מאמרים
-
הראב"ד והרז"ה
הראב"ד והרז"ה[1] מאמר זה אינו עוסק בדברים המפורסמים על הראב"ד והרז"ה וכן אינו עוסק במה שכבר כתב עליהם החיד"א בשם הגדולים, אלא הוא מעט תוספת על הדברים המפורסמים. הציונים במאמר הם על פי ש"ס עוז והדר. הראב"ד והרז"ה חיו באותו זמן ומקום החיד"א הביא בספרו שם הגדולים ד"ה רבינו זרחיה, שמהקדמת הרז"ה לספרו המאור רמוז שהיה גר בלוניל, ע"כ. והראב"ד בעל ההשגות מכונה בפי הראשונים הראב"ד מפושקרייא, ולהלן...- כמעיין המתגבר
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 491
- תודות: 11
- הערות: 4
-
האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן
בס''ד פרשות ויקהל - פקודי: האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן פתיחה בפרשת השבוע מסמיכה התורה את הציווי על השבת, לציווי על הקמת המשכן. מכך שהציווי על השבת קודם בפסוק, למדו חז''ל במכילתא (פרשת ויקהל), שבניית המשכן והמקדש אינה דוחה את השבת. לעומת זאת, בפרשת כי תשא (לב, יג) מובא ציווי על בניית המשכן לפני הציווי על השבת, אם כן מדוע נפסק שאין להקימו בשבת? המשך חכמה (ויקהל לה, ב) עמד על קושיה...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 336
- תודות: 11
- הערות: 3
-
בענין תקנת עזרא שלא לכבס ביום שישי
מקור וטעם התקנה איתא בגמ' בב"ק [פב.] "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד השבת", הו"ד אלה להלכה ברי"ף [שבת כט:] וברא"ש [ב"ק פ"ז סי' יט'] כתב וז"ל: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים ובע"ש אין פנאי לכבס", וכ"ה במאירי "הרביעית הוא שיהו מכבסין בחמישי בשבת לכבוד שבת ולא ימתינו עד ערב שבת מפני שיניחו ערב שבת כלו לצרכי הכנת שבת", אמנם...- הכהן הגדול
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 300
- תודות: 12
- הערות: 6
-
בענין סכין מסוכסכת
בענין סכין מסוכסכת תוכן הענינים א. שלשת סוגי הפגימות. ב. פגימה מסוכסכת, האם קורעת רק כששוחט מימין לשמאל ונתקע בה או גם משמאל לימין ונופל לתוכה. ג. האם פגימה קורעת רק כשקדם לה רידוד של חורפא דסכינא. ד. טעם הפסול בסכין מסוכסכת שיש בה פגימות הרבה וחומרתו. ה. צירוף ה"פגימות הרבה" זו לזו. ו. פגימות שבהמשך הסכין שאינו מגיע אליהם בשחיטה. ז. בע"ח שנשחט בסכין פגומה האם הוא ודאי נבילה (לענין...- אולפן חדת
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 318
- תודות: 10
- הערות: 2
-
מהות הקנין באשה
בעניין האם האשה קנויה לבעלה ככל חפציו ונעשה עליה בעלים, וא"כ מהו קנין זה. מצינו בכמה ראשונים שכתבו להדיא דאין האשה ממונו של בעל (הרמב"ן, הר"ן ועו"ר קידושין ט). והרשב"א (ו: ד"ה אילימא) כ' שאין בקידושין משום ריבית משום דגופא ממש לא קני ליה, ומכל זה היה משמע שאין קנין לבעל באשתו. אלא שאי אפשר לומר כן, דהנה מכמה מקומות מוכח שיש קנין לבעל באשתו. וכלשון מתני' 'האשה נקנית' [וזהו לישנא דאורייתא -...- קוצר ברינה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 553
- תודות: 9
- הערות: 3
-
אודות המנהג "לקונן" בהפטרת שבת חזון - מה זה לקונן?
אודות המנהג לקונן בהפטרת שבת חזון א) רבים מכלל ישראל נהגו לקונן בהפטרת שבת חזון, ומנהג זה מקורו קדום מאוד, ומובא כבר בספר מגן אבות להמאירי (סי' כ"ד) בשם הגאונים. וזה לשונו, "כתבו הגאונים, שאף על פי שהשבת נאסר בכל מיני הספד ובכל ענין של קינה, בשבת איכה התירו לקונן בצבור דרך הכנעה ושבירת היצר, מפני שיש בזכירת החרבן והתאונן על הצרות שאירעו באותו זמן חלק משרשי התשובה", עכ"ל. וכן הראבי"ה (סי'...- תלמיד חכמי הדור
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 703
- תודות: 7
- הערות: 5
-
ל''ט מלאכות שבת = שרשי הבריאה והבנתם בדורנו
שנינו במשנתנו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (א) הזורע (ב) והחורש (ג) הקוצר (ד) והמעמר (ה) הדש (ו) והזורה (ז) הבורר (ח) והטוחן (ט) והמרקד (י) הלש (יא) והאופה (יב) הגוזז את הצמר (יג) המלבנו (יד) והמנפצו (טו) והצובעו (טז) הטווה (יז) והמיסך (יח) העושה שני בתי נירים (יט) והאורג שני חוטים (כ) והפוצע שני חוטים (כא) הקושר (כב) והמתיר (כג) התופר שתי תפירות (כד) והקורע על מנת לתפור שתי תפירות (כה) הצד צבי...- ישעיהו מנחלת דן
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 417
- תודות: 17
- הערות: 12
-
חידת השתיקה שהולידה את נרות החנוכה
"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב) בפתח פרשתנו, מצווה התורה את אהרן הכהן על הדלקת המנורה: "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב). רש"י מביא כאן את דרשת חז"ל הידועה: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 719
- תודות: 4
- הערות: 1
-
שמחה במפלת רשעים
שמחה במפלת רשעים - יהודים וגויים יודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך... והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם (תהילים ע"ט) שמעתי דנים בבי מדרשא אם מותר לשמוח כששומע שמתו עוד כמה מחבלים ימ"ש 'ובאבוד רשעים רנה' או שמא אין לשמוח משום ש'בנפול אויבך אל תשמח' וכעין שלא רצה הקב"ה בשירת המלאכים עת טבעו המצריים בים סוף, ואמרתי לנכון לבוא ולהעלות על הכתב כל הנושא הן בדיני רשעים שבישראל שמתו והן גויים שאבדו...- איש
- 35 דקות זמן קריאה
- צפיות: 901
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א'
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א' א. ברכות כ"ז א' רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה. שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין. מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לעבור כנגד המתפללין, איני והא רבי אמי...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 535
- תודות: 5
- הערות: 3
חג החנוכה שמו מורה על תוכנו כידוע והיינו חנו כ"ה, והרי לנו חג החנוכה לפי פשוטו והוא עניין החניה שבאה לכאו' אחר המלחמה, ובנוסף מורה על עניין החניכה שהייתה באותם ימים, ולכאו' אלו ב' עניינים ללא שייכות.
אך בשביל לבאר איזה חניה היה באותם ימים (ולפ' שסיום המלחמה היה באותם ימים, זה אינו, וכידוע בדברי...
כתב השו"ע (ריש סימן תרעט) בערב שבת, קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת. וכתב שם המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק, אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא...
הרמב"ם כותב בהלכות חנוכה שמצות חנוכה היא מצוה חביבה עד מאוד. ונשאלת השאלה: מהי החביבות הגדולה שאנו מוצאים בחנוכה? שנית, יש לשאול- מהי הייחודיות של חנוכה? ועוד, יש להקשות, שהרי נס החנוכה הוא נס בגודל תנכ"י. צבא יוון שהיא המעצמה הגדולה בעולם כובשת בסערה את כל הארצות חוץ מפרס אבל הם בהחלט גדולים...
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד
מאמר חנוכה תשפ"ו
א. בנוסח דעל הנסים אנו אומרים שגזרה מלכות יון הרשעה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', נוסח זה מלמדנו שכלל גזירות יון הרשעה מתבטאים הם בלשוננו בחלוקה לשתים, 'השכחת התורה', ו'העברה על דת'. חלוקה זו עומדת בפנינו לעיון, דהלא השכחת התורה היא...
ניצחונם של בני חשמונאי בעיר הגדולה אנטוכיא
אחרי מלחמתם של בני חשמונאי בעיר עכו, וגירוש חיילי יָוָן מארצנו, כמובא לעיל [בפרק י"ג], פנו בני חשמונאי משם להילחם ביוונים בתוך ארצם בעיר הגדולה אנטוכיא, מקום מושבו של אנטיוכוס המלך, והכניעו את היוונים שבתוכה, וחזרו אל ירושלים עטורי ניצחון.
ובמדרש 'מעשה...
מאי חנוכה דתנו רבנן וכו': ותמוה מדוע לא הוזכר או הוקבע הנס אף על הניצחון, ומדוע יש התייחסות רק למציאת הפך ונס השמן.
ועוד יש להקשות והקושיא מפורסמת, מהו שכתבה הגמ' שם לשנה אחרת קבעום, מדוע לא באותה שנה כשנמצאים בתוך הנס קבעו אותו גם לשנה הבאה ומדוע חיכו עד שנה שאחרי.
והתירוץ על שאלה ב' הוא שלא...
מתתיה ובניו התחננו לפני ה' במצפה
בשעה שכבש בגירס הרשע עם חיילותיו את עיר הקודש, לא היו מתתיה ובניו שם אלא מחוצה לה, ושם שמעו על כך שהעיר ירושלים נפלה ביד האויבים, וכן שמעו על ריבוי האויבים שאין שום דרך לנצח אותם בדרך הטבע, וידעו שאין להם אלא לישא עיניהם למרומים ולבקש רחמים מאת האלקים אשר בשמים...
כבתה אין זקוק לה – מדוע לא ידליק שוב מפני החשד?
איתא בגמ׳ שבת כ״ג ״כבתה אין זקוק לה״ וכן נפסק בשו״ע סי׳ תרע״ג ס״ב ״הדלקה עושה מצווה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אין זקוק לה״
הקשו הרבה מהאחרונים מהגמ׳ שם שחצר שיש לה ב׳ פתחים צריך להדליק בשניהם מפני החשד, ונפסק בשו״ע בסי׳ תרע״א ס״ח, והיינו שלא...
עצתו של בגירס הרשע לאנטיוכוס
כאשר שמע אנטיוכוס המלך[1] את תוצאות המלחמה עם בגירס משנהו, בו נוצח בגירס על ידי יוחנן ואחיו וכל צבאו התפזר, כמובא לעיל [בפרק ח'], לא השית את לבו לדעת כי ה' נלחם לבני ישראל עם קרובו, וחשב כי אך מפלה טבעית היתה זאת, וכאילו היו בני חשמונאי מלומדי מלחמה מנעוריהם, וכוח...
א
הנה בטור ובשו"ע כ' [סימן תרעא סעיף ב] בזה"ל "כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה, ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר".
והק' על לשונם באבי עזרי, שבדבריהם כלל לא ביאורו שישנו עיקר המצוה שהוא נר אחד וישנו הידור של הוספה לפי...
הלל דחנוכה
מהות ההלל בחנוכה
הנה מבואר בגמ' בערכין י. דאמר ר"י משום ר"ש בר יהוצדק יח' ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה וכו', ונפסק בשו"ע סי' תרפג' ס"א "כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל", וטעם ההלל בחנוכה כתב הב"י: א) כתב השבלי הלקט (קעד) שהטעם משום דחלוק בנרותיו כל...
בדיני אכסנאי בנר חנוכה
בטעם דאכסנאי חייב בנר חנוכה והנפק"מ
איתא בגמ' [שבת כג.] "אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה, אמר ר' זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא, בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא דליקי עלי בגו ביתאי עכ"ל, מבואר בגמ' שר' זירא אמר שכשלמד בישיבה בהיותו...