מאמרים
-
בדיני רוצח בשגגה וגדר חיוב גלות
ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג] א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם להורגו והתם לכו''ע הווה רשות[כ''נ פשטות הסוגיות וכמשי''ת להלן והאחרונים העמידו דהווה דין היתר דהיחם...- אברך קלאסי
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 87
- תודות: 4
- הערות: 1
-
עניני שינה - חשיבות השינה, זמן השינה, לימוד בלילה ולקום מאוחר או להיפך ועוד
מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם ענף א' - נחיצות השינה / איסור הזלזול בשינה / האם יבטל תלמודו ללכת לישון / ענף ב' - זמן הרצוי לשינה / ענף ג' - מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם "שינה" הוא אחד מהדברים שהם נושא לדיון לכל עובד ה', לכל ירא שמים ועוסק בתורה שתורתו אומנתו, שרוצה לדעת כמה לישון, מתי לישון ועוד, וזה נושא שיש ע"ז הרבה בספרי חז"ל ורבותינו הראשונים...- שלום הלוי
- מעודכן:
- 17 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 12
- הערות: 7
-
במח' רש"י ותוס' בסימני העופות
חולין דף נט. מתני': סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא, כל שיש לו אצבע יתירה, וזפק, וקורקבנו נקלף, טהור. ר' אלעזר בר' צדוק אומר כל עוף החולק את רגליו טמא. שי' תוס' שי' תוס' בסוגין מבוארת, דכל שיש לו זפק וקרקבנו נקלף ויש לו אצבע יתרה הרי הוא ידוע שאינו דורס, וע"כ שיט' עופות הם אינם דורסים, דאי היו דורסים א"כ יש להם את הג' סימנים האחרים, ואי...- עוזי ומגני
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 210
- תודות: 7
- הערות: 3
-
עד אחד נאמן באיסורים
קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו הכי אין לך אדם אוכל משל חבירו ואין לך אדם סומך על בני ביתו, והראשונים כתבו דכעין דברי רש"י איתא...- בן ליש
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 680
- תודות: 6
- הערות: 3
-
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה הצעת הסוגיא כתב הרש"ש דף ע"ג "הן אף כל זמן שלא נשרש כמאן דשדי בכדא דמי, מ"מ כיון דע"י זריעתו עתה ישרש אח"כ, חייב, כמו אופה וצולה דחייב אע"פ שנאפה ונצלה אח"כ מאליו, והנה אם לקט הזרע קודם שנשרש נראה דפטור למפרע על מה שזרע, כיון דלא נתקיימה מחשבתו, וד"ז יש ללמוד מבעיא דרבב"א בריש מכלתין, דאם רודהו קודם שנאפה פטור, וגדולה מזו משמע בתוס' קרבן...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 100
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בגדרי חזקת הגוף ותרתי לרעותא
בגדרי חזקת הגוף ותרתי לרעותא (כתובות דף ט' ע"א) הגמ' אומרת שבעל שבא לבי"ד ואומר שבא על אשתו בביאה ראשונה ונמצא שהיא כבר בעולה הדין הוא שהיא נאסרת עליו ומקשה הגמ' ואמאי ס"ס הוא ספק אם הביאה הייתה תחתיו או לא תחתיו ואת"ל תחתיו ספק אם זה היה ביאה ברצון או ביאה באונס (שהרי רק ביאה ברצון אוסרת) והגמ' תירצה שמיירי שהיה רק ספק אחד וזה קיים בשני אפשרויות א) כשקדשה שהיא הייתה קטנה פחותה מבת ג' (ועיין...- יאיר החושב
- 33 דקות זמן קריאה
- צפיות: 157
- תודות: 6
- הערות: 3
-
נטילת ידיים לסעודה מברז
בס''ד פרשת כי תשא: האם מותר ליטול ידיים לסעודה מברז פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה על הכיור, ממנו ירחצו הכהנים את ידיהם ורגליהם: ''וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם. וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם''. בביאור הטעם שעל הכהנים לרחוץ, הביא...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 212
- תודות: 8
- הערות: 4
-
משנה ותלמוד
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן. משנה ותלמוד איזהו ע"ה וכו', אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח הרי זה ע"ה, א"ר הונא הלכה כאחרים. רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרי ספרא והלכתא וכו', שאני רמב"ת דמשמע להו לרבנן וכו', ל"א דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו כצורבא מרבנן דמי (ברכות מז:). מבואר בגמ' שגם אדם שלמד תורה הרבה אך טרם שימש ת"ח הרי הוא בגדר ע"ה...- בלתי אפשרי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 154
- תודות: 9
- הערות: 2
-
שומרת יבם שנפלו לה נכסים
שומרת יבם שנפלו לה נכסים א. כתובות פ: מתני' שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב״ש וב״ה שמוכרה ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה ב"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וכו', וברש"י (ד"ה ב"ש אומרים) ביבמות פרק החולץ קא מפרש מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי שאין לו כח בהם ומאי שנא סיפא כשמתה אמרו ב״ש יחלוקו יורשי הבעל בהם. ונמצאו שם ד' שיטות בזה, דעולא ורבה ס"ל...- אוהב ספר
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 281
- תודות: 4
- הערות: 2
-
תכליות הבריאה והתקימותם בשלבי הגאולה
הנה ידוע דלעולם יש ב' תכליות חדא להיטיב לבן אדם הפרטי וזהו יותר מישך שיכא לענין הפרטי של כל אחד שהשי''ת רוצה להיטיב לו ועליו מלדאוג לעצמו לקבל ההטבה ולא להפסיד. וגוף הבריאה ענינה להעמיד את מלכות ה' בעולם, ובזה גם כבר יש ענין גדול של הכלל שגוף צורת עבודת ה' היא באופן של ''כלל ישראל'' וכל אחד הוא פרט בתוך העמדת מציאות מלכות ה' בכלל ישראל כמבואר הרבה בפסוקים. ולבאר מדוע אין פה ב' תכליות ומדוע...- אברך קלאסי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 279
- תודות: 11
- הערות: 3
ברכת "הרב את ריבנו"
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם,
הרב את ריבנו.
והדן את דיננו.
והנוקם את נקמתנו.
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו.
והנפרע לנו מצרינו:
ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...
הדיעות שס"ל שקמים מאוחר בשבת
המרדכי בשבת [סי' שצח'] כתב וז"ל: "על מה שנהגו העולם שכל ימי השבוע מתעוררין בבקר לבית הכנסת להתפלל או ללמוד ובשבת ישנים יותר בשחרית זהו טעמו של דבר שבכל ימי השבוע נאמר בתמיד של שחר בבקר בבקר ובתמיד של שחר דשבת לא נאמר בבקר אלא וביום השבת ולשון זה משמע איחור כדמשמע...
ב. דעת התוס' בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתם:
גדר דהפשא"ס ובכח דמיגו דפשא"ס | החילוק בין דעת רש"י לדעת התוס' | בסוגיא דקיום שטרות. ובעניין אנן סהדי | בסוגיא א"א הייתי, ב' ביאורי הב"י במהלך הסוגיא | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס:
בגדר דפשא"ס לדעת התוס' וחילוק בין דעת רש"י לתוס':
ביארו...
א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו:
ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס
פתיחה הסוגיות...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק י'
פִּיל [חלק ב']
האם שֶׁנְהַבִּים הוא שמם של הפילים/ כמה שנים הפיל חי/ לאן הפיל נעלם לפתע פתאום/
ו] שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים (מלכים א' י, כב). אמר בו התרגום שן פיל, ושמא סבר בו שהיא מלה מורכבת. (ספר השרשים ח"ב לרבינו יונה בן גנאח)
ז] אמר ר' יצחק...
עירוי מכלי ראשון על כלי שני בשבת
בבית יוסף סימן רנג ס"ד כתב בשם רבנו יונה שאסור לערות מים חמים הטמונים מערב שבת לתוך קדירה שהתבשיל שבתוכה מצטמק. משום שיש לחשוש שלפעמים האחד יד סולדת בו והשני אין היד סולדת בו. ונמצאו מבשלין בשבת. ואע"פ שהן רותחין אם פסק כח רתיחתן יש בהם משום בישול. עוד כתב בשם...
תקנת בני הכפרים
א
מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים...
ביאור התרוה"כ - הנהגת ידיעה | ביאור הקצוה"ח - הודאת בע"ד | ביאור השעה"מ - נדר:
פתיחה, בטעם דמיירי בשאחד"א ותמצית הביאורים בגדר שאחד"א:
הנה משמע ממתני' (כתובות דף כ"ב ע"א) דכשאישה אומרת אשת איש הייתי נעשה דין ודבר מדבריה [א] וא"כ נמצא דלאשה יש נאמנות לומר, שאשת איש היא.
וקשה דהכא וודאי בלא עדים...
מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה - לך והודיעם
גמרא שבת י:
א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם.
מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו.
מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא, והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף ליה...
ביאור הריטב"א דהוי פסול דמפ"כ ממש | מח' ר"ה ור"י ע"פ דעת הריטב"א:
דברי רש"י בסוגיא וקושי בדבריו
בסוגיא (כתובות דף כ ע"א) ביאר רש"י דהא דכותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפי' לאחר כמה שנים, מיירי שיכול אדם לכתוב עדותו על פיסת קלף, כדי שבשעה שיצטרכו לעדותו יוכל להיעזר בקלף, ונקרא בלשון הראשונים...
הטעם בדין זה | ביאור חקירת הגרא"ו בכח דהגדה ראשונה מול השנייה | הנתבאר עפי"ז בנידון דהוסיף על דיבורו הראשון | בסוגיא דחזרה במס' ב"מ
ביאור הריטב"א בדין דכיון שהגיד וקושי בדברי הרמב"ם ע"פ הנ"ל:
בסוגיא בדין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, כללא דדינא הוא דכל עד לאחר שהעיד בב"ד שוב אינו יכול לחזור...
חובת קריאת שמע היא דאורייתא כמו שכתוב (דברים ו, ז) "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך", ודרשו חז"ל שחייב אדם לקרוא קריאת שמע פעמים ביום, אחד בשעת שכיבה ואחד בשעת קימה.
בגמרא (ברכות דף כא.) נחלקו אמוראים בדין קר"ש באופן שהיה לו ספק אם קרא שמע או לא קרא, ר' יהודה [בשם שמואל[1]] ס"ל...