מאמרים
-
האם מותר לקחת שכר על לימוד התורה - חלק א'
חלק א' - שיטת האוסרים איתא בגמרא בנדרים דף לז. – וז"ל הגמרא: משמע מהגמרא שיש איסור ללמד תורה בשכר – שכמו שהקב"ה למדנו בחינם כך גם צריכים אנו ללמד בחינם. אמנם יש שלמדו בגמרא שהאיסור הוא רק בלימוד דאורייתא, אך בדברים דרבנן מותר. ואיתא במשנה (מסכת אבות פרק ד' משנה ה') שגם ללמוד תורה בשכר אסור, וזה לשון המשנה: היינו שר' צדוק אומר שאסור לעשות את התורה קרדום לחפור בה. וגם הלל סובר שאסור להשתמש...- אחד יחיד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 536
- תודות: 8
- הערות: 4
-
רובדים במשנה
מוקדם א. משנת רבי אליעזר פרשה ה'. [מיהו לא ידענא באיזה דור נכתב חיבור זה.] דבר אחר כנגד ארבעה אבות נזקים. אמר הקדוש ברוך הוא, עד שלא תטילו ארבעה מינין הללו בידכם, החזירו גזלות וחבלות לבעליהן, ואחר כך תפלתכם נשמעת. וכן הוא אומר אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה. ב. מדרש רבה נשא- שלשים ומאה משקלה צא וחשוב כ"ד ספרים של תורה שבכתב ושמונים מן משנה שמתחלת במ"ם מאימתי קורין את שמע וכו'...- אולפן חדת
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 218
- תודות: 8
- הערות: 2
-
מאמר הכנה לליל הסדר בזוית שונה
בס"ד "ליל האמונה" – ומה למעשה הלילה הגדול ביותר בשנה מתקרב בצעדי ענק, וכולנו נרגשים לקראתו, משתדלים להתכונן כראוי, בחלק הגשמי – בית נקי ומצוחצח, יין טוב, מצות מהודרות, לא להגיע עייפים ללילה זה. בחלק הרוחני, רעיונות, הלכות, מנגינות חדשות. אבל בעיקר, איך אנחנו מעבירים את "מצות והגדת לבנך", שהרי זהו עיקר הלילה הגדול. ליל האמונה, אבא אומר לבנו את האמת בלבד, ואנחנו זוכים להיות עוד חוליה בשלשלת... -
מעלת השירה ביהדות
וָאֶתְחַנַּ"ן כמניין שיר"ה בפרשת ואתחנן אנו מוצאים הרבה דרשות מדוע התחנן משה רבינו דווקא תקט"ו תפילות - כמניין ואתחנ"ן? אך אומר רבינו בעל הטורים דבר נפלא, "ואתחנ"ן, בגימטרייה שיר"ה שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפלתו". דהיינו שבשביל לפעול ישועה הדבר המסוגל הוא לפתוח בשירה לפניו!. אכן מעלת השירה היהודית וסגולותיה כַּבִּירות, ולהלן נרחיב ונביא אסופה של ליקוטים על מעלתה. מעלת השירה "אמר ר' עקיבא ...- עמוסיך
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 153
- תודות: 13
- הערות: 6
-
חלק א' - מקור וטעם המנהג
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת מקור המנהג האזכור הראשון למנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נמצא בתשובת הגאונים ("תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז). בתשובה זה מוזכר כמנהג פשוט ומקובל והתשובה דנה כמה נרות צריך להדליק. אך כפי שנראה אין זה פשוט, ויש מרבותינו הראשונים שהתנגדו למנהג זה, ומאידך יש שהסבירו ונתנו טעם למה אנו נוהגים כן. ההתנגדות למנהג השיבלי הלקט כותב בסימן קפ"ה, וז"ל: היינו שמביא... -
בדין שומע כעונה – חלק ב'
בדין שומע כעונה – חלק ב' יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"? ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע כעונה", ע"כ. ויש לדקדק מדברי התו' תרתי, חדא מש"כ הפמ"ג בפתיחה כוללת [החלק השלישי אות כ"ח] דמשמע קצת... -
תפיסת מצרים והגאולה ממ"ט שערי טומאה
בס"ד קודם יציאת מצרים, נצטוו ישראל להקריב קרבן פסח, כמוש"כ (שמות י"ב כ"א-כ"ב), "ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח, ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו אש מפתח ביתו עד בקר". קרבן הפסח שעם ישראל הקריב במצרים, מלמד אותנו שאין ענינו של הקרבן הודאה והלל על גאולת מצרים ועל הניסים הגדולים שהתרחשו...- במחשבה תחילה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 220
- תודות: 9
- הערות: 7
-
הסתכלות בראי התורה בענייני בריאות הנפש
בס"ד שיטת התורה כוללת כל השיטות שבעולם דורנו זה התברך בשיטות רבות בבניית וריפוי נפש האדם, וזה דבר יפה ונחמד. אולם בעקבות כך נוצר מן הרגשה שח"ו חסר בתורה את הדרך בבריאות הנפש, ומחמת כך לא מנסים לדלות זאת מתוך התורה, כאילו אין קשר בין התורה לנפש האדם. והרי ידוע ממקומות רבים בתורה, בחז"ל, במוסר ובחסידות, שהתורה אינה חכמה בלבד, אלא חיים. הן במה שיש בה הרבה דרכים להשכיל ולהבין דרכי חיים והן...- חפץ לזכות אחרים
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 219
- תודות: 8
- הערות: 4
-
שמיעת קול אשה חלק א'
שמיעת קול אשה כשאסרו לשמוע את קול האשה בזמן שקורא ק"ש - לא אסרו אלא בקול שאינו רגיל כגון קול זמר שלה, או כשמדברת דברים שיש בהם משום קירוב הדעת (שהרי אסרו לשאול בשלום אשה - רשב"א), ולפ"ז אולי יש מקום לחוש משום קול באשה גם באשה נואמת, מדריכת טיולים, וכדו', ובפרט ששם בד"כ גם מתבוננים בה. מסתבר לומר ששמיעת קול ערוה קלה יותר מראיית טפח, הן מהמציאות הידועה, והן מדברי הרא"ש (ברכות ג' ל"ז) שלא אסר...- יואל שילה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 328
- תודות: 8
- הערות: 2
-
הקדושה שבה קידש שלמה את רצפת העזרה
בענין מה שקידש שלמה רצפת עזרה לדעת ר'' יהודה (זבחים נט.-ס.) ננסה להעמיד נידון, ובתקוה שבל"נ נצליח להשיג בהירות בכל הפרטים. ומכיוון שלא כל הדברים מבוססים מספיק, יה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו. בגמ' מובאת שיטת רב שמזבח שנפגם נפסלו כל הקרבנות, ומתקשה הגמ' שדין זה נסתר מדברי רב שמזבח פנימי שנעקר מקטירים קטורת במקומו, ומיישבת "מודה רב בדמים". ומשווה זאת הגמ' למחל' רבי יהודה ורבי יוסי לגבי מידות מזבח...- פנחס ע
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 200
- תודות: 9
- הערות: 3
אשמח לקבל כל הערה
פרק א – ספירת בני ישראל
ציווי על הספירה (פסוקים א'–ד')
ה׳ מצווה את משה ואהרן במדבר סיני, באוהל מועד, למנות את כל עדת ישראל מבן עשרים שנה ומעלה, שזה הגיל שיוצאים לצבא, לפי משפחותם – שבטיהם, כל שבט בנפרד, ובתי אבותם – על פי היחוס של האבא. לצידם יתמנה נשיא מכל שבט לעזרה בספירת...
העיר הר"מ שחר שליט"א דבר נכון:
פרס הוא חצי ככר שיש בו מזון ב' סעודות, והפרס הוא מזון סעודה אחת. שיעור אותו ככר של ב' סעודות נחלקו בו תנאים עירובין פ"ב ב' דעת רבי יוחנן בן ברוקה שהוא ככר של ו' ביצים ודעת רבי שמעון שהוא של ח' ביצים. דעת רש"י למעשה עירובין ד' א' ד"ה פרס וכ"פ הטור הל' יוה"כ סי'...
מצות
מצה בארם צובא היו המצות קשות, אבל לא מפני שיש חיסרון הלכתי במצות הרכות, אלא מפני שבחלבּ היו אופים בתנור הנקרא סאג' המורכב משלהבת אש ועליו פח של מתכת, והיו שמים את הבצק על המתכת והיה הפח מגולה מלמעלה, שאז היו מוכרחים לעשות את המצות דקות כדי שיאפו בצד העליון וממילא היו קשות, כמו שהוכיח...
ענין הכרפס ומינו
דע שענין הכרפס הוא אכילת איזה ירק להתמיה התינוקות לפי שאין דרך לאכול ירק קודם הסעודה. וכתב הב"ח בשם קצת מפרשים שישיבם שהוא דרך חרות לאכול ירק קודם הסעודה לפתח בני מעיים. (ובזה יש להטעים דעת הרמב"ם פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ב' שצריך כזית דווקא, ובאבודרהם כתב כזית בהסיבה, ויבואר שכן...
א
אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא
א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב...
א. פסחים קח,א פרקדן לא שמיה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה. ומבואר שהסיבת ימין אינה הסיבה מטעם עצמי, לא משום סכנה שהוא טעם נלווה כמש"א ולא עוד כו'. והטעם שהסיבת ימין ל"ש הסיבה כ' רשב"ם שבימינו צריך לאכול. וכ"כ הר"ן על הרי"ף. והיינו שלהסב על היד שבה...
'מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום' (תהילים קמז, יט-כ)
מטרת המאמר לבאר מעט את השייכות בין התורה הקדושה לאומות העולם, ההבדל בין חיצונית התורה לפנימיותה, ומעלת התורה שבעל פה כעיקר מטרת התורה שבכתב, ורוממות ישראל בחיבורם לתורה, לעומקה ולשורשה הנעלם מעיני כל...
אקדים ואומר, שחששתי מאד להעלות כאן נושא זה, שמא יצור הדבר את האפקט הלא נכון - הנובע לרוב מאי קריאת המאמר כולו.
יחשבו שיש כאן זלזול במנהגי ישראל הטהורים, ויחשבו שיש כאן בוז לאנשים רציניים. חלילה לי מעשות כן! וכל הדיבור כאן הוא מראש על החמרות עמרציות, אשר מתנגשות בבין אדם לחברו ועוד. אשמח לתגובות...
ב"ה
זה נהנה וזה לא חסר
ביאור הפטור בזנול"ח, והמחייב כשחסר
שיטת הפנ"י – החסרון כמסיר טענת "כופין על מדת סדום"
ביאור הקה"י
ביאורו של הגר"ח
מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר
שחרוריתא דאשייתא
היתר הנאה לכתחילה בזנוזל"ח
הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת
סיכום
בגמ' כ. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך...
בין משכן למקדש
יבאר בהרחבה החילוקים וההבדלים בין גדרי השראת השכינה במשכן למבית המקדש
יבאר ששרש הדבר תלוי בשינויי סדרי העבודה של האבות הקדושים ושבטי יה
יבאר שהתגלות ענינים אלו באו לידי ביטוי בתקופות שונות בדברי ימי עם ישראל
הנה מצינו כמה חילוקים בענינים שונים בין המשכן שבנה משה במדבר לבין...
האם צריך להחמיר ליטול ידיים לאחר נגיעה בגוי או להבדיל בשאינו שומר תומ''צ
הנה בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' ו') נשאל בזה, והשיב (בעריכת לשון קלה להבנת הדברים):
דצריך לנטול ידיו, והביא את דברי הזוהר הקדוש פ' ויחי (דר"כ ע"א) וזה תרגום דבריו: בֹּא רְאֵה מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים...
בענין קיום האבות במצוות שנצטוו בהם לזכרון
יש לעיין הרי ישנם הרבה מצוות שמצווים בהם זכר ליציאת מצרים כמצות סוכה (עי' ויקרא פכ"ג פמ"ג) , ומועדים (עי' בסידור הרוקח, עמ' תרלג ובשבלי הלקט, סי' רפ"ו), תפילין (עי' שמות פי"ג פט"ז), ציצית (עי' במדבר פט"ו פמ"א), ועוד רבים, וא"כ יש לעיין האם האבות היו...