נח - מהו האופן בו מותר לאדם ליטול נפשו ? | בראשית נח - מהו האופן בו מותר לאדם ליטול נפשו ? | בראשית

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
540
תודות
799
נקודות
191
נאמר בתורה בפ' נח (בראשית ט', ה'):

"ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש".

וכידוע תיבת "ואך" באה למעט, שלא תמיד יש עוון לממית את עצמו.

ואם כן עלינו לדעת מהו המקרה שעליו רמזה התורה שמותר לו לאדם ליטול את נפשו.

והנה מצינו במדרש רבה (בראשית פרשה ל"ד אות י"ג) שדרשו חז"ל:

"אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש יכול כשאול, תלמוד לומר אך".

והכונה לנאמר בשמואל (א' ל"א, ג'):

"ותכבד המלחמה אל שאול, וימצאהו המורים אנשים בקשת, ויחל מאד מהמורים, ויאמר שאול לנושא כליו שלף חרבך ודקרני בה, פן יבאו הערלים האלה ודקרני, ויתעללו בי, ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד, ויקח שאול את החרב ויפל עליה".

ולכאורה כתוב במדרש זה שמותר היה לשאול להמית עצמו בגלל החשש שיתעללו בו פלשתים.
 
ע' במאמרי על גזירות תתנו שהבאתי בית יוסף שדן בשני הפירושים של הפסוק לחיוב ולשלילה.


״על השחיטה?

הגדילו לעשות אחדים מהם, שאף נטלו את חייהם. נקל לשער את גודל השעה, עת תפסו אותם יחידים את חלפי השחיטה והחליטו ליטול את חייהם. מסתמא, הומצאו ברכות מיוחדות לשעה זו שאינם בידינו.

מעשה זה עורר ביקורת רבה, האם מבחינה הלכתית בסיטואציה קשה ככל שתהיה, האם מותר למאן דהו להשים קץ לחייו או לחיי בניו?

מעשה זה נידון בבדק הבית למרן הב"י יו"ד סימן קנז. שם הוא מביא את מחלוקת בעלי התוספות על הפסוק "אך ת דמכם לנפשותיכם אדרוש", אזהרה לחונק עצמו, יכול כחנניה מישאל ועזריה, ת"ל אך.

ונחלקו בביאור דברי התוספות. יש המתירים שבאופן כמו חנניה מישאל ועזריה יהיה מותר להרוג את עצמו בשביל לא להשתחוות לע"ז. כמו שאול המלך שהרג עצמו כדי שלא יסבול ייסורים מיד פלשתים וציווה את נערו שיהרוג אותו בחרבו

ויש אוסרין, ושאול שלא ברשות חכמים עשה. ומעשה ברב אחד ששחט הרבה תינוקות בשעת השמד , כי היה ירא שיעבירום על דתם. ושמה מוכיח מרן הבית יוסף שלא טוב עשה כי היו חלק שניצלו. ע"ש.

ומי אנו שנחווה דעה על מלאכי אלוקים אלו, אבל ממסירות נפשם הבלתי ניתנת לערעור עלינו ללמוד ולקחת מוסר חודר כליות עד היכן הייתה חרדתם להעברה על דת למחשבה שחלילה חלילה הם יעזבו מקור מים חיים. תנצב"ה".

[מחבר: רבי
 
אולי יש לומר,

יסורים קשים -

בבית יוסף (יו"ד סימן קנ"ז ב"בדק הבית" בשם הארחות חיים) כתב וז"ל:

"אזהרה לחונק את עצמו... יכול אפילו כשאול בן קיש, שאם ירא שמא יעשו לו יסורים קשים שיכול למסור עצמו למיתה, תלמוד לומר אך".

ממילא לפי פירוש זה, אדם הירא מיסורי מות קשים, יכול הוא למסור עצמו למיתה.

וע"ע בתוס' (ב"ק צא: בד"ה אלא האי) שכתב: וכן ההיא דאך את דמכם שהרג את עצמו בשביל שום דבר שירא, ע"כ, ע"ש.
 
בספר "שיירי כנסת הגדולה" (שם הגב"י אות כ"א) מבאר, דשאול הרג את עצמו משום שידע שבין כך הגיע זמנו ליהרג, וז"ל: "מה שכתב בספר "בדק הבית" בשם "ארחות חיים" דשאול בן קיש שלא ברצון חכמים עבד, אינו נח לי, דשאול בחיר ה', שאמר לו הקדוש ברוך הוא ע"י שמואל: "מחר אתה ובניך עמי", היינו במחיצתי, יפגע עצמו שלא כדין, ולכן נראה דמשאול ליכא ראיה, שכבר היה יודע שלא יחיה עוד, שאמר לו שמואל: "מחר אתה ובניך עמי", ומוטב שיהרוג עצמו ולא יתעללו בו פלשתים, אבל מי שהוא ספק שאם לא יהרוג עצמו אולי ינצל, אין לפגוע בעצמו". וכדבריו כתב גם "יפה תואר" על המדרש.
 
הפתחי תשובה בהל' אבילות הביא מספר בשמים ראש והג' כסא דהרסנא (שצריך אשכול בפנ"ע על אישיותו ועל כך שענקי האומה ציינוהו וצע"ט)
שמי שהוא עני ואביון ומדוכא ביסורים אינו בכלל מאבד עצמו לדעת וצ"ע , וקצת סימוכין לדבר יש להביא משאול המלך וצ"ע בזה.
 
הפתחי תשובה בהל' אבילות הביא מספר בשמים ראש והג' כסא דהרסנא (שצריך אשכול בפנ"ע על אישיותו ועל כך שענקי האומה ציינוהו וצע"ט)
שמי שהוא עני ואביון ומדוכא ביסורים אינו בכלל מאבד עצמו לדעת וצ"ע , וקצת סימוכין לדבר יש להביא משאול המלך וצ"ע בזה.
ישר כח,
אבל הדברים כבר הובאו לעיל מדברי הבית יוסף:
אולי יש לומר,

יסורים קשים -

בבית יוסף (יו"ד סימן קנ"ז ב"בדק הבית" בשם הארחות חיים) כתב וז"ל:

"אזהרה לחונק את עצמו... יכול אפילו כשאול בן קיש, שאם ירא שמא יעשו לו יסורים קשים שיכול למסור עצמו למיתה, תלמוד לומר אך".

ממילא לפי פירוש זה, אדם הירא מיסורי מות קשים, יכול הוא למסור עצמו למיתה.

וע"ע בתוס' (ב"ק צא: בד"ה אלא האי) שכתב: וכן ההיא דאך את דמכם שהרג את עצמו בשביל שום דבר שירא, ע"כ, ע"ש.
 
ישר כח,
אבל הדברים כבר הובאו לעיל מדברי הבית יוסף:
ייתכן ועיקר הדגש כשהוא עני ואביון ללא תקנה גם בלי שעובר יסורי מוות (שאל"כ די בכך שעובר יסורי מוות ומה צריך לזה שהוא עני ואביון). אבל פשטות כפי שכתבת.
 
ה"מתנות כהונה" פירש את דברי המדרש וז"ל: "יכול כשאול שהפיל עצמו בחרב בעבור שלא יתעללו בו פלשתים, ויהיה חילול כבוד שמים בדבר". וכך פירש מהרז"ו (שם) שאם שאול נופל ביד פלשתים שבאו להרגו והיו מתעללים בו, ומטמאים אותו, והיה בזה חילול שמו יתברך יותר, ועל כן בחר שיהרוג עצמו. לפי פירוש זה אין ללמוד היתר משאול מאחר והרג עצמו כדי למנוע חילול ה', וכך משמע מפירוש "ידי משה".
 
ישר כח,
אבל הדברים כבר הובאו לעיל מדברי הבית יוסף:
אמ' הבשמים ראש מרחיב ההיתר גם למי שהוא עני ואביון מגוזלו וחייו קשים עליו, והוא חידוש פלאי, ומה עוד שהפ"ת הביאו וצ"ע.
 

הודעות מומלצות

ליל הסדר- לילה אפוף הוד וקדושה, שטומן בחובו...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה