שאלת הגרי"ז מהי חסידות?

[יהודי חסיד]

מצופה מחסיד לדעת יותר מהי חסידות מאשר מליטאי
כמו שמצופה ממזרוחניק לדעת מהי דרכו, יותר מאשר חרדי לדעת מהי דרכו ביחס למזרחניק.

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי הסתכלותך קצת לא מקיפה על העניין אלא שטחית.
גם אם אבות אבותיך נניח ואבותיך היו ליטאים שורשיים מדור דור, (לא כ"כ מצוי היום...) זה לא פוטר אותך לבחור בדרכך. ולא להסתפק שכך אבותי בחרו..
גם חרדי, היום לא לכולם נהיר מדוע אנו חרדים ולא מזרוחניקים.. (ע"ע הגיוס, מכינות ק"צ וכו'), ותהיה מופתע שהמזרוחניקים השקפותיהם מסודרות וברורות.., ורבניהם היו גם אנשים גדולים, כך שאם אדם לא יסדר בעיניו את השקפתיו, אף אם גדל בחברה, לא מופרך שביום מן הימים ימצא את עצמו נוהה לעבר שיטה אחרת מחוסר זהות, ואי הסכמה.
ולדוג' אם ליטאיות משקפת בעיניך לימוד תורה, אז מי שלא לומד, מהו?

 

[איש האשכולות]

החסידות בדורנו

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אין עוד]

מי שמתעמק בספרי החסידות רואה שאמנם לכל 'חיידר' דרך עבודה משלו, אבל הנושאים המשותפים, שזה בא מאור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע הינם:
- אמונת צדיקים, בדגש אף כשאין מבינים.
- התקשרות לצדיקים, לקשר עניני גשמיות ורוחניות לצדיק, (וזה כתוצאה מהאמונה בו, בשביל חנינא בני, ואכהמ"ל)
- ביטול היש, שאת זה אני אפי' לא מעיז לתמצת, תעיינו לבד...
כל זה מייצר תלות בצדיק אליו הוא מקושר, ומי שחולק עלי, שיקרא את הספרים על חסידי גור וליובאוויטש ויווכח בעצמו.
מה שכן, צריך כל אחד לעשות חשבון:
- א' אם הוא מאושר במקום בו הוא נמצא, או שזה גורם לו ללחצים וכו'
- ב' אם הוא מתקדם או נשאר במקום אחד, הן מבחינה רוחנית, הן מבחינה נפשית.

 

[משה אמת ותורתו אמת]

כאשר היה מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל אברך צעיר, היה גר תקופה בווארשא החסידית. פגע בו אחד מאנשי החסידים, ושאל אותו חסיד מהגרי"ז אם יוכל לתת לו אש להדליק את מקטרתו.

ענה לו הגרי"ז בבדיחותא: "וכי אתם החסידים אשר כולכם אש להבה לעבודתו ית' צריכים לבקש ממני אש"?

ענה לו אותו חסיד כנגדו: "אע"פ שיש אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט"...

ונהנה הגרי"ז מחריפותו של אותו חסיד.

כאשר הגיע הביתה וסיפר לאביו מרן הגר"ח זצ"ל את תשובת החסיד החריף, אמר לו אביו הגר"ח: מיט א חסיד הייבט מען זיך נישט אן (עם חסידים לא מתחילים). דהנה יש לשאול, מדוע בברכת על הצדיקים ועל החסידים, שהולכים מן המעולה אל הפחות ממנו, מהצדיקים והחסידים ועד גירי הצדק, וא"כ הי' צריך לומר 'על החסידים ועל הצדיקים', כי הרי כידוע מעלת 'חסיד' גדולה על מעלת 'צדיק', אלא מכאן "שעם חסידים לא מתחילים..."