מי הם הרבנים?
ומה לי בהפסק בפסוקים שאינם אלא מנהג בעלמא, ואף לכתחילה מותר להפסיק בהם.
- מתחיל חוט תורה תמימה
- תאריך התחלה
- הודעות
- 184
- תודות
- 795
- נקודות
- 116
מקורו אכן עוד מהרה"ק הד"ח מצאנז זי"ע, אך מקורו קדום יותר כמדומה שמופיע בדברי ה'תרגום שני' על מגילת אסתר. בענין השה"י פה"י שאמר אמן, בין השאר אמר שנוהגין לזרוק תפוחין.
אולי כדאיתא בבמדבר רבה פרשה ב' אברהם נמשל בחמה ויצחק בלבנה וכן כמאמר הפייט אל נא יהי עולם בלי ירח
- הודעות
- 184
- תודות
- 795
- נקודות
- 116
ממש לא. ראיתי בעצמי מעשה רב אצל הגה"צ ר' אהרן מרדכי רוטנער זצ"ל (מי שהיה בקיא מאוד גם במנהגים קדמונים ובעניני הלכה) שפעם הגיע לנחם אבלים ומישהו הציע לו כסא לשבת, דער רב זאל זיך זעצן.... למרות היותו במרומי גילו, קפץ כנשוך נחש וברח החוצה, ורק אח"כ חזר ולקח זמן עד שחזר לעצמו.
- הודעות
- 184
- תודות
- 795
- נקודות
- 116
מוזרים? מה שנוהגים לשפוך מיין של הבדלה גם בזה יש ' סימן ברכה' כמובא בגמ' (כל בית שאין נשפך שם יין כמים אינה רואה סימן ברכה) ובהחלט להכניס לכיס יש לזה מקורות מוסמכים.
אני לא שמעתי שאומרים 'יצחק יצחק' אלא מחפשים מישהו בשם 'יצחק' כדי לאחל לו חודש טוב. וכך נהגו בקהילות קדושות בישראל, וראיתי פעם את המקור, ושכחתי כרגע.
בכף החיים [פלאג'י] סי' לב' כתב וז"ל ובספר עמק ברכה כתב דיכבה הנר בשיורי היין של הבדלה, וקיצור של"ה כתב, דהיינו מהדחה במים, ומזה גם כן יעביר על עיניו, ואפשר לקיים שתיהם, (כמו שכתב בפרקי ר"א פרק כ'), ויאמר מצות ה' ברה מאירת עינים, ויכוין בתיבת בר"ה גימטריא ר"ז דיגלה לו הקדוש ברוך הוא סודות התורה, עיין שם, ואם ירצה יעשנו מהיין עצמו ממה שנשפך בקערה, (וכן נראה מלשון רש"ל שהביא הקיצור של"ה שם), ובעמודי שמים דף פ"ו ריש ע"ב כתב דמריחין בעשן הכיבוי לחבב המצוה, (עיין שם, ובאשל מפרי שם, ועיין לקמן אות כ"ח).
עוד כתב וז"ל מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל בית שנשפך יין כמים, נאמר על כוס של הבדלה שיהא נשפך לחוץ, (עמק ברכה דף ס"ט ע"א, וספר יש נוחלין דף מ"ב ע"ג), ולכך נוהגין להביא הכוס תוך קערה אחת להבדלה, מה שאינן נוהגים כן בקידוש אפילו ביום דהוא מיושב, וכבר כתבנו דלפי פרקי רבי אליעזר צריך להדיח הכוס במים ולשתותו, ולהעביר על עיניו משום חיבוב מצוה, (ועיין ברכי יוסף סימן רצ"ו, ובשיורי ברכה סימן ק"צ, וחסד לאלפים סימן רכ"ח, ורש"י בספר הפרדס דף ז' ע"ב, ובלק"ש אות ה', ובזכור לאברהם מערכה ה'), ובספר עמק ברכה דף ס"ט ע"ב הוסיף לומר, ורוחצים פניהם מהיין של הבדלה, (ועיין קיצור של"ה, ועמודי שמים דף ת"ו ריש ע"ב, וספר דרך החיים יעויין שם), והשתא מי שרוצה לעשות רחיצת פנים מהיין שנשפך גם זה טוב דהוא בשיורי מצוה
נערך לאחרונה:
כף החיים בשם הלבוש כתב לומר שלשה פסוקים קודם ההבדלה על הסדר, כוס ישועות נגד בורא פרי הגפן, הנה אל ישועתי נגד הנפש שהוא הבשמים, ליהודים היתה אורה נגד הנר
שוב מצאתי בכף החיים סימן לו' שכתב וז"ל בברכת החמה טוב לראות פני אברהם, ובברכת הלבנה טוב לראות פני יצחק. (לפי מ"ש בילקוט מלכים, והוא נמי במדרש תלפיות דף ב' ע"ג יעויין שם, ועיין בספר והוכיח אברהם לבני ידי"ן הי"ו בפרק דר"ח, ועיין ב"ח בסימן יעק"ב, ובעולת שבת) עכ"ל
אבל לא הבנתי הלשון לראות פני אברהם או יצחק
הוא כותב שכולם יאמרו או רק המבדיל?
אגב, יעו' בלשון המהרי''ל שנראה שכולם אומרים באמת אבל רק עד ליהודים היתה גו' שמשם מתחיל המבדיל
אין משמעות מלשונו לא לכאן ולא לכאן, העתקתי את לשונו בהודעה הנ"ל
להלן כמה מקורות, למנהג מוזר זה...
שולחן ערוך אוח רצו אמר:
שולחן ערוך הרב אוח רצו אמר:
מרן הגרח"ק - דרך אמונה - שביעית
הנהגות רבי שכנא זאהן:
רבי משה אריה פריינד זצ"ל:להלן כמה מקורות, למנהג מוזר זה...
מרן הגרח"ק - דרך אמונה - שביעית
הנהגות רבי שכנא זאהן:
מנהגי יהדות לוב:
רבי זאב איידלמן:
לענ"ד הכותב בסה"כ ניסה להבין את המקורות למנהגים אלו, והביטוי 'מוזרים' נפלט לו בטעות.רבי משה אריה פריינד זצ"ל:
מנהגי יהדות לוב:
רבי זאב איידלמן:
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,713
- נקודות
- 101
בעיני זה היה נראה מוזר, לכן בקשתי מקור ותודה שהבאת.
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,713
- נקודות
- 101
המשמעות מלשונו שהמבדיל אומר לא כולם.
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,713
- נקודות
- 101
בגמ' מדובר על יישן שנשפך במכוון?
לא שמעת אינה ראיה. יש שאומרים ג' פעמים יצחק.
- הודעות
- 432
- תודות
- 1,713
- נקודות
- 101
איזו קהילה?
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
כמדו' שרק לדעת הט"ז לא, ואינו תח"י כעת.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
- שְׁאֵלָה
חידות מעניינא דיומא
כמה הלכות/מנהגים בראש השנה יש להם שייכות להזכיר זכות עקידת יצחק?