מאמרים
-
האם מותר לומר פיטום הקטורת בעל פה
בס''ד פרשת קרח: האם ניתן לומר את פרשת הקטורת בעל פה פתיחה בפרשת השבוע מזכירה התורה פעמיים את עניין הקטורת. בפעם הראשונה במבחן שנערך בין קרח ועדתו לבין משה ואהרון, בעניין הנהגת העדה: ''וּקְח֣וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת'' ולאחר מכן כשהקטורת הפסיקה את המגיפה לאחר תלונות עם ישראל...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 242
- תודות: 7
- הערות: 3
-
על הנסים בט"ו בעיירות המסופקות
בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג, שאין בכך כלום שיכולים אנו לילך כמנהגנו לקראת ולברך ולא נשנה ממנהגינו כמו שאנו אומרים על הניסים בתפילת...- הרב הירושלמי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 247
- תודות: 9
- הערות: 3
-
בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב
קריאת המגילה מתוך הכתב שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את המגילה. אמנם אם רוב המגילה כתובה ג"כ כשירה, וביארו בראשונים (אורחות חיים הל' מגילה כד, בית יוסף תר"צ) שזה...- חכמה לחכימין
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 199
- תודות: 7
- הערות: 3
-
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת (תמוז תשפ"ה) נשאלתי לגבי ביכ"נ שחלקו האחורי מופרד בצורות הפתח, המורכבות מעמודי בטון וירידת בטון מהתקרה, המיועדים להחזיק את התקרה, האם המתפללים שנמצאים בחלק האחורי מעבר לצורת הפתח - מצטרפים להשלים לעשרה עם הנמצאים בחלק הקדמי. שנינו (פסחים פ"ה:) "מן האגף ולפנים כלפנים, מן האגף ולחוץ כלחוץ", ובגמ' "אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה, ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי...- יואל שילה
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 634
- תודות: 7
- הערות: 3
-
כמה מכוערת היא המחלוקת!
כמה קשה מכוערת וסוערת היא המחלוקת וכמה רך שליו וענוג הוא השלום. ליבת המחלוקת לא פורצת בין רגע, היא עוברת תהליך הדרגתי מתמשך ומתפתח עם נקודות יציאה רבות, וככל שממשיכים לעסוק ולהפוך בה- או אז היא מתפרצת כהר געש, מוחקת גבולות ושואבת פנימה את בעליה, והשלכותיה המסוכנות הם מעבר למה ששיער 'החולק' בראשית דרכו... אז צא החוצה בן אדם, כבר בנקודת היציאה הראשונה... ארבעה הדגשים מהותיים בעניין המחלוקת...- נדיב לב
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 897
- תודות: 10
- הערות: 7
-
בינוניים תלוייים ועומדים. ואנחנו?
כתב הרמב"ם פ"ג מתשובה ה"ג ז"ל וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו, ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים. ומי שנמצא רשע נחתם למיתה. והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה ע"כ, ורבים תמהו כבר ע"ד הר"מ אמאי בבינוני לא כתב שיוסיף לו זכות על זכויותיו, ובכך יחשב בגדר צדיק, ובכך יזכה... -
האם המברך 'אדמה' על פרי העץ יצא ידי חובה
בס''ד פרשת כי תבוא: האם המברך 'אדמה' על פרי העץ יצא ידי חובה פתיחה בפרשה השבוע כתובה מצוות הביכורים, הכוללת הבאתם למקדש, וקריאת פרשיית הביכורים: ''וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה... וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם''. המשנה במסכת ביכורים (פרק א') נוקטת, שישנם המביאים ביכורים אך אינם קוראים את הפרשייה. כפי שראינו בעבר (תצווה שנה ה') נחלקו הראשונים...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 51
- תודות: 7
- הערות: 1
-
"ברכת ברוך שפטרני"
בענין ברכת ברוך שפטרני איתא במדרש [פרשה סג' י'] עה"פ ויגדלו הנערים וכו' - א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה, מבואר במדרש שישנה ברכה שאדם צריך לברך בזמן שמכניס את בנו לעול תורה ומצוות, ובפי' ר' חיים פלאטיאל עה"ת כתב וז"לף ויגדלו הנערים. פי' רש"י כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים מעשיהם, וכן איתא בב"ר שבאותה שעה יצחק בירך ברוך שפטרני מעונשו של...- הכהן הגדול
- 23 דקות זמן קריאה
- צפיות: 329
- תודות: 7
- הערות: 3
-
הלכה לתשב"ר - ג'
הלכות ברכת השחר אחר שהודנו ושיבחנו את מלכנו האהוב על תורתו הקדושה שנתן לנו, על הגוף המופלא והנשמה הטהורה שבאמצעותם אנו יכולים לעבוד אותו יתברך, אנחנו מברכים עוד ברכות שבהם אנחנו משבחים את מלכנו יותר בפרטות על הדברים המופלאים שברא בעולם ונתן לנו. "בא"ה אמ"ה אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". בברכה זו אנו משבחים את השי"ת, על שנתן לשכוי בינה להבחין בין היום לבין הלילה. ו"שכוי" שני...- שירת העשבים
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 175
- תודות: 8
- הערות: 2
-
אדם ובהמה יושיע הה'
מאמר זה מיוסד על דא"ח של האדמוה"ז בלקוטי תורה פרשת בעלותך ד"ה בעלותך הב': בקבלה מוכר המושג "עולם התוהו ועולם התיקון", וברגל אחת עולם התוהו הוא עולם שבו היה אורות מרובים מהכלים ולכך נשברו הכלים, בעולם התיקון ממנו שמשתלשל עולמינו האורות והכלים מדודים ולכך הכלי יכול להכיל את האור וידוע בקבלה שאדם שורשו מעולם התיקון, ובהמה מעולם התוהו, אנו במאמר זה לא נעמיק יתר על המידה בעניינים קבלייים אלא נקח...- י"ג מידות
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 169
- תודות: 6
- הערות: 2
יש לדון אי איכא בהך לאו איסורא דחצי שיעור, והיינו שיש לא' מבני החבורה [או לשוחט בעצמו] חצי כזית חמץ, מי איכא איסור בהשחיטה דחצי שיעור. ולא מבעיא לפמש"כ האחרו' דבאיסור התלוי בראייה כבל יראה ל"ש ח"ש דליתא לסברא דחזי לאצטרופי, בזה ודאי דליכא איסור ח"ש. אלא אי מבעיא היא להשיטות דאף באיסור כזה איכא...
סוגיא דשוכר ומשכיר חובת בדיקה פסחים ד' א'
א} הגמ' דנה האם חיוב הבדיקה הוטל על השוכר או על המשכיר ומוכיחה ממזוזה ודוחה ושוב מכריעה דאם מסר המפתח קודם י''ד כבר חל על השוכר, ויל''ע בביואר הצדדים בזה ויבואר להלן.
ובהקדם יל''ע מלבד הדין בדיקה מי עובר על האיסור דבל יראה האם המשכיר או השוכר, והיה...
אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיעינו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים [הגדה]
הנה אנו אומרים קודם "מן הזבחים" ואח"ז "מן הפסחים", ועי' במרדכי [פסחים דל"א...
קיי"ל פסחים דק"ח ע"א דאין תלמיד מסב בפני רבו שמורא רבך כמורא שמים. וילה"ס אם ראוי לבקש מהרב רשות להסב בפניו.
ונראה, דהנה יש לחקור בהא דתלמיד איננו מסב בפני רבו, אי נאמר דין "דיחוי" שמצוות כבוד רבו דוחה למצוות ההסבה. ויוצא שבאמת אין התלמיד מקיים מצות ההסיבה לפני רבו. [ויל"ע מפני מה נדחית מצות...
בס''ד פסח: האם מותר לשתות בפסח מים הבאים מהכנרת
פתיחה
כפי שראינו בעבר פעמים רבות (מטות מסעי שנה ד', ח', אחרי מות קדושים שנה ז', וישלח שנה ז' ועוד), כאשר דנו בסוגיות ביטול בשר וחלב בהקשרים שונים, בדרך כלל, כאשר איסור נפל להיתר והתבשל בו, כדי שניתן יהיה לאכול את התערובת, צריך שיהיה פי שישים...
אשמח לכל הערה ביקורת סקירה ודירוג
פרק י״ג – שליחת המרגלים ודיבתם
שליחת שנים-עשר המרגלים (פסוקים א'–ט״ז)
עם ישראל פונה אל משה ומבקש מממנו לשלוח מרגלים על מנת לבדוק את טיב הארץ ואת הדרך שבה כדאי להכנס להילחם ולכבוש,
משה פונה לה' ושואל אותו ה׳ מתיר לו לשלוח מרגלים ואומר לו שהוא כבר הודיע שהארץ...
ועד שנמסר מפי הגר"נ רוטמן שליט"א - אשמח לתגובות
מובא במשנ"ב כי הטעם שתיקנו חכמים בסדר ד' פרשיות את פרשת החודש קודם ר"ח ניסן, הוא משום שצריכים לייחד ולזמן את חודש ניסן שהוא ראש החדשים, ואע"פ שקידוש החודש לא תלוי בקריאת פרשיות אלא בקידוש המועדות שנקבע ע"פ בי"ד בזמן שקידשו ע"פ הראיה או בזמנינו ע"פ...
בעזהשי"ת
בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה'
טעם הגבהת הידים בשעת הנטילה
יסודי הדברים
איתא בגמרא (סוטה ד:), 'אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה, מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה. תניא נמי הכי: הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה, שמא יצאו המים חוץ לפרק, ויחזרו ויטמאו את...
ה. הנה בקידושין (ה,ב) מסקינן 'נתן הוא ואמר הוא פשיטא דהוי קידושין, נתנה היא ואמרה היא לא הוי קידושין נתן הוא ואמרה היא ספיקא הוא וחיישינן מדרבנן', ויש לעיין בדין זה מהו החסרון באמירת האשה על אף נתינת הבעל, וברש"י שם פירש דאמרה היא דמי לתקח אשה לאיש ובקרא כתיב 'כי יקח איש אשה', ואכתי יש לעיין מה...
אשמח לקבל כל הערה
פרק ח' – דיני המנורה והכנת הלווים לעבודה
המנורה (פסוקים א' – ד')
כשראה אהרן את הנשיאים שהביאו קרבנם חלשה דעתו שרצה גם חלק בזה,
אמר לו הקב"ה שלך גדול משלהם וציוה את משה להורות לו על הדלקת המנורה.
היו מסדרים את פתילות הנרות שיאירו כלפי פנים המנורה, הפוך ממה שבדרך כלל אנשים...
וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ ... וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ ... שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ... וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ
פירש רש"י "כשהייתה עוברת על פתחי תורה... יעקב רץ... עוברת על פתחי עכו"ם, עשו מפרכס לצאת". רבקה מבולבלת, והלכה לשאול את הצדיקים שם ועבר, הרשע בנה, או צדיק. ענו לה שני גויים בביטנך...
א. ב"ק דף סח ע"ב אמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו, וכתבו בתוס' (שם ע,א ד"ה אמטלטלין) דלדידן דקי"ל כר' יוחנן דאין בעל הממון יכול להקדיש לפי שאינו ברשותו ה"נ אינו יכול למכור לפי שאי"ז ברשותו, וכן דעת הרא"ש (שם פ"ז סימן ד') ובאמת כן...