אע"פ ששבועות חלף עבר לו, כתב המהרש"ם בשו"ת תורה לשמה (סי' ק"מ), שבאסרו חג מתפשטת ההארה של החג, ואסרו חג של שבועות הוא "הגדול ביותר". ובחק יעקב (תע"ג, ס"ק א', וכן משמע במג"א שם) כתב שמי שלא ברך "שהחיינו" ביו"ט של שבועות, יש לו תשלומין כל שבעה. ולכן שייך וראוי להמשיך הלאה את הארת החג בס"ד.
כידוע, כתב השפ"א (ח"א עמ' י"א) שכל שנה אדם מקבל את מה שעתיד לחדש בתורה - בחג השבועות. והובא כאן בא'...