מאמרים
-
70 שנות גלות בבל
שבעים שנות גלות בבל - סיפור הדברים בקצרה מאמר זה עוסק פחות בנס פורים אלא בקורות עמנו מחרבן הבית עד בנין הבית השני, כולל תמורות המלכות על ארץ הקודש. הנכתב כאן ייתכן ואינו מדוייק במאת האחוזים, ואשמח מ'קוראי הדורות' לאלפני בינה בתוספת עניין או תיקון טעות, יישר כח. "...כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב...- עמוסיך
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 17
- הערות: 16
-
מעשה בידיים וגרמא
היסודות של מעשה בידיים וגרמא לכל התורה הלכות מעשיות רבות תלויות בהגדרת החילוק שבין מעשה ממש לגרמא, כיון שבדיני תורה רבים רק מעשה ממש אסור מדאורייתא, וגרמא אסורה רק מדרבנן, ולפעמים אף מותרת לגמרי, ועידן מרוצת הטכנולוגיה משריץ שאלות מעשיות רבות חדשים לבקרים, ויש לעיין על כל שאלה מבחינה טכנית ומבחינה תורנית, וכמעט בכל שאלה טכנולוגית עולה הנידון האם זה נחשב כמעשה או כגרמא, ונידון כללי זה הוא...- כמעיין המתגבר
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 282
- תודות: 5
- הערות: 3
-
הַכְנָעַת מַלְכוּתָם שֶׁל הַיְּוָנִים (פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר)
מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם היוונים, ולאחריה הוסרה שליטת היוונים מעל ישראל סופית[1]. וכך שנינו שם: יום שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ יוֹם...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 150
- תודות: 8
- הערות: 2
-
דעת הר"מ ביחץ ובדין עניית דברים על המצה
א אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב עמרם גאון מפורש כן. הטעם, כתב אבודרהם ומפני מה נהגו לפרוס המצה קודם ההגדה, כדי שלא יאמר הא לחמא עניא...- אבא ביתך
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 163
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בעניין פת חלבית שהתערבה באחרות
בס"ד בענין פת חלבית שנתערבה באחרות שאלה נשאלתי אודות לחמניות שנאפו עם חלב ונשכח לעשות בהם סימן כפי הדין ונאסרו באכילה (כמבואר ביו"ד סימן צ"ז) , ושוב נתערבו עם לחמניות כשרות באופן שאין ס' נגד הפת אבל יש ס' נגד החלב המעורב באותם לחמניות. ויש לעיין האם נאסרו כל הלחמניות באכילה כיוון דהוי כדבר שבמנין וכחתיכה הראויה להתכבד שלא בטלה ברוב ואת"ל שיש כאן ביטול האם מותר לאכול את כל המאפים גם עם בשר...- במה אברך
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 225
- תודות: 3
- הערות: 1
-
מילון מושגים בדקדוק - אותיות שרשי לשון הקדש
אותיות שרשי לשון הקדש הן שלשה, ונסדרו לפי השרש פָעַל. ולכן האות הראשונה של השרש נקראת פ' הפועל (פה"פ) השניה נקראת ע' הפועל (עה"פ) והשלישית נקראת ל' הפועל (לה"פ). פעלי לשון הקודש נחלקים לשבעה בניינים, פָעַל נִפְעַל הִפְעִיל הָפְעַל פִעֵל פֻעַל הִתְפַּעֵל. שלשת הבניינים האחרונים כיון שבא בהם דגש בעה"פ נקראו בניינים כבדים, ולכן בניין פָעַל שהוא הפכם נקרא בנין הקל. הבניינים פעל נפעל הפעיל פִעל...- דוד המלך
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 166
- תודות: 9
- הערות: 3
-
לא נתגלה עוונם
הרבי ר' יהונתן איבשיץ פירש "אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם" דהיינו שכפרו בלב ולא עבדו ע"ז בגלוי כבבית ראשון. ופירש הבית הלוי[1] האיך אין זה סותר את מה שאמרו חז"ל שהיה בהם שנאת חינם- כיון ששנאת חינם פירושו ששנאו לחכמים ולא נשמעו להם, ומזה הגיעו לכפירה. אולם היו שתירצו, שהרי אדם הלקוי בבין אדם לחבירו "אין לו נפש" (כמ"ש ברמב"ם בהקדמה לפ' חלק) ולכן אין לו חלק לעולם הבא אע"פ שאין עבירתו...- פנחס ע
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 114
- תודות: 8
- הערות: 2
-
מצוותי'ה אחשבי'ה' - חשיבות לעומת מציאות פשוטה
ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם. והנה בעולה מדברינו יש לברר: א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב ע''י אכילה (של דבר כמותו לדוג' בהוצאה שא''א להוציא את הדבר שאכלו) וכן להיפך במידי דאכילה. ג. מחוייב...- מחכה
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 346
- תודות: 3
- הערות: 2
-
בדיני רוצח בשגגה וגדר חיוב גלות
ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג] א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם להורגו והתם לכו''ע הווה רשות[כ''נ פשטות הסוגיות וכמשי''ת להלן והאחרונים העמידו דהווה דין היתר דהיחם...- אברך קלאסי
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 80
- תודות: 4
- הערות: 1
-
הספיקות לקולא וגדריהם
בדיני הספיקות לקולא וגדריהם א} מצינו כמה סוגי ספיקות שדינם לקולא ויש לחדד הגדרים וההבדלים ביניהם א- ספק דאוריתא לקולא לדעת הרמב''ם ב- ספק ערלה בחו''ל שהוא לקולא גם להצד דאיסור ערלה בחו''ל הוא הלל''מ [קידושין ל''ח] ג- ספק ממזר שהוא מדאוריתא לקולא [ר''פ עשרה יוחסין בקידושין] ד- ספק דרבנן דלכו''ע הוא לקולא. ב} והנה בדין ערלה מצינו שהיו מאכילים זל''ז והיו מספקי אהדדי בלי לגלות שזה ערלה בחו''ל...- אברך קלאסי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 186
- תודות: 12
- הערות: 3