נח מהו האופן בו מותר לאדם ליטול נפשו ?

[התורה]

נאמר בתורה בפ' נח (בראשית ט', ה'):

"ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש".

לחץ כדי לכווץ...

וכידוע תיבת "ואך" באה למעט, שלא תמיד יש עוון לממית את עצמו.

ואם כן עלינו לדעת מהו המקרה שעליו רמזה התורה שמותר לו לאדם ליטול את נפשו.

והנה מצינו במדרש רבה (בראשית פרשה ל"ד אות י"ג) שדרשו חז"ל:

"אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש יכול כשאול, תלמוד לומר אך".

לחץ כדי לכווץ...

והכונה לנאמר בשמואל (א' ל"א, ג'):

"ותכבד המלחמה אל שאול, וימצאהו המורים אנשים בקשת, ויחל מאד מהמורים, ויאמר שאול לנושא כליו שלף חרבך ודקרני בה, פן יבאו הערלים האלה ודקרני, ויתעללו בי, ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד, ויקח שאול את החרב ויפל עליה".

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה כתוב במדרש זה שמותר היה לשאול להמית עצמו בגלל החשש שיתעללו בו פלשתים.

 

[רבי]

ע' במאמרי על גזירות תתנו שהבאתי בית יוסף שדן בשני הפירושים של הפסוק לחיוב ולשלילה.

 

[נדיב לב]

ע' במאמרי על גזירות תתנו שהבאתי בית יוסף שדן בשני הפירושים של הפסוק לחיוב ולשלילה.

לחץ כדי לכווץ...

[QUOT=537]על השחיטה?

הגדילו לעשות אחדים מהם, שאף נטלו את חייהם. נקל לשער את גודל השעה, עת תפסו אותם יחידים את חלפי השחיטה והחליטו ליטול את חייהם. מסתמא, הומצאו ברכות מיוחדות לשעה זו שאינם בידינו.

מעשה זה עורר ביקורת רבה, האם מבחינה הלכתית בסיטואציה קשה ככל שתהיה, האם מותר למאן דהו להשים קץ לחייו או לחיי בניו?

מעשה זה נידון בבדק הבית למרן הב"י יו"ד סימן קנז. שם הוא מביא את מחלוקת בעלי התוספות על הפסוק "אך ת דמכם לנפשותיכם אדרוש", אזהרה לחונק עצמו, יכול כחנניה מישאל ועזריה, ת"ל אך.

ונחלקו בביאור דברי התוספות. יש המתירים שבאופן כמו חנניה מישאל ועזריה יהיה מותר להרוג את עצמו בשביל לא להשתחוות לע"ז. כמו שאול המלך שהרג עצמו כדי שלא יסבול ייסורים מיד פלשתים וציווה את נערו שיהרוג אותו בחרבו

ויש אוסרין, ושאול שלא ברשות חכמים עשה. ומעשה ברב אחד ששחט הרבה תינוקות בשעת השמד , כי היה ירא שיעבירום על דתם. ושמה מוכיח מרן הבית יוסף שלא טוב עשה כי היו חלק שניצלו. ע"ש.

ומי אנו שנחווה דעה על מלאכי אלוקים אלו, אבל ממסירות נפשם הבלתי ניתנת לערעור עלינו ללמוד ולקחת מוסר חודר כליות עד היכן הייתה חרדתם להעברה על דת למחשבה שחלילה חלילה הם יעזבו מקור מים חיים. תנצב"ה".

[מחבר: רבי][/QUOT]

 

[התורה]

אולי יש לומר,

יסורים קשים -

בבית יוסף (יו"ד סימן קנ"ז ב"בדק הבית" בשם הארחות חיים) כתב וז"ל:

"אזהרה לחונק את עצמו... יכול אפילו כשאול בן קיש, שאם ירא שמא יעשו לו יסורים קשים שיכול למסור עצמו למיתה, תלמוד לומר אך".

ממילא לפי פירוש זה, אדם הירא מיסורי מות קשים, יכול הוא למסור עצמו למיתה.

וע"ע בתוס' (ב"ק צא: בד"ה אלא האי) שכתב: וכן ההיא דאך את דמכם שהרג את עצמו בשביל שום דבר שירא, ע"כ, ע"ש.

 

[התורה]

ע' במאמרי על גזירות תתנו שהבאתי בית יוסף שדן בשני הפירושים של הפסוק לחיוב ולשלילה.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין לגבי ההתייחסות לשאול המלך.

 

[יראת ה' היא חכמה]

דברי תורה עניים במקום אחד, ועשירים במקום אחר...

יהרג ואל יעבור - להתאבד?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[התורה]

בספר "שיירי כנסת הגדולה" (שם הגב"י אות כ"א) מבאר, דשאול הרג את עצמו משום שידע שבין כך הגיע זמנו ליהרג, וז"ל: "מה שכתב בספר "בדק הבית" בשם "ארחות חיים" דשאול בן קיש שלא ברצון חכמים עבד, אינו נח לי, דשאול בחיר ה', שאמר לו הקדוש ברוך הוא ע"י שמואל: "מחר אתה ובניך עמי", היינו במחיצתי, יפגע עצמו שלא כדין, ולכן נראה דמשאול ליכא ראיה, שכבר היה יודע שלא יחיה עוד, שאמר לו שמואל: "מחר אתה ובניך עמי", ומוטב שיהרוג עצמו ולא יתעללו בו פלשתים, אבל מי שהוא ספק שאם לא יהרוג עצמו אולי ינצל, אין לפגוע בעצמו". וכדבריו כתב גם "יפה תואר" על המדרש.

 

[ממגד שמים]

הפתחי תשובה בהל' אבילות הביא מספר בשמים ראש והג' כסא דהרסנא (שצריך אשכול בפנ"ע על אישיותו ועל כך שענקי האומה ציינוהו וצע"ט)
שמי שהוא עני ואביון ומדוכא ביסורים אינו בכלל מאבד עצמו לדעת וצ"ע , וקצת סימוכין לדבר יש להביא משאול המלך וצ"ע בזה.

 

[התורה]

הפתחי תשובה בהל' אבילות הביא מספר בשמים ראש והג' כסא דהרסנא (שצריך אשכול בפנ"ע על אישיותו ועל כך שענקי האומה ציינוהו וצע"ט)
שמי שהוא עני ואביון ומדוכא ביסורים אינו בכלל מאבד עצמו לדעת וצ"ע , וקצת סימוכין לדבר יש להביא משאול המלך וצ"ע בזה.

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח,
אבל הדברים כבר הובאו לעיל מדברי הבית יוסף:

אולי יש לומר,

יסורים קשים -

בבית יוסף (יו"ד סימן קנ"ז ב"בדק הבית" בשם הארחות חיים) כתב וז"ל:

"אזהרה לחונק את עצמו... יכול אפילו כשאול בן קיש, שאם ירא שמא יעשו לו יסורים קשים שיכול למסור עצמו למיתה, תלמוד לומר אך".

ממילא לפי פירוש זה, אדם הירא מיסורי מות קשים, יכול הוא למסור עצמו למיתה.

וע"ע בתוס' (ב"ק צא: בד"ה אלא האי) שכתב: וכן ההיא דאך את דמכם שהרג את עצמו בשביל שום דבר שירא, ע"כ, ע"ש.

לחץ כדי לכווץ...

 

[נדיב לב]

ישר כח,
אבל הדברים כבר הובאו לעיל מדברי הבית יוסף:

לחץ כדי לכווץ...

ייתכן ועיקר הדגש כשהוא עני ואביון ללא תקנה גם בלי שעובר יסורי מוות (שאל"כ די בכך שעובר יסורי מוות ומה צריך לזה שהוא עני ואביון). אבל פשטות כפי שכתבת.

 

[התורה]

ה"מתנות כהונה" פירש את דברי המדרש וז"ל: "יכול כשאול שהפיל עצמו בחרב בעבור שלא יתעללו בו פלשתים, ויהיה חילול כבוד שמים בדבר". וכך פירש מהרז"ו (שם) שאם שאול נופל ביד פלשתים שבאו להרגו והיו מתעללים בו, ומטמאים אותו, והיה בזה חילול שמו יתברך יותר, ועל כן בחר שיהרוג עצמו. לפי פירוש זה אין ללמוד היתר משאול מאחר והרג עצמו כדי למנוע חילול ה', וכך משמע מפירוש "ידי משה".

 

[התורה]

האם והיאך מותר לאדם ליטול את נפשו

ההיתר של שאול לפגוע בעצמו ולקצר ימיו נאמר בתורה בפר' נח (בראשית ט', ה'): "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש". וכידוע תיבת "ואך" באה למעט, שלא תמיד יש עוון לממית את עצמו. ואם כן עלינו לדעת מהו המקרה שעליו רמזה התורה שמותר לו לאדם ליטול את נפשו. והנה...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ממגד שמים]

ישר כח,
אבל הדברים כבר הובאו לעיל מדברי הבית יוסף:

לחץ כדי לכווץ...

אמ' הבשמים ראש מרחיב ההיתר גם למי שהוא עני ואביון מגוזלו וחייו קשים עליו, והוא חידוש פלאי, ומה עוד שהפ"ת הביאו וצ"ע.

 

[התורה]

מה נענה על המבואר בסוטה מו:
"אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן - יוצאין חוץ לחומה והן מתים" ?

 

[התורה]

ציטוט דברי הדעת זקנים בענין:

 

[התורה]

מצו"ב סיכום ששלח לי ת"ח חשוב:
אצל שאול המלך, ישנם הרבה ביאורים מדוע שלח יד בנפשו:
א'. משום שידע שסופו למות (כנה"ג בהגהות הב"י יו"ד סי' קנז אות כא ועוד)
ב'. שלא יתעללו בו הערלים שהיה ירא שימיתוהו באכזריות גדולה (רד"ק ובמלבי"ם שם)
ג'. נתכוון לשם שמים ((סמ"ק מצוה ג)
ד'. חשש שלא יעמוד בניסיון העבירה (ריטב"א ע"ז יח.)
ה'. למנוע חילול ה' (יש"ש ב"ק פ"ח סי' נט).
ו'. עשה כן באונס (עי' בביאור הגר"א יו"ד סי' שמה ס"ג).

 

[דעה נכונה]

דברי הבשמים ראש האלו הובאו לדינא גם ברעק''א ביור''ד סי' שמה סעי' א' ושם כתב דיש כאן ב' עניינים, הבית יוסף עוסק בענין שירא שיהיה לו ייסורים או שלא יעמוד בנסיון,
והבשמים ראש סי' שמה עוסק במי שיש לו צרות וקשיים שאין בזה משום מאבד עצמו לדעת, ואינו נוגע כלל לדברי הבית יוסף הנ''ל
ובאמת שבשו''ת חתם סופר סי' שכ''ו הביא את דברי הבשמים ראש הנ''ל וכתב דמזה מוכח שספר בשמים ראש מזוייף ואינו מהרא''ש ופלא שהרעק''א גופי' הביא את התשובה הזו גופי' לדינא.

 

[התורה]

דברי הבשמים ראש האלו הובאו לדינא גם ברעק''א ביור''ד סי' שמה סעי' א' ושם כתב דיש כאן ב' עניינים, הבית יוסף עוסק בענין שירא שיהיה לו ייסורים או שלא יעמוד בנסיון,
והבשמים ראש סי' שמה עוסק במי שיש לו צרות וקשיים שאין בזה משום מאבד עצמו לדעת, ואינו נוגע כלל לדברי הבית יוסף הנ''ל
ובאמת שבשו''ת חתם סופר סי' שכ''ו הביא את דברי הבשמים ראש הנ''ל וכתב דמזה מוכח שספר בשמים ראש מזוייף ואינו מהרא''ש ופלא שהרעק''א גופי' הביא את התשובה הזו גופי' לדינא.

לחץ כדי לכווץ...

כבודו מתכוון להאמור מעלה:
ע"י הרב @ממגד שמים ?

הבשמים ראש מרחיב ההיתר גם למי שהוא עני ואביון מגוזלו וחייו קשים עליו, והוא חידוש פלאי, ומה עוד שהפ"ת הביאו וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

 

[התורה]

יעוין עוד בדברי נזר הדור ופלאו גבאב"ד דרכי תורה שליט"א

באיסור מאבד עצמו לדעת - מנחת אשר

"אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט' ה'). "אף על פי שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה, את דמכם אדרוש מהשופך דם עצמו" (רש"י שם). "דתניא ואך את דמכם לנפשותיכם אדרש, ר' אלעזר אומר מיד נפשותיכם אדרש את דמכם" (ב"ק צ"א ע"ב). "לנפשותיכם אדרוש – מיד עצמכם אדרוש" (רש"י שם). "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, יכול […]

minchasasher.com