מצופה מחסיד לדעת יותר מהי חסידות מאשר מליטאי
כמו שמצופה ממזרוחניק לדעת מהי דרכו, יותר מאשר חרדי לדעת מהי דרכו ביחס למזרחניק.
לדעתי הסתכלותך קצת לא מקיפה על העניין אלא שטחית.
גם אם אבות אבותיך נניח ואבותיך היו ליטאים שורשיים מדור דור, (לא כ"כ מצוי היום...) זה לא פוטר אותך לבחור בדרכך. ולא להסתפק שכך אבותי בחרו..
גם חרדי, היום לא לכולם נהיר מדוע אנו חרדים ולא מזרוחניקים.. (ע"ע הגיוס, מכינות ק"צ וכו'), ותהיה מופתע שהמזרוחניקים השקפותיהם מסודרות וברורות.., ורבניהם היו גם אנשים גדולים, כך שאם אדם לא יסדר בעיניו את השקפתיו, אף אם גדל בחברה, לא מופרך שביום מן הימים ימצא את עצמו נוהה לעבר שיטה אחרת מחוסר זהות, ואי הסכמה.
ולדוג' אם ליטאיות משקפת בעיניך לימוד תורה, אז מי שלא לומד, מהו?
 
מי שמתעמק בספרי החסידות רואה שאמנם לכל 'חיידר' דרך עבודה משלו, אבל הנושאים המשותפים, שזה בא מאור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע הינם:
- אמונת צדיקים, בדגש אף כשאין מבינים.
- התקשרות לצדיקים, לקשר עניני גשמיות ורוחניות לצדיק, (וזה כתוצאה מהאמונה בו, בשביל חנינא בני, ואכהמ"ל)
- ביטול היש, שאת זה אני אפי' לא מעיז לתמצת, תעיינו לבד...
כל זה מייצר תלות בצדיק אליו הוא מקושר, ומי שחולק עלי, שיקרא את הספרים על חסידי גור וליובאוויטש ויווכח בעצמו.
מה שכן, צריך כל אחד לעשות חשבון:
- א' אם הוא מאושר במקום בו הוא נמצא, או שזה גורם לו ללחצים וכו'
- ב' אם הוא מתקדם או נשאר במקום אחד, הן מבחינה רוחנית, הן מבחינה נפשית.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון