התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,729
תודות
17,200
נקודות
895
בהפטרת פר' זכור (ש"א ט"ו, ל"ג) נאמר:
"וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה' בַּגִּלְגָּֽל",
יעוי' רש"י על אתר,
וצ"ע, מדוע נתן טעם להריגתו משום 'רוצח', 'על דאטפת יטיפוך',
תיפו"ל שמחוייב להורגו מדין מחיית עמלק, וע"ז נצטווה.
וצ"ע.
 
בהפטרת פר' זכור (ש"א ט"ו, ל"ג) נאמר:
"וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה' בַּגִּלְגָּֽל",
יעוי' רש"י על אתר,
וצ"ע, מדוע נתן טעם להריגתו משום 'רוצח', 'על דאטפת יטיפוך',
תיפו"ל שמחוייב להורגו מדין מחיית עמלק, וע"ז נצטווה.
וצ"ע.
שאלה נפלאה.
י"ל דקאי על צורת ההריגה. שנהרג בחרב ולא בדבר אחר.
 
היכן מצינו דין על צורת הריגת עמלק, העיר 'תמחה',
ואולי יש להקשות בזה ביותר, שהרי סייף הוא מן המיתות הקלות
אדרבה בגלל שלא מצאנו שנהרג דווקא בסייף, לכן היה צריך לתת טעם על כך. אבל לא על עצם ההריגה.
 
אכן. לא מצאנו בדין מחיית עמלק שנהרג דווקא בסייף אלא אפשר להורגו בכל מיני מיתות. ובכל זאת הרגו בסייף ולא במיתה אחרת, ולזה ביאר טעמו.
 
בהפטרת פר' זכור (ש"א ט"ו, ל"ג) נאמר:
"וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י ה' בַּגִּלְגָּֽל",
יעוי' רש"י על אתר,
וצ"ע, מדוע נתן טעם להריגתו משום 'רוצח', 'על דאטפת יטיפוך',
תיפו"ל שמחוייב להורגו מדין מחיית עמלק, וע"ז נצטווה.
וצ"ע.
כמדו' שעסק בזה הגרי"ז בחידושיו, ואינו תחת ידי כעת
 
ברמב"ם פ"ה ממלכים כתב "וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק, וכו' ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו, שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק, מפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו" הרי מבואר דמלבד מצות מחיית עמלק יש מצוה גם לזכור מעשיו הרעים ולשנוא אותו.
ומעתה אפשר לומר דלכך האירך שמואל לומר שאגג היה רוצח בשביל להזכיר את מעשיו הרעים ולהחדיר בעצמו את השנאה לעמלק ועל ידי כך למקיים את מחיית עמלק בהידור.
 
בהקדמת העונג יו"ט כ' שההתנצלות של שאול הייתה "כי יראתי את העם" וממילא אין לו דין מלך משום שמלך אין עליו אלא ה' אלוקיו.
וברגע שלא היה לו דין מלך, ממילא לא היה חיוב מחיית עמלק שאינו אלא דין על המלך בהניח ה' אלוקיך מכל אויבך מסביב.
ולפי"ז לאחר שפג משאול דין מלך, שוב היה צריך דין רוצח בשביל להרוג את אגג וצ"ע.
 
אכן. לא מצאנו בדין מחיית עמלק שנהרג דווקא בסייף אלא אפשר להורגו בכל מיני מיתות. ובכל זאת הרגו בסייף ולא במיתה אחרת, ולזה ביאר טעמו.
בשלמי תודה (פורים סי'ז אות ג') הביא בזה :
ובמה שהקשה עוד ב"דורש לציון" שם, שהרי היה יכול שמואל להרגו ע"י זריקת חצים ולא ע"י חרב, ויקיים המצוה בעצמו ולא יטמא, הביא הר"ש זיאת שיחי', מהזוה"ק פ' בשלח (דף ס"ו ד"ה אר"ש בשעתא דנפיק) דאיתא התם, דצריך להרוג את עמלק ע"י חרב דוקא וז"ל: והיינו דכתיב "חרב נוקמת נקם ברית", ודא הוא רזא דכתיב "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב", לפי חרב ודאי, ולא לפום רומחין וזיינין (רמחים וכלי זיין), אלא בחרב, ודאי האי הוא דאקרי "חרב נוקמת נקם ברית", עכ"ל. מיהו בגמ' ליתא לדבר זה וגם ברמב"ם לא הזכיר זאת, וצ"ע,
 
וברגע שלא היה לו דין מלך, ממילא לא היה חיוב מחיית עמלק שאינו אלא דין על המלך בהניח ה' אלוקיך מכל אויבך מסביב.
רק אעיר שזה רק לפי הסמ"ג והיראים, אך לפי הרמב"ם והחינוך מצווה זו נוהגת בכל עת וע"י כל אדם
 
רשום אצלי כך: הגרי"ז (סטנציל, שמואל) הוכיח ממעשה דשמואל ואגג דחיוב מחיית עמלק הוה רק בנבואה, אבל בלא נבואה אין חיוב מחייה.
פלא! היכן מצינו חילוק כזה?
...אעיר שזה רק לפי הסמ"ג והיראים, אך לפי הרמב"ם והחינוך מצווה זו נוהגת בכל עת וע"י כל אדם
 
נערך לאחרונה:
פלא! היכן מצינו חילוק כזה?
פתחתי כעת את הגרי"ז והוא מוכיח את זה מהא ששמואל היה צריך לצוות לשאול להרוג את עמלק ובזה ביאר דברי הרמב"ם שלא כתב שכל א' מחויב להרוג את עמלק והיינו משום דבעי ציווי, יע"ש בפנים.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון