מאמרים
-
מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא
בגמ'. אמר רב קרן כעין שגנב, כפל ודו"ה כשעת העמדה בדין ... ת"ש שמינה והכחישה תשלומי כפל ודו"ה כעין שגנב, התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא. (ראשית, צריך להתבונן במילות הגמ' ב"התם נמי", הרי לכאו' ב' ענינים נפרדים הם - אנא פטימנא ומה לי קטלא, ולפי הגרש"ש שמובא להלן מיושב שפיר, ובלא"ה אפשר שאין לדקדק בכך, והכוונה שגם בזה לא קשה על רב.). לא ברור כ"כ מה שייכת טענה זו, הרי...- מרכז
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 133
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בין ויאמר לאמת ויציב
כפי שייעדנו כעת נדבר על פרשת ויאמר ומצינו כמה קשרים בינה לבין ברכת אמת ויציב שקבעוה חכמינו על מצות זכירת יציאת מצרים מן התורה בכל יום [ולילה] כפי שנבאר בעז''ה. וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ לח דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ לט...- ישעיהו מנחלת דן
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 115
- תודות: 8
- הערות: 2
-
חלק א' - שיטות הראשונים הסוברים שאין להשתכר
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא: היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר. והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא. הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא בהבאת מעשה דרבה ור' זירא הוא לדחות את דברי רבא. וזה לשונו: וכן בעל המאור מביא את דברי רבינו אפרים...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 361
- תודות: 17
- הערות: 6
-
הלכות סת"ם. סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם?
סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם? תוכן הדברים א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין. ב. ממה היה עשוי הדיו הקדמון. ג. בדין נתינת קנקנתום לדיו. ד. פרטי דינים להלכה. א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין כתבי הקודש אין נכתבין אלא בדיו, וכדתנן במגילה פ"ב מ"ב- היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. ובידים פ"ד מ"ה תנן- לעולם אינו מטמא עד...- אולפן חדת
- 31 דקות זמן קריאה
- צפיות: 622
- תודות: 7
- הערות: 5
-
גְּזֵרוֹת הַיְּוָנִים ע"פ כַּמָּה מְקוֹרוֹת (פֶּרֶק תְּשִׁיעִי)
גזירת שמד על לימוד התורה ברוב רשעותם גזרו היוונים איסור על לימוד התורה[1], וכשבטלה הגזירה תקנו חכמים לומר בחנוכה בברכת ההודאה: בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. הם עמדו על עם ישראל להשכיח מהם את התורה ח"ו, בכדי שישראל יעברו על...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 319
- תודות: 8
- הערות: 5
-
תיאור קריעת ים סוף ע"פ המדרשים ב'
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות! הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל. והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל העברים. להרוג אותם, לגמור אותם. עם השם היהודים היו בפחד נוראי בהתחלה. הם מתפללים לבורא עולם, ביקשו מבורא...- שירת העשבים
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 434
- תודות: 8
- הערות: 4
-
ת"ר ארבעה נשים יפיפיות היו בעולם - מגילה ט"ו - חלק ב'
ואלא שעדיין קשה מדוע הכניסו בכלל את ושתי הרשעה עם שלושת צדיקות הללו? ותי' המני שמחוך: - ללמד על זכות שלושתם ובגנות ושתי, והקשה שם שהרי לפי"ז מ"ט הוציאו את אסתר? אם מדובר הרי על הצדקות ולא על היופי א"כ קשה מדוע הוציאו את אסתר? ע"כ. ולפי"ז קשה לי מ"ט לא כתבו את שאר הצדיקות בשאר הדורות? רחל, רבקה, יעל, ומיכל? בני איוב ועוד? ונ"ל לתרץ זאת ע"י הבאת דברי העיון יעקב (פרות תאנה) שכתב הטעם שהכניס...- נחמן ל.
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 141
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בקשת סליחה מחבר כי לא התנהגתי יפה או כי זה רצון ה'?
אפתח את דברי בשאלה: אנו -בריותיו של הקב"ה - חיים בעולם המתנהל על פי מערכת כללים וקודים אנושיים הטבועים בו, כאשר הבחירה בידי האדם – האם לנהוג ברגישות ובהתחשבות בזולתו, או שמא לעשות ככל העולה על רוחו. התלבטות מוסרית זו פוגשת את האדם כמעט בכל רגע מחייו. אביא לכך דוגמא ממקרה נפוץ שקשור במיוחד בימים אלו – חודש הרחמים והסליחות, ערב ראש השנה, עשי"ת ויום הכיפורים – והוא חובת בקשת הסליחה. כאשר פגעתי...- נוח לבריות
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 40
- תודות: 7
- הערות: 1
-
קשר של תפילין דלי"ת או מרובע
קשר של תפילין (סימן ל"ב סעיף נ"ב) תוכן הדברים א. ההלכה ניתנה על קשר בצורה מסוימת, וקשר אחר פסול. ב. בדברי כל מדריכי עשיית הקשר יוצא הקשר המרובע. -עוד משמעויות לזה בראשונים. ג. בהלכה למשה מסיני לא הוזכר שם דלי"ת. ד. ומכל מקום בתורת הדרש רמז וסוד קישרו זאת לדלי"ת, מיהו בהם גמישות הדימויים רחבה יותר. ה. נהירין שבילי דדוחקא. ו. כתב עברי. ז. נידון מרובע דלי"ת או מרובע רי"ש. ח. פלוגתת...- אולפן חדת
- 19 דקות זמן קריאה
- צפיות: 267
- תודות: 8
- הערות: 2
-
חלק ד' - שבעים ושניים הזקנים ותרגומם
חיבור התרגום איתא בגמ' מגילה דף ט. וזה לשון הגמרא: הגמרא מביאה את סיפור חיבור תרגום התורה ליוונית. תלמי המלך הביא שבעים ושניים מזקני ישראל, וציווה על כל אחד בנפרד לתרגם את חמישה חומשי התורה ליוונית. ונעשה נס, וכולם שינו את אותם שינויים שהיו עלולים לעורר 'בעיות', למרות שלא היו בקשר אחד עם השני. הגמרא אינה מתייחסת לתרגום כדבר חיובי, אבל מכיוון שכבר תורגמה בעל כרחם של ישראל, התירו לתרגם את...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 620
- תודות: 5
- הערות: 4
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב'
בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא
ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...
"כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה"
נסעתי לביקור בבית החולים, הייתי שם במחלקת יולדות, ואני שומע צרחות, בכיות יללות זעקות נוראיות עד לב השמים, שוכבת שם אשה צעירה בצירי הלידה, אינני מכיר אותה, מילמלתי כמה פרקי תהילים שהכל יעבור בשלום, וייצא הוולד לאוויר העולם בניקל ובריווח בלא צער או...
בעניין תוספת מבעוד יום בתשעה באב
דעת הרמב"ן (תורת האדם, שער האבל, ענין אבלות ישנה) שבתשעה באב אין דין תוספת מבעוד יום. וכן היא דעת תוס' (פסחים דף נד עמוד ב ד"ה לקביעא)[1], תוספות רבינו פרץ (עירובין דף מא עמוד א ד"ה בתשעה באב), נמוקי יוסף (הובא בקובץ שיטות קמאי תענית דף ל עמוד א ד"ה גרסינן...
זמן קריאת המגילה, ואופן קריאתה
המקור הראשון שנוהגין לקרוא את מגילת איכה בתשעה באב, הוא במסכת סופרים (פרק י"ח, ד') – וז"ל:
על אף שזהו המקור הראשון שנוהגים לקרותו, מצאנו רמז לכך אף בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א' – דף ע"ט.), וזה לשונו:
חזינן שישבו וקראו במגילת איכה בערב תשעה באב...
בעניין קריאת מגילת איכה
בהגהות מיימוניות (הלכות תעניות פרק ה הלכה ג, אות ב) מבואר שנהגו לקרוא מגילת איכה בתשעה באב, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנט סעיף ב). והוא במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד).
ברכה
בהגהות מיימוניות (שם) הביא בשם רבינו שמחה שיש לברך על קריאת המגילה, ושכן נהג המהר"ם (הובא במנהגיו...
מי כתב את המגילה
כתוב בספר דברי הימים ב' (פרק ל"ה פסוק כ"ה), וזה לשון הפסוק:
וכן איתא בגמרא (בבא בתרא דף ט"ו.), וזה לשון הגמרא:
ומהי קינה זו שקונן ירמיהו?
המצודות דוד על הפסוק בדברי הימים מבאר – שהכוונה למגילת איכה.
וכן מבואר בתרגום בתחילת מגילת איכה, וז"ל:
וכך גם מבאר רש"י על הפסוק...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א'
א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.
הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך...
כה התנבא הנביא זכריה, (פרק ח' פסוק י"ט):
"כה אמר ה' צבא-ות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו".
היינו שהצומות שנקבעו עקב צער שהיה לעם ישראל – בשונה מיום כיפור ותענית אסתר שנקבעו מחמת שמחה – כשהמשיח יגיע ועם ישראל יגאל...
מה הביאור שיבנה בית המקדש ותן חלקנו בתורתך??? >>> מהי חכמת התורה שהסתלקה בחורבן??? >>> במה היתה השפעת החכמה מבית המקדש??? >>> מהו החורבן בחלק הנשמה הרוחני??? >>> מה היה החורבן בבנין בית שני???
טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה...
מה האיסור לאדם למלא פיו שחוק??? >>> האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות??? >>> האם מותר שחוק בשמחה של מצוה??? >>> האם יש איסור לשחוק בעולם הזה??? >>> האם היה מותר שחוק בבית שני??? >>> יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'. >>> מהי שמחה של מצוה בדברי תורה???
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם...
מפתח עניינים חלק א-ב
איסור ראיית נשים
איסור קריבה לעריות
איסור 'ונשמרת מכל דבר רע'
איסור 'ולא יראה בך ערות דבר'
איסור 'ולא תתורו'
החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא
פריצות
ראיית פנויה
מקומות שמורגלים בהם בגילוי
שייט בקייאקים במקום מעורב
סיכום
מצוי הדבר להקלע למקום שבו שומעים נשים...
כתב השו"ע סימן תקנד סעיף ה' וז"ל עוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור; אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות. ומדבריו הללו היה נראה דאין חילוק בט"ב אם דחוי או לאו, וחומרתו גדולה משאר הצומות ומשום כך הדין נותן שאף מעוברות ומניקות חייבות לצום בו, בשונה משאר צומות שאין מוטל...