מאמרים
-
נס להתנוסס - התמודדות יומיומית של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים
אחת הנושאים העדינים מאוד בציבור החרדי, וגם בציבור הכללי, היא נושא הילדים המיוחדים. נושא שממעטים לדבר עליה אם בכלל, מדובר בנסיון קשה עד מאוד שהקב"ה מנסה בה חלק מיושבי חלד, אשר מתמודדים בהתמודדות יום יום הן במישור המעשי והן במישור הנפשי. התמודדות קשה שמי שנתנסה בה יודע ומבין ומכירו היטב, ומי שלא, לעולם לא יבין את זאת (גם במציאות וגם בתפילה שאכן לעולם לא יבין את זאת), הבושה, האשמות עצמיות (שוא)... -
ריבית בקנייה בתשלומים
בס''ד פרשת כי תצא: האם יש איסור ריבית בקנייה בתשלומים פתיחה בפרשת השבוע כתוב על איסור ריבית, איסור שהפליגו חז''ל בחומרתו: ''לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ''. הגמרא במסכת בבא מציעא (עה ע''א) כותבת, שחכמים אסרו לאדם ללוות מחברו כמות מסוימת של תבואה, מחשש שמא עד זמן הפירעון יעלה מחיר התבואה, וכאשר ישלם לו נמצא שעברו על איסור...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 140
- תודות: 6
- הערות: 2
-
פת הבאה בכסנין - ו' (המשך הלכות 'נילוש')
הקדמה. במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'. 'נילוש'. במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי האחרונים בביאור דין 'נילוש' וגדרו. מפאת קוצר היריעה נביא בקצרה ממש את עקרי הדעות בלבד. המעוניין להרחיב...- חד מבתראי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 199
- תודות: 10
- הערות: 3
-
כללי התורה. העיקרון- ככל שהדין יותר חמור או קדוש יש בו יותר חומרות
א. מאמר נוסף בסדרת כיצד נוצרים דינים ופרטי דינים בתורה, (מתוך פרטים אקראיים ובלתי מושלמים שנכתבו במהלך השנים.) פרק ב- מקומות שמצאנו שלא א. עשה שבין אדם לחבירו לא דוחה לא תעשה שבין אדם למקום כתובות ל"ט א' נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבוא בישראל אינו רשאי לקיימה, ובגמרא מ' א' אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ניתי עשה ונדחה ל"ת אמר לי היכא אמרינן ניתי עשה ונידחי לא תעשה כגון...- אולפן חדת
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 318
- תודות: 8
- הערות: 6
-
בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה - חלק ב
המשך מכאן בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה. בדין המניח עירובו בעיר כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת דבריהם נראה דדוקא ברשות היחיד הוא דמהלך את כולה אבל בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן ואינה רה"י אינו מהלך...- הצעיר שבחבורה
- מעודכן:
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 6
- הערות: 14
-
סילוק בכל החוב - דעת התומים (חלק ב)
סילוק ממקצת הקרקע – שבח וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן בכור לפשוט ובעל חוב וכתובת אשה ליתומים ובעל חוב ללקוחות", והיינו שבעל חוב גובה מלקוחות גם את השבח...- הצעיר שבחבורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 166
- תודות: 6
- הערות: 2
-
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה הצעת הסוגיא שבת דף ד. פשט העני את ידו, ומק' בגמ' אמאי חייב והרי בעי עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא, אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' וכו', והא דבעי מקום ד' פליגי ר"ת ור"י, דר"ת ס"ל דטעמא דאין רגילות להניח חפצים בפחות מד', ור"י ס"ל דכתיב אל יצא איש ממקומו, ודרשינן אל יוציא ממקומו שצריך עקירה ממקום, ושיעור מקום הוא ד'. הא דבעי מקום ד' משום שאינו...- עוזי ומגני
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 83
- תודות: 4
- הערות: 1
-
עץ יוסף מתחבר לעץ יהודה
בס"ד כתוב בפרשת ויגש (בראשית מ"ו, כ"ח) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גושן" ואיתא במדרש רבה (פרשה צה) ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו, והדברים תמוהים, למ"ד ששלח אותו להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה, והרי יוסף למד תורה גם במצרים כפי... -
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א'
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א' כבר אמרו בגמ' תענית ל' ב' "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה", מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה... חלילה וחס! ואנו מצפים ומקוים ומתפללים כי צום הרביעי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים! * כתב החיי אדם כלל קל"ג יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות...- גרינפלד
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 645
- תודות: 6
- הערות: 8
-
כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ מֵחָדָשׁ בִּידֵי בַּגִירֶס הָרָשָׁע (פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר)
עצתו של בגירס הרשע לאנטיוכוס כאשר שמע אנטיוכוס המלך[1] את תוצאות המלחמה עם בגירס משנהו, בו נוצח בגירס על ידי יוחנן ואחיו וכל צבאו התפזר, כמובא לעיל [בפרק ח'], לא השית את לבו לדעת כי ה' נלחם לבני ישראל עם קרובו, וחשב כי אך מפלה טבעית היתה זאת, וכאילו היו בני חשמונאי מלומדי מלחמה מנעוריהם, וכוח הצבא ששלח מתחילה עם בגירס לא היה גדול דיו, ולא נותר לו אלא להרבות חיל ולהעצים את כוחם, ואז יוכל להילחם...- יוסף צ. הירשמן
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 137
- תודות: 6
- הערות: 2
אין כמו פרשת קורח לחדד זויות חשוכות בתפישת עולמנו המקובעת, היא גם חמקמקה למדי ואין האוחז בחבל העצמיות שלו יכול לעמוד על העיוות שבה. מהלומת אור חדשה נשפכת מדברי רש"י שפותח את פירושו לפרשתנו: "פרשה זו יפה נדרשת"… כי פרשה זו של מחלוקת, היא תמיד אקטואלית, דור דור ודורשיו, דור דור ומחלוקותיו, דור דור...
איסור מסירת דין חברו לשמים
מקורות האיסור
איתא בגמ' (ב"ק צג.) 'אמר רב חנן המוסר דין על חברו הוא נענש תחלה שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך (בראשית טז ה) וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, והני מילי דאית ליה דינא בארעא'.
היינו שלאחר שהרתה מאברהם זלזלה הגר בשרה שטרם התעברה, ובאה שרה לאברהם...
לדמותו של יונתן בן עוזיאל
איתא בגמרא (סוכה דף כח:), וז"ל הגמרא:
מדברי הגמרא אנו מבינים את עוצם גדלותו של התנא האלוקי יונתן בן עוזיאל. אין לשער ולתאר עוצם קדושתו – אם רבן יוחנן בן זכאי שאמרו עליו שהוא הקטן מבין תלמידיו של הלל הזקן הגיע לדרגות נשגבות כאלו, יונתן בן עוזיאל שהוא הגדול מבין...
א.
אמר לך ר"נ אנא דאמרי אפי' לר"ג עד כאן לא קאמר רבן גמליאל התם אלא דאיכא מיגו אבל הכא מאי מיגו איכא, הנה קשה על מיגו זה ב' דברים, חדא דמיגו להוציא הוא ועוד דהא אף אם תאמר מוכת עץ אני תחתיך אינה נאמנת דהא ע"ז לית לה מיגו ואיך תהא עכשיו נאמנת [ובשלמא כאן שייך מיגו כמ"ש רש"י דכיון דאמרה משארסתני...
א.
דנו התוס' (ד"ה רב) מהו שיטת סומכוס בבו"ש, ובתחילה תלו פלוגתא דר"ה ור"י עם ר"נ ור"י בפלוגתא דסומכוס ורבנן, והיינו דסומכוס לא אזיל בתר חזקת ממון וס"ל דדיני המשפט אלימים מחזקת ממון ולכן ס"ל בו"ש ברי עדיף, אמנם צ"ע דכבר כתבו התוס' בכ"מ בש"ס דלא ס"ל לסומכוס חולקין אלא בדררא דממונא דבלא טענותיהן יש...
אונס בגיטין - אונס לאו כמאן דעביד
א.
כתובות דף ב: אמר רבא ולעניין גיטין אינו כן אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין, ובהמשך הסוגיא מבואר דודאי מדאורייתא יש אונס בגיטין אלא דגזירה היא משום צנועות ופרוצות, ובשאר תנאים [שלא בגיטין] ס"ל לרבא דיש אונס כמבואר בנדרים כז. אמנם רב הונא ס"ל שם דאין אונס מן הדין...
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א'
דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע...
שמחה במפלת רשעים - יהודים וגויים
יודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך... והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם (תהילים ע"ט)
שמעתי דנים בבי מדרשא אם מותר לשמוח כששומע שמתו עוד כמה מחבלים ימ"ש 'ובאבוד רשעים רנה' או שמא אין לשמוח משום ש'בנפול אויבך אל תשמח' וכעין שלא רצה הקב"ה בשירת המלאכים עת טבעו...
לדמותו של אונקלוס הגר
איתא בגמרא גיטין דף נו:, וז"ל הגמרא:
בגמרא מבואר שאונקלוס היה אחיינו של טיטוס, ורצה להתגייר והלך והעלה באוב כמה אנשים כדי לשאול לדעתם על כך.
וכל אחד ענה לו לפי דרגתו, ואין זה שייך לענין שלפנינו.
אבל בגמרא כאן לא מבואר מה עשה אונקלוס למעשה.
את המשך הסיפור אנו מוצאים...
כַּמָּה מְרַגֵּשׁ לִשְׁמֹעַ יְהוּדִים שָׁרִים בְּגָרוֹן נִחָר – 'הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ', זוֹ זַעֲקַת אַהֲבָה מְאֹד טִבְעִית, סַךְ הַכֹּל, לִנְשָׁמָה יְהוּדִית, שֶׁמֵּעוֹדָהּ הִתְלַחְלְחָה בְּמֵי הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה, יֵשׁ הַשֵּׁם, אוֹהֵב אוֹתָנוּ, אָנוּ...
בענין חליפין
הנה בגמרא דף ג. מבואר שאין חליפין מהני באשה וז"ל הגמרא מניינא דרישא למעוטי מאי למעוטי חופה וכו' אלא למעוטי חליפין סד"א נילף קיחה קיחה משדה עפרון מה שדה מקניא בחליפין אף אשה נמי תקנה בחליפין קמ"ל ואימא ה"נ חליפין מהני בפחות משו"פ ואשה בפחות משו"פ לא מקניא נפשה. ע"כ דברי הגמ'.
וביאר...
עצה אחרת למי שעומד בתחילת אתה גבור ונזכר שלא כיוון בברכת אבות
יא. והנה מחמת דברי החיי אדם שמיאן במה שצידד המ"ב להורות דכשעומד בתחילת ברכת אתה גבור יחזור להתפלל על ברכה ראשונה משום חסרון כוונה, פנה הביאור הלכה להורות עצה אחרת.
וזה לשונו, ויותר נראה לי עצה אחרת באופן זה, שלא יאמר עוד עתה כלל...