-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
תקיעה בעת צרה
כיצד נהגו הגאונים לתקוע בתעניות בשופר??? >>> מדוע לא תוקעים בזמן הזה בעת צרה??? >>> האם המצוה לתקוע דוקא בחצוצרות שהיו במקדש??? >>> האם יש כהנים מיחסים בזמן הזה??? >>> מה הדין בכהן שנטל ידים לרבינו תם??? >>> האם מצות תקיעה בעת צרה כדין תקיעה ביובל??? >>> האם בכל עת צרה או רק בגוג ומגוג??? >>> מדוע תוקעים בעת צרה??? >>> הישועה במלחמת גוג ומגוג ע"י התורה. וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ...- פלפולא חריפתא
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 621
- תודות: 7
- הערות: 5
-
טעם כעיקר א' - בגדר האיסור של אכילת איסור אי בעיקר או בטעם
יש לחקור טובא מה הגדרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות אפש"ל שהתורה אסרה לאכול רק את העיקר של המאכלות כלומר שהתורה אסרה על האדם להכניס לגופו את החומר הפיזי של הדבר האסור, ואפש"ל צד שני שהאיסור הוא על חווית טעם האיסור דהתורה אסרה על האדם ליהנות ולהרגיש את טעמו של המאכל האסור, ויש להביא ראיות לב' הצדדים עי' גמ' ביומא פב. מעוברת שהריחה בשר חזיר עי"ש ועי' ר"ח ועי' מאירי ומשמע מדבריהם שיש עדיפות...- הכהן הגדול
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 502
- תודות: 5
- הערות: 3
-
סילוק בכל החוב - דעת התומים (חלק א)
התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב. שומא והכרזה ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו כל כמיניה לסלקו אפילו לא גבה, כיון שהבית דין שמוה בכך וכך", ותמה עליו התומים "דהא הרא"ש כתב להדיא...- הצעיר שבחבורה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 46
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בגדר תביעת קא פסקת לחיותי
בדין דקא פסקת לחיותי א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן מבוי יכול לעכב לבן מבוי אחר ולאותו מבוי ועוד דנה הגמ' ביום שוק וכו' ב. ובב"י קנ"ו הוכיח מהא דבת"ח...- מחזה אברהם
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 558
- תודות: 7
- הערות: 3
-
האם עבירות שבין אדם לחבירו מעכבת את תשובתו לפני המקום
שתי חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו, דעושה לחבירו וגם המרה פי אלקיו ית', על כן צריך לתשובה כאן", וכן משמע מלשון הרמב"ם שכתב בפ"א מהלכות...- נדיב לב
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 125
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג'
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג' יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'. יב. יש לעי' בברכת בורא נפשות רבות אם דינה כדין ברכת המזון שאם יצא אינו מוציא, או"ד דוקא ברכת המזון כדאיתא...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 253
- תודות: 3
- הערות: 2
-
בגדר מיגו ובטעם מיגו להוציא
ביסוד הדין דל"א מיגו להוציא, ועיקר מעלת המיגו אי מטעם כח הטענה או מטעם נאמנות במתני' ב"מ [ב' א'] אמרינן ז"א כולה שלי וז"א חציה שלי האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים והאומר חציה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע, זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע, ע"כ, ובתוס' שם [תוד"ה וזה נוטל רביע] הק' וז"ל וא"ת יהא נאמן דחציו שלו מיגו דאי בעי אמר כולה שלי כדאמרי' בגמ' האי מיגו גופיה לפטרו משבועה...- יראת ה' היא חכמה
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 946
- תודות: 5
- הערות: 8
-
מאמר: "לאן נעלמו השדים?"
- והוא מחקר מקיף בעניין השדים, האם הם עדיין קיימים בזמננו, ואם הם אכן קיימים, היכן מקום גניזתם, ואיה היא הדרך שיבור לו האדם לבוא בה אליהם - נכתב ע"י בר סמכא: מתוך דברי חז"ל המדברים בעניין השדים, ניכר בבירור כי השדים הינם מציאות ממשית שהייתה חיה וקיימת בזמנם, והיו אנשים שראו אותם, שמעו אותם, תיארו אותם, קיבלו מהם מסרים, ניזקו מהם וכדו'. על תיאורים כגון אלו המוזכרים בגמ' לא ניתן לומר כי הם...- היושב בישיבה
- 19 דקות זמן קריאה
- צפיות: 535
- תודות: 12
- הערות: 10
-
ביאור בישוב הגרי"ז מדוע אברהם לא מל עצמו קודם הציווי (חלות ערל ומהול)
ידועה קו' הרא"ם (ס"פ לך לך) בטעם מה שאברהם אבינו ע"ה לא מל עצמו קודם שנצטווה שהרי האבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה (עי' יומא כח:), ומ"ש מילה שלא מל עצמו עד שאמר לו הקב"ה בפירוש. והנה בחידושי הגרי"ז הלוי בראשית פרק טז פסוק ה כתב וז"ל: ידועה הקושיא, האבות קיימו התורה עד שלא נתנה (עי' יומא כ"ח ע"ב) א"כ למה אברהם אבינו לא מל עצמו קודם שנצטווה. והנראה דלקיום מצות מילה צריך שיהא עליו חלות ערל...- נדיב לב
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 627
- תודות: 10
- הערות: 13
-
זכור את אשר עשה לך עמלק – בירור שורש המאבק הרוחני
אחת הפרשיות המרכזיות והטעונות בתורה היא פרשת עמלק , שנזכרת לראשונה בסוף פרשת בשלח ונשנית בציווי המפורש בפרשת כי תצא: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כ״ה, י״ז–י״ט). חז"ל תלו במלחמה בעמלק לא רק עניין היסטורי אלא שורש רוחני ומוסרי, קשור למאבק המתמשך בין הקדושה לכוחות הטומאה והספק. במאמר זה נבקש על משמעות הציווי, על דרכיולתו של עמלק ועל...- רוצה לדעת תורה קדושה
- מעודכן:
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 301
- תודות: 4
- הערות: 3
ברכת "הרב את ריבנו"
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם,
הרב את ריבנו.
והדן את דיננו.
והנוקם את נקמתנו.
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו.
והנפרע לנו מצרינו:
ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...
הדיעות שס"ל שקמים מאוחר בשבת
המרדכי בשבת [סי' שצח'] כתב וז"ל: "על מה שנהגו העולם שכל ימי השבוע מתעוררין בבקר לבית הכנסת להתפלל או ללמוד ובשבת ישנים יותר בשחרית זהו טעמו של דבר שבכל ימי השבוע נאמר בתמיד של שחר בבקר בבקר ובתמיד של שחר דשבת לא נאמר בבקר אלא וביום השבת ולשון זה משמע איחור כדמשמע...
ב. דעת התוס' בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתם:
גדר דהפשא"ס ובכח דמיגו דפשא"ס | החילוק בין דעת רש"י לדעת התוס' | בסוגיא דקיום שטרות. ובעניין אנן סהדי | בסוגיא א"א הייתי, ב' ביאורי הב"י במהלך הסוגיא | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס:
בגדר דפשא"ס לדעת התוס' וחילוק בין דעת רש"י לתוס':
ביארו...
א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו:
ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס
פתיחה הסוגיות...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק י'
פִּיל [חלק ב']
האם שֶׁנְהַבִּים הוא שמם של הפילים/ כמה שנים הפיל חי/ לאן הפיל נעלם לפתע פתאום/
ו] שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים (מלכים א' י, כב). אמר בו התרגום שן פיל, ושמא סבר בו שהיא מלה מורכבת. (ספר השרשים ח"ב לרבינו יונה בן גנאח)
ז] אמר ר' יצחק...
עירוי מכלי ראשון על כלי שני בשבת
בבית יוסף סימן רנג ס"ד כתב בשם רבנו יונה שאסור לערות מים חמים הטמונים מערב שבת לתוך קדירה שהתבשיל שבתוכה מצטמק. משום שיש לחשוש שלפעמים האחד יד סולדת בו והשני אין היד סולדת בו. ונמצאו מבשלין בשבת. ואע"פ שהן רותחין אם פסק כח רתיחתן יש בהם משום בישול. עוד כתב בשם...
תקנת בני הכפרים
א
מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים...
ביאור התרוה"כ - הנהגת ידיעה | ביאור הקצוה"ח - הודאת בע"ד | ביאור השעה"מ - נדר:
פתיחה, בטעם דמיירי בשאחד"א ותמצית הביאורים בגדר שאחד"א:
הנה משמע ממתני' (כתובות דף כ"ב ע"א) דכשאישה אומרת אשת איש הייתי נעשה דין ודבר מדבריה [א] וא"כ נמצא דלאשה יש נאמנות לומר, שאשת איש היא.
וקשה דהכא וודאי בלא עדים...
מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה - לך והודיעם
גמרא שבת י:
א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם.
מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו.
מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא, והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף ליה...
ביאור הריטב"א דהוי פסול דמפ"כ ממש | מח' ר"ה ור"י ע"פ דעת הריטב"א:
דברי רש"י בסוגיא וקושי בדבריו
בסוגיא (כתובות דף כ ע"א) ביאר רש"י דהא דכותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפי' לאחר כמה שנים, מיירי שיכול אדם לכתוב עדותו על פיסת קלף, כדי שבשעה שיצטרכו לעדותו יוכל להיעזר בקלף, ונקרא בלשון הראשונים...
הטעם בדין זה | ביאור חקירת הגרא"ו בכח דהגדה ראשונה מול השנייה | הנתבאר עפי"ז בנידון דהוסיף על דיבורו הראשון | בסוגיא דחזרה במס' ב"מ
ביאור הריטב"א בדין דכיון שהגיד וקושי בדברי הרמב"ם ע"פ הנ"ל:
בסוגיא בדין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, כללא דדינא הוא דכל עד לאחר שהעיד בב"ד שוב אינו יכול לחזור...
חובת קריאת שמע היא דאורייתא כמו שכתוב (דברים ו, ז) "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך", ודרשו חז"ל שחייב אדם לקרוא קריאת שמע פעמים ביום, אחד בשעת שכיבה ואחד בשעת קימה.
בגמרא (ברכות דף כא.) נחלקו אמוראים בדין קר"ש באופן שהיה לו ספק אם קרא שמע או לא קרא, ר' יהודה [בשם שמואל[1]] ס"ל...