-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
ברי גרוע ושמא טוב
ברי גרוע ושמא טוב א. כתובות יב ע''ב אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה, והקשו התוס' (ד"ה רב) תימה דרב יהודה גופיה אית ליה בריש הפרה (ב''ק מו. ושם) אפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המע''ה וכו' וי''ל דהתם ברי גרוע ושמא טוב דלפי שהמזיק לא...- אוהב ספר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 220
- תודות: 3
- הערות: 2
-
נעבאך מאמין איז אויך א מאמין
בס"ד נעבאך מאמין איז אויך א מאמין איך עלינו להתייחס לנשמות אובדות, מחפשות משמעות, תוהות וטועות... בחורים העושים את המצוות מלומדה, שהחינוך היה אצלם בעיקר אילוף... האם אין משקל לאמונה שלהם? יהודי חשוב שאני מאוד מעריך, דנתי עמו בענין היחס ההלכתי לחילונים כאפיקורוסים ותינוקות שנשבו. האם אמנם ההלכה מכירה באזור ההולדת של החילוני כאונס? מדוע אם כן נברא, הרי לכאורה הינו שלול בחירה? אותו אדם...- פנחס ע
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 302
- תודות: 12
- הערות: 7
-
'הואיל משה' כבוד חכמים
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים כבוד חכמים כותב הרב ברונשטיין בספרו 'וקראת לשבת עונג'[1], שפסוק זה מרמז על "המפריעים" הגדולים בעבודת ה', שהם חבר רע - שזהו מפריע גדול, כדאמרינן במשנה (סוטה א ד), "הרבה שכנים רעים עושים", גאוה - וזהו חמור ביותר שאמרו חז"ל...- עמוסיך
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 135
- תודות: 7
- הערות: 2
-
ספירת העומר מדאו' או מדרבנן
בס"ד בדברי המנח"ח המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא. האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה [כא:] כתב דעת בה"ג דאם לא ספר יום אחד שוב אינו סופר מוכח דהוי מצוה אחת ותוס' במנחות [סו:] כתב דלא יתכן...- למדן משורר
- מעודכן:
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 351
- תודות: 4
- הערות: 2
-
סוד הנעלים ד'
חליצת נעלים קודם ברכת כהנים והצנעתם איתא בגמ' בסוטה [מ.] "רבנן אמרי, מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי; מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור. אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא" וכ"ה בגמ' בר"ה [לא:]. מבואר בגמ' שיש הו"א ומסק' לחליצת הכהנים מנעליהם הו"א - כבוד הציבור ופירש"י - מפני...- הכהן הגדול
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 71
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בביאור ההבדל בין יהושע למשה שאצל יהושע כתוב "נעלך" ולא "נעליך"
סוד הנעלים ב' בביאור ההבדל בין יהושע למשה שאצל יהושע כתוב "נעלך" ולא "נעליך" וכבר התקשו המפרשים מהו השוני בלשון בין מה שכתוב בפרשת שמות לגבי משה רבנו למ"ש אצל יהושע וז"ל הפסוק ביהושע [פ"ה פט"ו] "ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושע כן", וכן אצל יחזקאל הנביא מוזכר 'נעליך' [יחזקאל כד' יז']. וכבר בפסיקתא זוטרתא [לקח טוב שמות פרק ג סימן ה] עמד...- הכהן הגדול
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 116
- תודות: 7
- הערות: 2
-
האם מותר לשנות כספי צדקה
איתא בגמרא (בבא בתרא דף ח ע"ב), וז"ל הגמרא: היינו שמבואר בגמרא שמותר לאנשי העיר לקחת כסף שניתן לקופה ולתת אותו לתמחוי, וכן להיפך, וכן לשנות את שימוש הכסף לכל מה שירצו. ור"ת שם מבאר, שלכל מה שירצו כולל גם דברי הרשות – כגון נר לבית הכנסת או שומרים לעיר. וז"ל ר"ת (בתוס' שם ד"ה ולשנותה): ר"ת מביא את הגמרא בערכין דף ו' ע"ב, וז"ל הגמרא שם: ושם בעמוד א', מובא בגמרא בזה"ל: והנה משתי הברייתות...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 237
- תודות: 7
- הערות: 2
-
מגילת איכה - חלק א'
מי כתב את המגילה כתוב בספר דברי הימים ב' (פרק ל"ה פסוק כ"ה), וזה לשון הפסוק: וכן איתא בגמרא (בבא בתרא דף ט"ו.), וזה לשון הגמרא: ומהי קינה זו שקונן ירמיהו? המצודות דוד על הפסוק בדברי הימים מבאר – שהכוונה למגילת איכה. וכן מבואר בתרגום בתחילת מגילת איכה, וז"ל: וכך גם מבאר רש"י על הפסוק הראשון במגילה, וזה לשונו: מכל המקורות האלו מוכח, שהנביא ירמיהו הוא זה שכתב את מגילת איכה. וכן מוכח...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 514
- תודות: 5
- הערות: 5
-
והייתם נקיים
כל מקום משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור >>> האם חוששים למראית העין בכלאים??? >>> האם באיסורים דרבנן אוסרים בחדרי חדרים??? >>> האם יכול להעביר סולם לשמחת יום טוב??? >>> האם יש איסור בדם דגים??? >>> האם מותר לבשל בשר בחלב שקדים??? >>> איסור מפני החשד ואיסור מראית העין. >>> האם יש חשש במאכל פרווה שנראה חלבי??? >>> לכבס בתשעת הימים מפני מראית העין??? >>> האם מותר לאפות פת ומיני מזונות בגבינה...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 204
- תודות: 7
- הערות: 2
-
לשון הקודש
כל השפות בעולם הם מקריות, הסכמת האומות משא"כ לשון הקודש היא לשון בעצם (עי' ביאור הלכה סימן ס"ב ד"ה יכול). ומאי משמע 'לשון בעצם'? העניין הוא שכמו שיש 107 יסודות שמהם נברא העולם [ברזל, אבץ, פחמן, נחושת, כלור, זהב, יוד, חמצן, מימן וכו'] אלו האבני בנין המכונים יסודות, וכל המציאויות האחרות הם הרכבה [1] למשל 'מים' מורכבים משני סוגי אטומים שני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן. קיימים 107 סוגי אטומים...- קוצר ברינה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 422
- תודות: 11
- הערות: 6
"מצות תלמוד תורה"
מצות עשה מן התורה ללמוד תורה וללמדה שנאמר [דברים ו' ז'] "ושננתם לבניך" מצוה שיהיו מחודדים בפיו של אדם שלא יגמגם בהם, ובין עני ובין עשיר בחור וזקן ובעל יסורים ועני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים חייב לקבוע לו זמן לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א' ח'] "והגית בו יומם ולילה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ב 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק ראשון'
איתא בגמרא ברכות דף י"ד:, וז"ל הגמרא:
הגמרא מביאה מעשה על רב שהניח תפילין אחר קריאת שמע, ורק אחר כך התפלל. ובתחילה סברה הגמרא שעשה רב כן בכוונה, ולבסוף מסיקה הגמרא שבאותו היום איחר השליח להביא...
פרק ב'
היאך תשכונה היראה והאהבה יחדיו?!
הקונוטציה של פחד ויראה משתקת רבים מאנשי החומר השקועים בהבלי העולם, הם חשים כאילו מביאים לפיתחם דרך חיים שרק תפחיד אותם, תצמצם את חייהם עד שיהיו פוחדים ויראים תמיד. החשש ה[לא] מוצדק הוא - שהלוא תדר שכזה פוגע באיכות החיים החופשיים, בריאות הנפש והנאותיה...
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'
עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה.
סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו...
ירידת הדורות, מושג שכה הרבה נרעשו ממנו, יראו ממנו, נשתמשו בו הלוך וחזור, להסביר, לאיים, ולהפחיד, אך לשווא, אין אנו באים כעת לדבר על עצמותו של מושג רק על אחד מהשפעותיו הקשות יותר, השפעה שמתחוללת כל העת וגורמת לעיוות מהתפיסה הנכונה, רובינו איננו שמים לב כלל שהרגשתינו שגויה היא, המעטים ששמים לב...
יש לחקור טובא מה הגדרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות אפש"ל שהתורה אסרה לאכול רק את העיקר של המאכלות כלומר שהתורה אסרה על האדם להכניס לגופו את החומר הפיזי של הדבר האסור, ואפש"ל צד שני שהאיסור הוא על חווית טעם האיסור דהתורה אסרה על האדם ליהנות ולהרגיש את טעמו של המאכל האסור, ויש להביא ראיות לב'...
ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים
פרק א'
"אותות האהבה באלהים מן האוהב, מהם עזיבת כל מה שיטרידהו מעבודת הבורא יתברך מעניני המותרים. ומהם הראות אותות יראתו ואימתו על פניו" (חובת הלבבות)
דבר ברור הוא וידוע, כי אין לייחס לאל המופשט מכל גשם כל צד של תכונות אנושיות, וכיון שכך, למשל לומר: "אלוקים אוהב"...
בפרשת בהעלותך (במדבר ט, י) כותב רש"י ז"ל בזה הלשון:
"פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב. ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו".
ובפשוטו כתוב כאן בדברי רש"י שאסור לאכול חמץ יחד עם בשר הפסח של פסח שני. וזהו מה שכותב רש"י "ואין איסור חמץ" - היינו, אין איסור לאכול חמץ בפסח שני, "אלא עמו באכילתו" -...
יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ.
יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא?
כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...
הנה כל האיסורים שבתורה כגון נבילות טריפות ערלה תרומה וכיו"ב, האיסור קיים על עיקר המאכל כלומר שגוף הבשר או הפרי אסור באכילה, אבל אם יש רק טעם של האיסור בתוך מאכל אחר כגון שבישל ירקות עם בשר אסור, או בכל מיני אופנים שנחשבים רק טעם כמ"ש להלן בעז"ה, [הסוגי' בפסחים מד:, וכן חולין קח.] בכה"ג נח'...
'אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים'
[שבת קיב, ב]
איננו באים לחקור פה על מהותם ונשמתם של העניינים שיכונסו כאן, רק כלימוד זכות על האומרים כן, ומי יתן ולא יצא שגגה מפינו ומכשלה מלשונינו, ויה"ר שיאירו הדברים באור יקרות, ונזכה לכוון לאמיתה של תורה.
בעיקר רוצים אנו...
(סיון תשפ"ה, לע"נ דודי, דוד אשר, נלב"ע כ"ט אייר תשפ"ה, דבוראי במקצועו) נשאלתי ע"י בן דודי, הדבוראי עופר אשר, האם ניתן לצרוך דבש שהדבורים נטלו את הצוף מאילנות הגדלים ממש על הקברים [ולא סתם בצידי בית העלמין] - והוא מצוי בבית עלמין שאינו פועל לפי ההלכה - ומקובל שם לנטוע אילנות ממש על הקברים.
תוכן...