מאמרים
-
מעלת השירה ביהדות
וָאֶתְחַנַּ"ן כמניין שיר"ה בפרשת ואתחנן אנו מוצאים הרבה דרשות מדוע התחנן משה רבינו דווקא תקט"ו תפילות - כמניין ואתחנ"ן? אך אומר רבינו בעל הטורים דבר נפלא, "ואתחנ"ן, בגימטרייה שיר"ה שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפלתו". דהיינו שבשביל לפעול ישועה הדבר המסוגל הוא לפתוח בשירה לפניו!. אכן מעלת השירה היהודית וסגולותיה כַּבִּירות, ולהלן נרחיב ונביא אסופה של ליקוטים על מעלתה. מעלת השירה "אמר ר' עקיבא ...- עמוסיך
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 157
- תודות: 13
- הערות: 6
-
מחיית בהמת עמלק - התר בית המן לאסתר
רש"י (כי תצא כ"ה י"ט) כ' דחלק ממצוות מחיית עמלק הוא למחות את שם עמלק ולהרוג את כל בהמותיהם שלא יאמרו זו בהמת פלוני העמלקי. ולכאורה מקורו משמואל שציווה את שאול לא לחמול אפי' על הצאן. או דס"ל דזה פי' תמחה, שימחה זכרם לגמרי. ויל"ק דבשמואל (א' ט"ו ג') פי' רש"י שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין לבהמה. ובין אם זה מקורו של רש"י בכי תצא, ובין אם הוציא זה ממשמעות דקרא. ק' מה צריך לטעם שדומין לבהמה...- ש. הסופר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 262
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בגדרי דקל לפרותיו א'
עיקר המבוכה בסוגיא זו היא לתפוס את הענין של בעלות על גוף לענין פרותיו שהנה הארכנו כבר לעיל שגדר הבעלות היא לא בכך שכל ההגדרה של ממון זה בכך שהוא מעמיד שימושים ואז אותו אחד שהוא זכאי בכל שימושי החפץ מוגדר כבעליו (ואז נמצא שבעלים זה אדם בעל "צרור זכויות" ותו לא) אלא המושג בעלות זה הגדרה ומהות והיינו שהתורה בנויה על הגדרות ומושגים מסוימים וכל דבר שנכנס תחת הגדרה מסוימת אז יש לו דינים מסוימים מכח...- יאיר החושב
- 30 דקות זמן קריאה
- צפיות: 371
- תודות: 11
- הערות: 28
-
מה הלקח מהמזגן שעבד או שלא עבד
בס"ד המזגן שלא עבד – או שכן עבד יש מעשה ידוע, מוכר, אבל משעשע, ואספר אותו, ומי שלא מכיר כדאי לשמור את הסיפור לעת מצוא, אולי איזה שבע ברכות שמכריחים אותך לדבר, אז כדאי לשים כמה סיפורים בארסנל, תמיד טוב שיהיה איזה צידה לדרך, וורט גלובלי וסיפור טוב. אז נצא לדרך, היו פעם באיזה פנימיה שני בחורים בחדר, והיה זה לילה חורפי במיוחד, ובלי לתאר איך חיי ההיגיינה ברוב החדרים בישיבות, כדי לשמור על כבוד... -
מאי חנוכה. הפילוספיה ותרבות אנוש לעומת תורת השם
מאי חנוכה. הפילוספיה ותרבות אנוש לעומת תורת השם תוכן הדברים א. האנוש והמלאך. ב. ההבדל בין תורת אמת לשכל. ג. לא להתמכר להגיגים. ד. גדרי המעשה. ה. לא להתמכר לתחושה ומישוש. בשם ד' קל עולם א. האנוש והמלאך ישנו אופי מסוים שהמעלות שלו הם ההגינות הנימוס והצדק, הסתכלות אנושית על החיים והבריאה, ויסות נכון של ההתנהגות, ושליטה עצמית. אך אופי זה עלול להיות לוקה בחסר בלִחיוֹת את האש היהודית...- אולפן חדת
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 173
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בגדרי כפירת שעבוד קרקעות
בענינא דכפירת קרקע וכפירת שעבוד קרקעות קושית הראשונים בדינא דר' יוחנן ובכל מלוה ע''פ הנה מבואר בגמ' שבועות ל''ז דינא דר' יוחנן ''רבי יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור אמר רב פפא מאי טעמיה דרבי יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא שטרא נמי עביד דמרכס אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע היינו טעמיה דרבי יוחנן משום דהוה שטר שעבוד קרקעות ואין...- אברך קלאסי
- 24 דקות זמן קריאה
- צפיות: 196
- תודות: 9
- הערות: 3
-
סיכום לימוד ג' קנייני קידושין
בעזהשי"ת הקנינים בקידושין – גמ’ מס’ קידושיו דפים ד-ה קנין כסף: ג’ לימודים יש לקנייין כסף באשה. א) ק"ו מאמה העברי’, שאם אמה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף, אשה שנקנית בביאה בוודאי שתקנה בכסף! (ואין להקשות מיבמה שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף (וא"כ אין חומר מצד האשה), שיבמה גם אינה נקנית בשטר, ואין לה זיקה כ"כ לעיניינו) ב) גז"ש קיחה קיחה משדה עפרון, (“כי יקח איש אשה" “נתתי כסף השדה קח ממני") דמה...- המכבד את הבריות
- מעודכן:
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 233
- תודות: 8
- הערות: 3
-
אחשביה - השיעור לחשיבות
תורת חשיבות שייכת בכו''כ הלכות. אחשביה, היינו שבדין מדיני תורה תהיה חשיבות לדבר ותועיל חשיבותו לחיוב או לפטור או לחלות אחרת. והנה יל''ע בדין אחשביה האם משפיע לדין אחר מדיני תורה ואם זהו בכל עניין או דווקא בדינים שנתפרש בהם האיסור. והנה בזה יש להעתיק הדינים שבהם דנו מחשיבות בדין אחד לדינים אחרים ולדון בהם גופא, מפני מה ראו חשיבותם בדין האחר. תחילה יש להביא כמה מדינים שהצריכו בהם חשיבות בש''ס...- מחכה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 326
- תודות: 4
- הערות: 3
-
המן מן התורה מנין?
א) איתא בחולין (קל"ט ב') המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ. וראיתי בשם המהרש"ם שביאר בזה, עפ"י מה מה דאיתא במגילה (י"ב א') שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה, ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, וביערות דבש כתב שהחטא במה שנהנו מהסעודה היה במה ששתו יין נסך כמ"ש במגילת אסתר (פ"א פס"ח) והשתיה כדת אין אונס. ובזוה"ק איתא שאיסור יין הוא משום עץ הדעת שהיה של גפן, ומאז שנכשל...- תלמיד חכמי הדור
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 567
- תודות: 10
- הערות: 5
-
בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב
קריאת המגילה מתוך הכתב שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את המגילה. אמנם אם רוב המגילה כתובה ג"כ כשירה, וביארו בראשונים (אורחות חיים הל' מגילה כד, בית יוסף תר"צ) שזה...- חכמה לחכימין
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 207
- תודות: 7
- הערות: 3
מצינו בדברי חז"ל [ב"ר טז, ד] מושג הנקרא: 'תורת ארץ ישראל', דהיינו שיש לימוד והוראות מיוחדות השייכות דווקא בארץ ישראל.
ולכאורה ההבדל שמצאנו בתורה בין ארץ ישראל לחו"ל, שייך רק בחלק המצוות המעשיות, שבזה ישנם מצוות התלויות בארץ שאין מקיימים אותן בחו"ל.
אבל נראה לברר בעזרת השם בסדרת מאמרים, שאין זה...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ב' - ביעור חמץ
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
ז] בביטול חמץ אנו מדקדקים שלא לומר "ליבטל וליהוי הפקר בעפרא דארעא", (בתוספת וא"ו – וליהוי), שמלשון זה משמע שכוונתו לבטל החמץ וגם להפקירו [ושההפקר יהא כעפרא דארעא], והרי...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק א' ~ בדיקת חמץ
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
א] ראוי להודיע ולפרסם לתושבי אמריקה הנמצאים בחג הפסח בארץ ישראל [וכן לתושבי שאר מדינות שהזמן שם מאוחר מהזמן בארץ ישראל], שלדעת הרבה פוסקים איסור בל ייראה תלוי במקום...
פתיחה
נאמר בתורה (ויקרא י"ט כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", הקפה זו פירושה שלא לגלח את הראש בצורה שיהיה ניתן להקיפו בעיגול ללא הפסקת שערות. דהיינו, סוף הראש הוא סוף צמיחת השערות שבמצח, וסוף צמיחת השערות שמאחורי האוזניים, וסוף צמיחת השערות שבאחורי הקודקוד (משם ולמטה הוא כבר...
א. הבעיה – חוסר קשר פנימי לסיפור יציאת מצרים
עובדה היא[1] שבעמדינו לקראת המצוות הקשורים ליציאת מצרים שזה כולל חלק ניכר ממצוות התורה, הננו נפגשים בתחושת ניכור, רובינו לא מתחברים באמת בקשר טבעי לסיפור של יציאת מצרים, להרגיש שזה משהו ששייך לנו ושאנו חלק מהסיפור הזה, ואם כי בהחלט נכון שאחרי מאמצים...
ניסן – ראש חודשים
לרפואת האשה החשובה חנה בת יהודית לרפו"ש
לעניין מה ניסן ראש חדשים??? >>> מצות קידוש החודש או מצוות חשבון החדשים??? >>> סדר החדשים מתחיל בניסן??? >>> מניין החדשים למניינם??? >>> האם השתנה המצוה כשעלו מאשור??? >>> מדוע מניין ניסן ראשון זכר ליציאת מצרים??? >>> מתי יש איסור תענית...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול'
הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל:
היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'.
והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך'
כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל:
השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך'
האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל:
היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל:
ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו'
במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם.
מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל:
ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן.
וברש"י שם:
היינו...
חובת בדיקה בחשש דרבנן
מאמרים קודמים בסדרה
מאמר ראשון בסדרה
מאמר שני בסדרה
מאמר שלישי בסדרה
חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן
ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב...
השפעות המצוות בליל הסדר
קרבן פסח (אפיקומן)
קרבן פסח התייחד בכך שאף שהוא קרבן דמועד פסח, הוטל על כל אחד ואחד, ולא בא כקרבן ציבור, ועוד שהמבטלו חייב כרת, מה שלא מצינו בשום קרבן, וכמו"כ מיוחד בכך שהשתוקקו בנ"י להקריב עד שהתיחד לכך פסח שני, לכל מי שהיה בדרך רחוקה ולא הצליח להקריב קרבן פסח, וצ"ב מהו...