בהעלותך רעבים לאמירת ברכות (1 צופה)

[התורה]

וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ (במדבר יא, ו).​

על המן בירכו רק ברכה אחת, ולא היו בו ברכות חלוקות כמו שיש בסתם מאכלים, העץ, האדמה, מזונות וכדו', וכיון שברכו על המן רק ברכת הנהנין אחת ולא הרבה ברכות הרי הוא עינוי לנפש, ולזה לא אמרו 'גופנו יבש', אלא אמרו 'נפשנו יבשה', הנפש רעבה לברך הרבה ברכות.​

(הגאון מטשעבין זי"ע, תורה שבכתב)​

 

[הצעיר שבחבורה]

וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ (במדבר יא, ו).​

על המן בירכו רק ברכה אחת, ולא היו בו ברכות חלוקות כמו שיש בסתם מאכלים, העץ, האדמה, מזונות וכדו', וכיון שברכו על המן רק ברכת הנהנין אחת ולא הרבה ברכות הרי הוא עינוי לנפש, ולזה לא אמרו 'גופנו יבש', אלא אמרו 'נפשנו יבשה', הנפש רעבה לברך הרבה ברכות.​

(הגאון מטשעבין זי"ע, תורה שבכתב)​

לחץ כדי לכווץ...

אבל המקרא אומר
וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר: זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים: וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ:

ולהנ"ל למה חרה אף ה', ולמה רע בעיני משה?
וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְקֹוָק֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע:

 

[התורה]

אבל המקרא אומר
וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר: זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים: וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ:

ולהנ"ל למה חרה אף ה', ולמה רע בעיני משה?
וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְקֹוָק֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע:

לחץ כדי לכווץ...

מה קשיא מהא, כ"ז אנפש קאי

אך מ"מ אין מקשים על הדרוש [בפרט לא של הגאון מטשעבין זי"ע...]

 

[הצעיר שבחבורה]

מה קשיא מהא, כ"ז אנפש קאי

לחץ כדי לכווץ...

התאוו תאוה לבשר? או שחשקו בברכות?
ומדוע חרה אף ה' בהם על רצונם לברכו?

אך מ"מ אין מקשים על הדרוש

לחץ כדי לכווץ...

האם הדרוש יכול לעוות את הפסוק עד כדי כך?
לא בדרך זו אלך..