וירא לפי המדרש שהיתה העקידה ביו"ט, איך הקריב את האיל?

[אברך מישיבת מיר]

לפי המדרש שהיתה העיקדה בר"ה או ביוה"כ, יש להבין איך הקריב אברהם את האיל ביו"ט, מאחר שלא היה לו ציווי על הקרבת האיל, א"כ יאסר לו להקריב את האיל?

 

[אברך מישיבת מיר]

ושמא י"ל דהנה כתיב וישא אברהם את עיניו וירא, והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו. וביאר רש"י שהיה רץ האיל לאברהם, והשטן סובכו ומערבבו באילנות כדי לעכבו, ע"ש. ומתוך כך הבין כי רצון השי"ת שיקריב את האיל, לכך הותר לו להקריב את האיל.

 

[תיבת גמא]

ושמא י"ל דהנה כתיב וישא אברהם את עיניו וירא, והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו. וביאר רש"י שהיה רץ האיל לאברהם, והשטן סובכו ומערבבו באילנות כדי לעכבו, ע"ש. ומתוך כך הבין כי רצון השי"ת שיקריב את האיל, לכך הותר לו להקריב את האיל.

לחץ כדי לכווץ...

וביתר ביאור, שהיה תמורת בנו. ובנו הרי ודאי היה הצווי לאותו היום

 

[נהנה מקושיא טובה]

לפי המדרש שהיתה העיקדה בר"ה או ביוה"כ, יש להבין איך הקריב אברהם את האיל ביו"ט, מאחר שלא היה לו ציווי על הקרבת האיל, א"כ יאסר לו להקריב את האיל?

לחץ כדי לכווץ...

ממה שכתבתי בעבר בענין זה

וראיתי עוד בתורת משה בסוף הפרשה ויהי אחרי הדברים האלה אחז"ל ורש"י בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אלו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים היה לי להשיאו אשה מבנות ענר וכו' בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת זוגו וזהו אחרי הדברים האלה הרהורי דברים שהיו ע"י עקידה וכו' וביאור לפי השיטות שהעקידה היה ביו''כ והלא אינו רשאי להקריב קרבן יחיד אע''ג דאמרו חז''ל [ר''ה דף לב:] על פקידה דשרה כיון דרבים אתו מינה כרבים דמיא, מ''מ לפי ההו''א של אברהם שישחט את בנו הלא לא אתו רבים מינה ולא היה קרבנו דוחה יו''כ, לולי שעל יו''כ לא היה מצווה ועל העקידה היה מצווה ועושה, על כן היה זריז ולא אחר עד אחר יו''כ, אמנם על הקרבת האיל תחת בנו לא היה מצווה מפה הקב''ה ולא היה ראוי להקריב קרבן יחיד ביו''כ, עד שנפל לו בלבו עתה ישיא אשה לבנו ויצאו ממנו רבים וכרבים דמיא וקרבן ציבור דוחה יו''כ עיי''ש[1]



ועיין בהגהות אמרי סופר דאף שהיה אפשר לקיים שניהם ע''י שיאחר את העקידה למחרת, מ''מ כיון שנצטווה ביו''כ וקיי''ל חביבה מצוה בשעתה חשיב כאילו נצטווה בהדיא מפי הגבורה לעקוד בו ביום עיי''ש, וגם בזה יש להעיר דחביבה מצוה בשעתה הוא רק כשיש למצוה שעה קבועה,עיין שו''ת ערך שי או''ח סימן רנ בסופו שכתב כסברא זו, ועיין טורי אבן ראש השנה ל: לגבי הא דמביא אדם זבחו היום ונסכים לאחר עשרה ימים, ודן מצד חביבה מצוה בשעתה וכתב כסברא הנ''ל , וע''ע בחידושי הגרי''ז תמורה דף יד. לגבי הקטר חלבים שדוחה שבת מכח חביבה מצוה בשעתה שמסתבר שזה רק בקרבנות הקביעים להן זמן, אבל לבסוף כתב דמסימת הרמב''ם משמע לא כן עיי''ש[2]



והנה במה שכתב החת''ס שהקרבת האיל לא היה בציווי מהקב''ה , יש לציין למה שמבואר בסליחות וז''ל קרא למרחם משחר תמור בנך תבחר הנה איל אחר ועשה אל תאחר, וכו', הרי מפורש שהיה לו ציווי מהקב''ה שיקריבו מיד, וכן בפיוט בסליחות לצום גדלי' וזה''ל דוץ ורוץ וקח איל תחת עופר הכינותי כופר לאשכול הכופר עכ''ל

---

[1] ומענין לענין ראיתי בהקדמה למהודרה חדשה של הפרשת דרכים שכתבו שיש הרבה סוגיות שידועים כסוגיות של הפרשת דרכים וכגון האם האבות יצאו מכלל ב''נ או לא, וכן מחלוקת יוסף והשבטים, עד כי גדולי עולם מביאים בשמו של הפרשת דרכים דברים שאמנם הם סוגיות של הפרשת דרכים וחותם שיטתו עליהם, אבל באמת שלא נמצאו כלל הדברים בספרו, עיין שו''ת חת''ס או''ח סימן רח שכתב וז''ל והנה כתב הפרשת דרכים דאין ליחיד לקבל תורה והאבות שאני כיון דרבים אתו מינייהו כרבים דמו, וכבר העיר כן בליקוטי הלכות שלא נמצא דברים אלו בפרשת דרכים


[2] שמעתי מ..... לטעון שאכן גם בקרבן שאין קבוע לו זמן אכן ליכא חיוב להקריבו דוקא היום, אבל הא מיהת עד כמה שכבר שחטו הקרבן היום הלא צריך לקיים את דיני ההקרבה מיד, שהרי עכשיו שכבר נשחט שוב ל''ש לומר שאי''ז זמנה היום, שאכן לכתחילה לא היה עליו להקריבו היום אבל אם כבר נשחט שפיר מוטל עליו לקיים כל דיני ההקרבה מיד, וכמו בקרבן שקבוע לו זמן ששחטו היום דצריך לקיים בו שאר דיני הקרבה וההקטרה