מאמרים
-
מבוא לטעמי המקרא
טעמי המקרא הם צורת הפיסוק של המקרא. דרך הפיסוק שלהם היא לחלק חלקים גדולים לשני חלקים, וכל חלק מהם לחלק שוב לשני חלקים, וכן הלאה עד שכל חלק איננו מכיל יותר משתי מילים. חלק המורכב משתי מילים המיוחסות זו לזו נקרא יחידה פשוטה. ואילו חלק בעל שלוש מילים ששתים מהן קשורות זו לזו והמילה השלישית מתייחסת לשניהן יחד נקרא יחידה מורכבת. חשוב לשים לב שטעמי המקרא תמיד מחלקים רק לשתים ולא לשלוש. ואם יש שלושה...- דוד המלך
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 255
- תודות: 16
- הערות: 6
-
האם קופסאות שימורים צריכות טבילה בשימוש חוזר
בעניין טבילת קופסאות שימורים שאלה: ישנם אנשים שאחרי שגמרו להשתמש בקופסאות השימורים (העשויות פח) הם לא זורקים אותם אלא שומרים אותם לשימוש חוזר, כגון לבשל בהם ביצים קשות וכדו'. השאלה היא האם הקופסאות האלו צריכות טבילה לפני השימוש הרגיל שלהם, ואם לא האם כשמשתמשים בהם שימוש שלא לכך הם נועדו, האם אז הם כן יצטרכו טבילה? ביאורים והוספות: המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון סימן ה קלו) כתב לעניין הקונה...- בעל דבר
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 50
- תודות: 9
- הערות: 2
-
בגדר חיוב בור, וביאור עניין עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו
בעזהשי"ת א. כתיב בקרא פרשת משפטים [כ"א, ל"ג ל"ד] "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" ע"כ, ומהא ילפינן פרשת בור בכלל חיובי הנזיקין דנתחייב בהם האדם, והטעם דהוצרכנו לחיוב התורה פרטי על בור ולא סגי בשאר חיובי הנזיקין, אמרינן במתני' דמה לכל הני דדרכם לילך ולהזיק משא"כ בבור דאין דרכו לילך ולהזיק, ולכך הוצרכנו לחיוב התורה...- יראת ה' היא חכמה
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 280
- תודות: 6
- הערות: 2
-
ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה
ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה למיימינים) וז"ל: למיימינים - עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר ע"כ...- נדיב לב
- מעודכן:
- 27 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 15
- הערות: 13
-
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה (נשימה אחת - ב' נשימות)
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה א. בגמ' סוכה נג,ב נתבאר דפליגו רבנן ורבי יהודה, דרבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד (ולהכי מנו כל סדר תר"ת וג' ואמרו אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש), ורבי יהודה סבר תקיעה תרועה ותקיעה אחת היא (וכל תר"ת חשיב קול אחד ומש"ה תני הפוחת לא יפחות משבע). ואמרינן בגמ' דהא דאמר רב כהנא בין בין תקיעה לתרועה ולא כלום אתיא כרבי יהודה ופירש"י בד"ה ולא כלום ולהלן נ"ד א' בד"ה ולא...- אבא ביתך
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 257
- תודות: 4
- הערות: 2
-
האם קריאת שמע דאורייתא
ק"ש דאורייתא או דרבנן האם מצות ק"ש דאורייתא או כולה דרבנן מדברי הטוש"ע באו"ח סי' סז, מבואר דהוי דאורייתא, וכן הביא הב"י מהרמב"ם והרי"ף ומהרא"ש בפסקיו דהוי דאורייתא, ויש להעיר דהרא"ש בתשובה כלל ד אות כא, כתב דקריאת שמע דרבנן, וכ"כ תוס' במנחות מג: ד"ה ואיזו, וכן ראב"ן בהל' ק"ש בדרך השיר שורה שסא, ובסי' קנה, כתב דק"ש דרבנן וספיקו להקל, ומאידך היראים בסי' רנב, כתב דהוא דאורייתא, וכ"כ האשכול בהל'...- כמעיין המתגבר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 333
- תודות: 7
- הערות: 2
-
סיכום פרשת נשא
אשמח לכל הערה פרשת נשא המשך פרק ד' – עבודת הלויים במסע בני גרשון – יריעות המשכן (פסוקים כ״א – כ״ח) בני גרשון נושאים על עגלות עשר היריעות התחתונות של המשכן העשויות משש תכלת וארגמן ותולעת שני, ומחוברות חמש חמש. 11 יריעות העזים העשויות לאוהל על המשכן ושפרוסות מעל היריעות התחתונות ומחוברות חמש שש. מכסהו – מכסה עורות אילים מאודמים שמעל היריעות עיזים. מכסה התחש שמעל העורות האילים. המסך של פתח...- הרב הירושלמי
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 226
- תודות: 10
- הערות: 3
-
מהו ביטחון?
עם סיום המלחמה שחווינו כאן בארה"ק במשך שנתיים חשבתי שמן הראוי הוא לבדוק כיצד צריכה להיות התייחסותו של האדם הבוטח למאורעות כעי"ז. במצבים כאלו נוהגים רבים להפטיר 'בעזרת ה' יהיה טוב' וכיוצ"ב, ולכאו' נראה בזה שהגיעו לדרגה גבוהה במידת הביטחון שכ"כ סמוכים ובטוחים הם בקב"ה שלא יאונה להם כל רע; אך באמת כשנשאל אותם נראה שלא הבינו את ענין הביטחון על בוריו כה"צ, וביטחונם אינו אותו ביטחון שעליו דיברו...- חויישב
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 290
- תודות: 10
- הערות: 3
-
אז ימלא שחוק פינו
מה האיסור לאדם למלא פיו שחוק??? >>> האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות??? >>> האם מותר שחוק בשמחה של מצוה??? >>> האם יש איסור לשחוק בעולם הזה??? >>> האם היה מותר שחוק בבית שני??? >>> יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'. >>> מהי שמחה של מצוה בדברי תורה??? אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. (דברים א, יב) במדרש (איכה רבתי פ"א) אמר רבי לוי שלשה אמרו בלשון איכה. משה...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 498
- תודות: 5
- הערות: 3
-
חציצה בנטילת ידים
האם יש חציצה בנטילת ידיים??? >>> מה טעם חיוב נטילת ידים??? >>> האם מקור דין נטילת ידים היא הלכה למשה מסיני??? >>> מדוע דין חציצה בנטילת ידים כדין חציצה בטבילה??? >>> מכה שיש בידו עם רטיה כיצד יטול??? >>> אם חוצץ מדרבנן הרי הוא מקפיד גם מדאורייתא??? >>> האם מותר ליטול ידים עם טבעת??? >>> כשאחד מקפיד ואחד אינו מקפיד האם זה חציצה??? >>> מעלת נטילת ידים. כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 453
- תודות: 9
- הערות: 2
בהלכות ציצית – חלק א'
הקדמה קצרה:
על איזה מצוה חביבה וגדולה נאמר בה וראיתם אותו... וזכרתם את כל מצוות השם...
מצות ציצית חיובה מן התורה גם בזמן הזה אע"פ שאין לו פתיל תכלת, כמסקנת הטור ושו"ע ושאר פוסקים בהלכות ציצית סימן י"ג סעי' ב' דקי"ל דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, ומצוה יקרה היא וחשובה...
ברי גרוע ושמא טוב
א.
כתובות יב ע''ב אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה, והקשו התוס' (ד"ה רב) תימה דרב יהודה גופיה אית ליה בריש הפרה (ב''ק...
מקום גניזת הבאר
כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע.
וז"ל הגמרא:
אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם...
את הסיפור שמעתי מרב באחת הקהילות שם מכלי שני אם כי מטבע הדברים הוספתי לו נופך, דמויות משנה ועיבוד ספרותי - שישרת את העלילה.
פרק 1
שתיים לאחר חצות, דרום אמריקה
רעש מנוע עוצמתי קרע את דממת הלילה ששררה עד לאותו רגע בשכונה היוקרתית.
רכב מפואר דהר במהירות על פני הרחובות המצוחצחים ונעצר בסמוך לבית דו...
א.
כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה.
הנה סברת ר"נ ור"י הוא דאמרי' אוקי ממונא בחזקת מריה, ומבואר דמה דלא ס"ל ברי עדיף היינו...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ג'
חמשה וששה טעמים לאיסור ישיבה בתוך ארבע אמות של המתפלל
ט. מצינו כמה וכמה טעמים לבאר מדוע אסור לישב בתוך ד"א של מתפלל?
א. רב האי גאון (בשבלי הלקט סימן כ"ה ובה"ג ברכות ד' כתבו שנראה כאפיקורס שזה עומד בתפלה וזה בטל.
ב. הטור ביאר שנראה כאילו חבירו מקבל...
אופן השימוש בבאר וסגולותיו
הנה יש לעיין, כשעברו ישראל ממקום למקום במהלך מסעותיהם במדבר, איך עבר הבאר ממקום למקום.
והנה לעיל הבאנו את דברי רש"י בתענית דף ט. וז"ל:
והיינו שרש"י מבאר שהבאר היתה מתגלגלת ביחד עם מסעות עם ישראל לכל מקום שהלכו.
וכך גם כותב רש"י בפסחים (דף נד:) ביתר ביאור, וז"ל...
יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר
במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'):
ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל:
הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה...
שנינו ביומא (ל"ז) שעל פתח ההיכל היתה תלויה הנברשת שעשתה הילני המלכה, ומבואר בגמ' 'בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע'; והנה, לשיטת תוס' והרמב"ן ועוד ראשונים - הנברשת לא הראתה את הזריחה אלא זמן מאוחר יותר - כדי שאנשי ירושלים שלא התפללו עם אנשי המשמר ידעו אימתי...
האם צדיקים אינם מטמאים??? >>> מדוע בימי רבי בטלה הכהונה??? >>> אם אליהו הנביא נטמא??? >>> כהן טמא מת אם יכול להטמא??? >>> האם נטמאים במערת המכפלה??? >>> האם מותר לעשות ברכת כהנים בקבר רשב"י??? >>> מדוע מיתתן של צדיקים מכפרת??? >>> איך בסילוק הצדיק מסתלק החטא???
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל...
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים.
ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ב'
ד. יש לדקדק מלשון הגמ' ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין, שהאיסור הוא דוקא "לעבור" אך לעמוד לפניו מותר, כי אין הפרעה אלא כשעובר מצד לצד.
וכן נקט בספר עולת תמיד שמותר לעמוד לפני המתפלל, ואף שלכתחילה אסור לבא לשם אחר שכבר החל להתפלל שמו"ע, אבל אם בא...