מאמרים
-
בגדר תביעת קא פסקת לחיותי
בדין דקא פסקת לחיותי א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן מבוי יכול לעכב לבן מבוי אחר ולאותו מבוי ועוד דנה הגמ' ביום שוק וכו' ב. ובב"י קנ"ו הוכיח מהא דבת"ח...- מחזה אברהם
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 569
- תודות: 7
- הערות: 3
-
"פרשת שלח – בענין לבישת טלית בתפילה"
"ויאמר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם: אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם" (במדבר טו' לז' – מא') הנה בפרשת ציצית יש...- הכהן הגדול
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 248
- תודות: 7
- הערות: 2
-
מלחמת החושך באור - חלק א'
האם החשמונאים היו מתאבדים רח"ל? מה חשב נמרוד שהיה יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו? ואיך זה קשור למסירות נפש אמיתית? הנה אנחנו עומדים שוב לקראת הימים המאירים והכ"כ נפלאים – ימי החנוכה. וכמידי שנה לרבים מתעוררת המחשבה, האם החשמונאים שיצאו להלחם, חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים, טהורים נגד טמאים, צדיקים נגד רשעים, האם הם סמכו על הנס? והרי זה ודאי שהם ידעו שבדרך הטבע אין להם ולו את הסיכוי הקלוש...- שירת העשבים
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 150
- תודות: 8
- הערות: 4
-
בביאור ההבדל בין יהושע למשה שאצל יהושע כתוב "נעלך" ולא "נעליך"
סוד הנעלים ב' בביאור ההבדל בין יהושע למשה שאצל יהושע כתוב "נעלך" ולא "נעליך" וכבר התקשו המפרשים מהו השוני בלשון בין מה שכתוב בפרשת שמות לגבי משה רבנו למ"ש אצל יהושע וז"ל הפסוק ביהושע [פ"ה פט"ו] "ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושע כן", וכן אצל יחזקאל הנביא מוזכר 'נעליך' [יחזקאל כד' יז']. וכבר בפסיקתא זוטרתא [לקח טוב שמות פרק ג סימן ה] עמד...- הכהן הגדול
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 124
- תודות: 7
- הערות: 2
-
האם מותר לקחת שכר על לימוד התורה - חלק א'
חלק א' - שיטת האוסרים איתא בגמרא בנדרים דף לז. – וז"ל הגמרא: משמע מהגמרא שיש איסור ללמד תורה בשכר – שכמו שהקב"ה למדנו בחינם כך גם צריכים אנו ללמד בחינם. אמנם יש שלמדו בגמרא שהאיסור הוא רק בלימוד דאורייתא, אך בדברים דרבנן מותר. ואיתא במשנה (מסכת אבות פרק ד' משנה ה') שגם ללמוד תורה בשכר אסור, וזה לשון המשנה: היינו שר' צדוק אומר שאסור לעשות את התורה קרדום לחפור בה. וגם הלל סובר שאסור להשתמש...- אחד יחיד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 340
- תודות: 8
- הערות: 4
-
הֲרִיגַת נִיקָנוֹר עַל יְדֵי יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל (פֶּרֶק שְׁבִיעִי)
יוחנן בן מתתיהו הכהן קינא לכבוד ה' נפילתו של ניקנור היתה בידי יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן גדול, שהצליח להיכנס בערמה אל בית המקדש ולהרגו שם בחשאי, ולאחר מכן יצא להילחם בגלוי בחייליו הרבים ולהבריחם. וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס יב-כד): וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְמַלֵּא אַף וְחֵמָה וְתֹאַר פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה [מרוב כעסו], וְחָשַׁב...- יוסף צ. הירשמן
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 112
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בגדרי דין 'לשמה' דמצה
א. ידוע שיש דין במצה שעשייתה תהיה לשמה, ואמנם חלוק שורש דין זה מדין לשמה דציצית ותפילין וכדומה ששם נאמר דין שעיקר העשייה תהיה לשמה, אבל כאן לא נאמר שעיקר העשייה תהיה לשמה אלא רק נאמר דין ושמרתם את המצות שצריכים שימור לשם מצה ולכן יש לעשות את פעולות עשיית המצה לשם מצת מצוה שעל ידי זה תישמר מלהחמיץ לשם מצוה. אמנם מצאנו בגמרא (פסחים מ.) דמבואר שגם במקום שלא יכול להחמיץ יש דין לעשות את הפעולה לשם...- אוהב ספר
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 640
- תודות: 4
- הערות: 4
-
הדלקת נרות ביו''ט שחל ער''ש
בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט שלא לצורך. וברש''י שם פירש דסבר ר''א דשרי הואיל ובצע מכל חדא וחדא פורתא ורבי יהושע סבר שאינה חייב...- האיש השרוי בשמחה
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 305
- תודות: 5
- הערות: 3
-
קנין כסף
קנין כסף האם מעות קונות מהתורה??? >>> כמה משלם כשלא יודעים בכמה כסף מכר??? >>> האם קנין כסף הוא שווי ותמורה או קנין התחייבות??? >>> כמה צריך לשלם במוחל שטר חוב??? >>> האם יכול להקנות מתנה בקנין כסף??? >>> האם יש חילוק בין כסף קידושין לקנין כסף??? >>> האם ערבון תחילת פרעון??? >>> האם הזכיה בכסף עושה קנין או קבלת הכסף??? >>> מהו גדר מעשה הקנין??? >>> האם במתנה צריך מעשה קנין??? וַיְדַבֵּר אֶל...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 219
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בגדר אכילה בסוכה בלילה הראשון
בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם. ובחי' הריטב"א שם (ד"ה הא דאמרינן) הביא פלוגתא אם סגי לאכול כזית בסוכה או דצריך לאכול יותר מכביצה דהוא שיעור...- נדיב לב
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 333
- תודות: 12
- הערות: 5
מהותו ושמו
ירושלמי [כלאים פ"ח ה"ד] גרסי' 'אדני השדה חיה. ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי' ע"כ. ובפשוטו לגי' זו השם של החיה הוא ייסי ערקי והוא בן אדם החי בהרים וחיותו היא מחבל המחבר בינו לבין הקרקע דרך הטבור.
ובר"ש גרס א"ר בר נש דטור וכו' שאין לו שם. והביא שם...
איתא בגמרא קידושין (דף כט: - דף ל.), וז"ל הגמרא:
בתחילת הסוגיא מביאה הגמרא מחלוקת בין רב יהודה בשם שמואל לר' יוחנן. רב יהודה אוחז שקודם צריך לשאת אשה, ואחר כך ללמוד תורה. ור' יוחנן סובר שאחר שנשא אשה כבר יש ריחיים על צווארו, ואיך יעסוק בתורה, ולכן קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אשה. ומסיקה הגמרא...
מאמר ראשון בסדרת "כיצד נוצרים דינים ופרטי דינים בתורה", התמקדות המאמרים היא בפן ההלכתי הטכני ולא בפן הפילוסופי.
העיקרון- אין לקב"ה צורך והנאה מהמצוה אלא העיקר קבלת עול מלכותו
מדרשי הלכה פרשת בא- כיוצא בו אתה אומר ולקחו מן הדם ונתנו על המשקוף ועל שתי המזוזות וגו' וכי מה הדם מהנה למלאך ומה הדם...
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר:
יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...
בס"ד
מצינו בתורה ב' שמות לחג הסכות, האחד חג הסכות, כלשון הפסוק; "שבעת ימים תחוג לי את חג הסכות, באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג), וכן מצינו במק"א; "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כג, לד).
השני הוא חג האסיף, דכתיב (שמות כג, טז), "שלוש...
יש לעיין היכא שבגין סיבה שרק לא תהיה הפיל אדם ספר תורה בשמחת תורה, והיה שיכור, אי יש לחייבו או\ו לאשר ראו הס"ת על הרצפה:
הנה עיקר הדין להתענות כשנופל ספר תורה, הוא מהמג"א (סימן מ"ד סק"ה) שהביא מה'משפטי שמואל' שכתב קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ, וה"ה כשנפל ס"ת, עיין שם...
בגדר מצוות מעקה
כתיב בקרא [דברים כב,ח] 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו' ובספרי ועשית זהו מצוות עשה ולא תשים זהו מצוות ל"ת. דהיינו נאמר בקרא מצוות עשה לעשות מעקה, וכן איכא לאו לקיים דבר אשר מביא דמים בביתו. והטעם לכ"ז הוא כי יפול הנפל היינו כדי שלא יפול...
עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר:
תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...
הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה
תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...
בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם.
ובחי'...
עם סיום המלחמה שחווינו כאן בארה"ק במשך שנתיים חשבתי שמן הראוי הוא לבדוק כיצד צריכה להיות התייחסותו של האדם הבוטח למאורעות כעי"ז.
במצבים כאלו נוהגים רבים להפטיר 'בעזרת ה' יהיה טוב' וכיוצ"ב, ולכאו' נראה בזה שהגיעו לדרגה גבוהה במידת הביטחון שכ"כ סמוכים ובטוחים הם בקב"ה שלא יאונה להם כל רע; אך באמת...
יצירת גולם במקורות
דור אנוש: עי' ברא"ש עה"ת [בראשית ד,כו] וז"ל אז הוחל לקרוא בשם ה', מלמד שבאו בני הדור ושאלו לו לאנוש מה שמו של אביך, וכו' א"ל כיצד עשהו, מיד לקח רגיבת עפר ועשאו צורת גולם, ונכנס בנפיחיו השד, והיה בו חיות' עכ"ל.
אברהם אבינו: ועי' בראב"ד [בסוף פירושו לספר יצירה ו,ד] דכתב 'את...