מאמרים
-
טבילת כלים - חלק א'
מקור הדין איתא בגמ' מסכת עבודה זרה דף עה: – וזה לשון הגמרא: היינו שלומדים מהפסוקים לגבי השלל שלקחו ממדין, שכל כלי שלוקחים מבעלות גוי צריך טבילה. טעם הדין מבואר בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו, וזה לשון הירושלמי: היינו שטעם הטבילה הוא להוציא את הכלים מטומאת העכו"ם, ולהכניסם לקדושת ישראל. האם זה חיוב מדאורייתא או מדרבנן מפשטות לשון הגמרא, משמע שזה חיוב מדאורייתא כיוון שנלמד...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 277
- תודות: 6
- הערות: 4
-
בגדר תשובה ותוהה על הראשונות וכמה נפק"מ
קידושין מ: איתא ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות ע"כ. וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ג' וז"ל, כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר...- נדיב לב
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 374
- תודות: 6
- הערות: 3
-
האם מותר לשתות בפסח מים מהכנרת
בס''ד פסח: האם מותר לשתות בפסח מים הבאים מהכנרת פתיחה כפי שראינו בעבר פעמים רבות (מטות מסעי שנה ד', ח', אחרי מות קדושים שנה ז', וישלח שנה ז' ועוד), כאשר דנו בסוגיות ביטול בשר וחלב בהקשרים שונים, בדרך כלל, כאשר איסור נפל להיתר והתבשל בו, כדי שניתן יהיה לאכול את התערובת, צריך שיהיה פי שישים בהיתר כנגד האיסור (אלא אם כן מדובר בביטול יבש ויבש). נחלקו הראשונים, בעקבות דברי רבא בגמרא במסכת פסחים...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 133
- תודות: 11
- הערות: 4
-
בגדר דינא דאין שליח לדבר עבירה
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני שליח לדבר עבירה והמקור לזה הוא מסברא. ואמנם בתוס' ב''מ י' ע''ב נקטו דהוא נלמד מקרא דשחוטי חוץ או מב'...- אברך קלאסי
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 95
- תודות: 7
- הערות: 2
-
אדם ובהמה יושיע הה'
מאמר זה מיוסד על דא"ח של האדמוה"ז בלקוטי תורה פרשת בעלותך ד"ה בעלותך הב': בקבלה מוכר המושג "עולם התוהו ועולם התיקון", וברגל אחת עולם התוהו הוא עולם שבו היה אורות מרובים מהכלים ולכך נשברו הכלים, בעולם התיקון ממנו שמשתלשל עולמינו האורות והכלים מדודים ולכך הכלי יכול להכיל את האור וידוע בקבלה שאדם שורשו מעולם התיקון, ובהמה מעולם התוהו, אנו במאמר זה לא נעמיק יתר על המידה בעניינים קבלייים אלא נקח...- י"ג מידות
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 170
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בורא פרי האדמה או פרי הארץ, החילוק בין הפירות ללחם
מדוע מברכים על פירות הגדלים באדמה – בורא פרי האדמה, ולא מברכים עליהם – בורא פרי הארץ כמו בלחם: בפרשת בראשית (ד', ג'), איתא: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'" ובמשנה (ברכות לה.) איתא: 'ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ'. הנה יש להקשות, מדוע על פירות האדמה מברכים בלשון בורא פרי האדמה, ומדוע בלחם מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 584
- תודות: 6
- הערות: 12
-
תורה וענוה. מה הקשר? -אמונה!
למה התורה ניתנה על הר סיני? הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן. תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?! אבל למה דוקא בימי הספירה? העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה? משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה? התשובה לכל- גאוה! הר סיני היה עניו, התורה יורדת למטה. בלי ענוה אין תורה. תלמידי ר"ע לא נהגו כבוד כי החשיבו עצמם מחבריהם. ואימת...- פנחס ע
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 141
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בדין שומע כעונה – חלק ב'
בדין שומע כעונה – חלק ב' יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"? ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע כעונה", ע"כ. ויש לדקדק מדברי התו' תרתי, חדא מש"כ הפמ"ג בפתיחה כוללת [החלק השלישי אות כ"ח] דמשמע קצת... -
לדעת להאמין - מציאות ד' אמונה או ידיעה
לדעת להאמין אמונה מהי א. כשאנו ניגשים בחיל ורעדה לבאר, לדעת ולהכיר את אמונת ישראל בצוק העיתים, הננו צריכים לגשת תחילה אל יסודה של האמונה ושורשה. מהו המושג הנקרא אמונה ומה חילוק ישנו אם בכלל בינו אל המושג ידיעה. אם נצא לרחובה של עיר ונשאל את האדם הראשון שיקרא לפנינו מהי אמונה, יענה מיד כי זהו דבר בלתי מבורר ולא מוסבר בהגיון ובשכל אלא הסתמכות על אדם או ישות כלשהי ותלוי ברגש בלבד, כאשר... -
בגדר מצות משלוח מנות וביאור בחידוש הפסקי תשובה
בספר פסקי תשובה (סימן ק"מ) רצה לחדש דבשולח מנות לאדם חשוב, יצא האדם חשוב במצות שילוח מנות, כיון דנותן האדם חשוב למשלח המנות הנאה ע"י שמקבל המנות ממנו, וכדאיתא בפ"ק דקידושין דבאדם חשוב כשנותן לו שווה פרוטה הו"ל כאילו קיבל ממנו שו"פ, ומהני לקנות בקידושין, ואף דבמצות משלוח מנות בעי הנאה דאכילה ושתיה דוקא, מ"מ כיון דבא ע"י אכילה ושתיה שפיר דמי עיי"ש [1]. וכבר העירו עליו דאין הנידון דומה לראיה...- נדיב לב
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 288
- תודות: 14
- הערות: 5
בענין סדר ארבע פרשיות - שקלים, זכור, פרה, החודש!
פרשת שקלים
א. שבת ראשונה בחודש אדר קורין פרשת שקלים, שבת שניה קורין פרשת זכור, שבת שלישית ט"ו אדר הפסקה, שבת רביעית באדר קורין פרשת פרה אדומה, שבת אחרונה קורין החודש הזה לכם, כל זה איתא במשנה מגילה כ"ט א'.
בגמ' מגילה ל' ב' נחלקו אמוראים...
יחזקאל הנביא
מי היה אביו של יחזקאל ולמה נקרא שמו בוזי/ האם יש נבואה בחו"ל/ למה לא נקבר בארץ ישראל/ מי הרג את יחזקאל/ היכן מקום קבורתו/ האם אפשר להוכיח כשיטת רבינו תם מזה שמצאו תפילין בקבר יחזקאל כדברי רש"י/
א] יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, תרגום ירושלמי, יחזקאל נְבִיָא בר ירמיה נְבִיָא...
האם קראו פרשת שקלים בזמן המקדש
דברי הבנין שלמה
בבנין שלמה בסימן נ"ד מאריך לבאר בתחילת דבריו שבזמן הבית קראו בתורה בפרשת שקלים, וקריאה זו היתה בגדר משמיעין על השקלים.
חוץ מאותה קריאה היתה גם הכרזה של ב"ד כמו שכתוב באחד באדר משמיעין על השקלים, והכרזה זו היתה תמיד באחד באדר בין בשבת ובין בחול...
נאמנות שליח לקבלה גבי אמירת בפני נכתב ובפני נחתם:
מקורות:
המקור הראשון הוא מרש"י שמשמע מלשונו דדווקא שליח להולכה אומר בפני נכתב ובפני נחתם אבל שליח לקבלה (שהאשה מתגרשת בו בשעה שהשליח מקבל את הגט מהבעל. ויכול השליח לקרוע את הגט טרם בא הגט ליד האשה)אינו אומר
המקור השני הוא ממחלוקת הרמב"ם והראב"ד...
הלכות תערובת - סברות המהרש"ל והש"ך בדבר גוש
מחלוקת הרמ"א והמהרש"ל
כתב הרמ"א סימן קה' סעיף ג' לגבי דבר איסור - אבל אם כבר מונח בכלי שני ואחר כך מניח ההיתר אצלו או עליו אינו אוסר "דכלי שני אינו אוסר".
ובש"ך מביא את המהרש"ל בספרו יש"ש דמחדש דכל מה שכלי שני אינו מבשל, זה רק במים שמתערבבים, אמנם...
פרק ד'
מקור וסדר מזמורי קבלת שבת
כמו שביארנו לעיל שאת אמירת המזמורים תקנו לומר במאות שנים האחרונות ובכל קהילה נהגו לומר מזמורים מסוימים, ובהרבה מקומות פותחים את סדר קבל"ש במזמורים הבאים: א. "לכו נרננה לה", ב. "שירו לה' שיר חדש", ג. "ה' מלך תגל הארץ", ד. "מזמור שירו לה' שיר חדש" ה. "ה' מלך ירגזו...
בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת
חלק ט'
עַקְרָב
מה הרפואה למי שנעקץ מעקרב/ מי עקץ את אברהם אבינו/ מעשה עקרב בן אדם הראשון/
א] חמימי [דברים חמים, מועילים] לעקרבא [לעקיצת עקרב], וקרירי [דברים קרים] - לזיבורא [לעקיצת צרעה], וחילופא [החלפת הרפואות הללו זו בזו] - סכנתא. (ע"ז כח:)
רבי יוחנן כי מטי...
מהי צדקה שלא לשמה??? >>> הנותן צדקה שיחיה בנו האם מועיל??? >>> האם יכול להתפאר בצדקה??? >>> גדרי מצות צדקה לשם כבוד או לשאר הנאות??? >>> הפריש מעות לצדקה ונגנבו??? >>> חלק הנותן והמקבל בנתינת צדקה. >>> התורם מעות מעשר לשם כבוד האם יצא??? >>> האם יכול להתפאר בשאר מצות??? >>> מה גודל שכר המצוה...
גדר המחוייבים בחובת הגדת עדות:
א.
בריש פרק שבועת העדות (שבועות ל' ע"א) "שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקין ולא בקרובין, בכשרין ולא בפסולין, ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד" ובגמ' (שבועות לא ע"א) "ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד לאפוקי מאי, א"ר פפא לאפוקי מלך ור' אחא בר יעקב אמר לאפוקי משחק...
עיון בדעת רש"י בגדר חובת הגדת עדות - נ"מ בין דעת רש"י לדעת התוס':
א.
נתבאר בריש הכתבים דשיטת רש"י היא. דחובת הגדת עדות. ילפי' מדכתיב "והוא עד". דאת לשון הפס' קרינן בלשון ציוי שהוא מצווה להיות עד. (וכמו שהובא מהגרי"פ פערלא על סה"מ לרס"ג עשה פ"ד)
ובביאורו קשה מאוד א) בפשטות כונת הפס' לומר ד"הוא...
יסודותיהם של משפטי הממון - סדרת מאמרים
הפרשה המפורסמת ביותר ברחבי הש"ס היא כל עניני וגדרי ההנהגות בספק ממון, היינו האופן שבו אנו נוהגים כאשר עומד לנגד עינינו ממון שאין אנו יודעים למי הוא שייך, הן משום טענותיהם, הן מצד המציאות, הן מצד עדויות סותרות, והן מצד שאין לנו שום ידיעה בענין, כולם כלולים...
עיון בדעת התוס' בגדר חובת הגדת עדות.
א.
הובא בתחילת הכתבים בנידון דידן נקרא "חובת הגדת עדות". והדין הוא היודע עדות לחבירו (ויש לחברו תועלת בה) חייב להעיד.
והנה ע"פ דברי רש"י. והמבואר ע"פ ביאור הגרי"פ פערלא (סה"מ לרס"ג עשה פ"ד), הא דאיכא חובה להעיד מבואר בבירור. א. בדברי רש"י "עליכם מוטל חובה"...