשוגג.

[בסה"כ היו ארבעים ושמונה ערי מקלט; מתוכן, היו שש ערים ששימשו כערי מקלט עיקריות (ולכן נאמר בפסוק יג' בהמשך "את שש ערי המקלט"), אך למעשה, גם ארבעים ושתיים הנותרות שימשו אף הן כערי מקלט (ולכן נאמר "ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר"); ומה שהכתוב מפריד ביניהן, הוא משום שישנם הבדלים הלכתיים בין שש הערים לבין שאר ארבעים ושתים הערים, ולמשל, שש הערים קולטות את הרוצח גם אם נכנס לשם בטעות, ואילו שאר ארבעים ושתים הערים קולטות אותו רק אם נכנס לשם מדעת כדי להימלט, כמבואר במסכת מכות.

וצריך הסבר, מדוע דווקא ערי הלויים שימשו כערי מקלט?

בספר החינוך, מצווה ת"ח, מובאים שני הסברים לכך:

הסבר אחד – מעלתם וקדושתם של הלוויים (שהם השוכנים בערים אלה) גורמות גם למקום כולו להיות קדוש ונעלה יותר ולכפר על החטא: "ומפני גודל מעלתם וכושר פעלם וחין ערכם (-של הלויים), נבחרה ארצם לקלוט כל הורג נפש בשגגה יותר מארצות שאר השבטים, אולי תכפר עליו אדמתם המקודשת בקדושתם".

הסבר נוסף – מעלתם וקדושתם של הלוויים גורמות לכך שהלויים לא ישנאו את ההורג בשוגג ולא יתנכלו לו, ואפילו אם ההרוג הוא אחד מקרוביהם: "ועוד טעם אחר בדבר, כי בהיותם אנשי לבב ידועים במעלות המידות וחכמות נכבדות, ידוע לכל שלא ישטמו הרוצח שינצל אליהם ולא יגעו בו, ואף כי יהרוג אחד מאוהביהם או מגואליהם, אחר אשר בפתע בלא איבה יהרגנו, ועל השבט הזה הנבחר נאמר (דברים ל"ג, ט'), 'האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו', כלומר שלא יעשו דבר בעולם זולתי מדרך היושר ועל כיוון האמת…". (לימוד יומי)