במעגל השנה
-
מגילת איכה - חלק ב'
זמן קריאת המגילה, ואופן קריאתה המקור הראשון שנוהגין לקרוא את מגילת איכה בתשעה באב, הוא במסכת סופרים (פרק י"ח, ד') – וז"ל: על אף שזהו המקור הראשון שנוהגים לקרותו, מצאנו רמז לכך אף בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א' – דף ע"ט.), וזה לשונו: חזינן שישבו וקראו במגילת איכה בערב תשעה באב. וכך נפסק להלכה, בשולחן ערוך סימן קנ"ט סעיף ב', וזה לשונו: אמנם, בלילה מוסכם על כולם שקוראים את...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 486
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בגדר אכילה בסוכה בלילה הראשון
בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם. ובחי' הריטב"א שם (ד"ה הא דאמרינן) הביא פלוגתא אם סגי לאכול כזית בסוכה או דצריך לאכול יותר מכביצה דהוא שיעור...- נדיב לב
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 463
- תודות: 12
- הערות: 5
-
חובת בדיקה
חובת בדיקה כמה הערות בשיטת תוס' הרע"ב והפר"ח א פסחים ב. משנה אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. וכתב שם רש"י בודקין - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא. ובתוס שם ד"ה אור העירו ע"ד וז"ל וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. והנה הרע"ב שם כתב וז"ל בודקין את החמץ - אית דמפרשי טעמא דבדיקה כדי שלא יעבור על בל...- נדיב לב
- מעודכן:
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 893
- תודות: 5
- הערות: 4
-
ספירת העומר מדאו' או מדרבנן
בס"ד בדברי המנח"ח המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא. האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה [כא:] כתב דעת בה"ג דאם לא ספר יום אחד שוב אינו סופר מוכח דהוי מצוה אחת ותוס' במנחות [סו:] כתב דלא יתכן...- למדן משורר
- מעודכן:
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 684
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בגדר ברכת 'שעשה ניסים', ואימת מברכים לה
ברכת 'שעשה ניסים': ברכת המצווה או ברכת ההודאה מעמיד הצדדים: יש לדון בעיקר ברכת 'שעשה ניסים': האם נתקנה על מעשה ההדלקה, והיינו שקיום מצות ההדלקה מחייב לברכת 'שעשה ניסים', או"ד דברכת 'שעשה ניסים' היא ברכה בפנ"ע שצריך לברך ולהודות על הנס, וזמן הברכה הוא בשעה שמדליק או רואה את הנרות. ולכאורה היה נראה ללמוד מאשר מצינו (שבת כג., סוכה מו.) דהרואה נר חנוכה מברך ברכת 'שעשה ניסים', ולכאורה יראה על פי...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 365
- תודות: 8
- הערות: 7
-
בדין ביטול ואיסורי הנאה - חלק א'
בדין ביטול ואיסורי הנאה א. פסחים ו: בגמ' - וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה. וכתב שם רש"י ע"ד הגמ' "לאו ברשותיה קיימא" - אינו שלו עיי"ש. והיינו טעם הדבר דאין יכול לבטל חמצו אחר זמן האיסור, דהחמץ פוקע מבעלות האדם ואינו שלו כלל...- נדיב לב
- מעודכן:
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 3
- הערות: 14
-
גזירת המן מול גזירת היוונים, ייחודו של עמלק מול עניינו של פרעה
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'. וברש"י שם שעל כל אלה גזר שלא יעסקו בתורה וכו'. (מגילה ט"ז ע"ב) וכל המעיין לכאו' יתמה לו דהנה כב' נודע...- חכם הרזים
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 354
- תודות: 11
- הערות: 5
-
כפיית המיטה ושינה על גבי קרקע בת"ב - ובדעת הגר"א
מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן. שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א הט"ו) ״אבל כל זמן שמת מוטל לפניו אין ישן לא על גבי מטה ולא על גבי מטה כפויה״ ופי' הרמב"ן (תורת האדם...- קהלת בניהו
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 101
- תודות: 6
- הערות: 2
-
כבתה אין זקוק לה - מדוע לא ידליק שוב מפני החשד?
כבתה אין זקוק לה – מדוע לא ידליק שוב מפני החשד? איתא בגמ׳ שבת כ״ג ״כבתה אין זקוק לה״ וכן נפסק בשו״ע סי׳ תרע״ג ס״ב ״הדלקה עושה מצווה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אין זקוק לה״ הקשו הרבה מהאחרונים מהגמ׳ שם שחצר שיש לה ב׳ פתחים צריך להדליק בשניהם מפני החשד, ונפסק בשו״ע בסי׳ תרע״א ס״ח, והיינו שלא יאמרו העוברים ושבים שלא הדליק כלל, וא״כ גם אם נאמר שכבתה מדינא אין זקוק לה שהרי כבר קיים המצווה, מ״מ...- אמרי שפר
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 197
- תודות: 13
- הערות: 4
-
ירח תמוז, חידוש של בכי למול בכי של יאוש.
בס"ד בסליחות לשבעה עשר בתמוז, בסליחה שניה אנו אומרים, "הביא מועד במלאתו לשבר בחורי גמוז, ורבה בו פעמים כמסמוס ומזמוז, זבולו כשר שאננות מבכות את התמוז, חיבני איבני אזי בירח תמוז". וכדי להבין על מה נסובה סליחה זו, צריכים אנו לילך למקור ענין זה, שמקורו בנביא יחזקאל (ח, יד), "ויבא אותי אל פתח שער בית ה' אשר על הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז", ע"כ. ומפרש שם רש"י, מבכות את התמוז, דמות...- במחשבה תחילה
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 128
- תודות: 7
- הערות: 2
בענין חובת בדיקה
בטעם הבדיקה
במתני' אור לארבע עשר בודקין את החמץ לאור הנר.
שיטת רש"י
פירש"י ד"ה בודקין, שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא.
והק בתוס', וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל, ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. מהא דהקשו מתרי, חדא...
תשובה בענין מי מברך ספירת העומר בציבור הרב או השץ
אל מעלת כבוד המופלא, בפז לא יסולא, דעסיק בתורה תדירא, חשיכה כאורה, לילה כיום יאירה, ה"ה ... ני"ו ויצ"ו
אחר דרישת שלום כבוד תורתו כנהוג !
בענין שאלתך על ספירת העומר על ידי המרא דאתרא, האם נאה ויאה שיברך הרב או שמא עדיף בכלל שיברך הש"ץ. אביא...
האם הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם נשים חייבות
בפשטות רוב הראשונים הלא הם החינוך הרמב"ם והמאירי ועוד ס"ל שספירת העומר הוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות וכך נפסק להלכה אמנם דעת הרמב"ן בקידושין [לג:] אינו כן וז"ל: ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים וחלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת...
בס''ד פרשת שמיני: האם מותר לאונן לספור ספירת העומר
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (י, ו) על מות נדב ואביהוא, ועל ציווי הקב''ה לאהרון, אלעזר ואיתמר, שלא להתאבל כפי שבדרך כלל נדרש: ''ויֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀...
כתוב בתורה בבאורי משה על יום השביעי של חג המצות הנאכלות על הפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה.
ובפשט הששת ימים הולך על ששה ימים ראשונים של חג המצות שהרי מסיים וביום השביעי עצרת, וצריך עיון גדול שהרי כבר נאמר לפני כן שבעת ימים תאכל עליו מצות ודרשות חז''ל הידועות...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
ב
ד] ובעיקר מהות החיוב מהי, האם רק עד שתחטפנו שינה, וכפי שהעלה כת"ר לעורר היכא שהתעורר לאחמ"כ בהמשך הלילה אי הדר ליה חיוב הסיפור:
הנה בשו"ע (תפ"א, ב') כתב: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר...
תיאור של נס קריעת ים סוף והניסים שאירעו לבני ישראל בעת המעבר בתוך הים.
והנה, למול העיניים המתפעלות של עם ישראל, הים פשוט נקרע! 12 שבילים אדירים, רחבים רחבים כמו כבישים ענקיים, נפתחו בים. המים נהיו כמו חומה בגובה עצום ואדיר של 300 קילומטר. גובה אדיר.
וקירות החומות לא היה סתם קירות. זה לא היה...
בגמ' פסחים לט. מונה כמה סוגים של מיני ירקות שיוצאים בהם ידי חובת מצוות מרור. וביניהם, חזרת (חסא כמ' בגמ') ותמכא (חריין). ובמ"ב (סימן תע"ג ס"ק מב) הביא בשם האחרונים שיש להדר אחרי החזרת יותר משאר מרור [1].
אמנם יש המקפידים לקחת למרור גם חסה וגם "חריין". וטעמם, משום שחוששים לדעת הלבוש (שם ס"ה)...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות!
הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל.
והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
אביא הידוע לי בזה בקצירת האומר, וזה החלי בעזר העוזר האמיתי, וזה באופן של מערכה לקראת מערכה:
א
א] ב'משכנות יעקב' (סי' קל"ט) הביא, שבמכילתא (פרשתא דפסחא פרשה י"ח) נאמר: "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם היתה...
מפורסמת חקירתו של מרן הגרי"ז (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ז) האם מצוות הסיבה נתקנה כחלק ממצוות אכילת מצה, או שהיא מצוה בפני עצמה שזמן קיומה הוא בזמן אכילת הפסח והמצה, ותלה חקירה זו בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש.
הנה הרא"ש (פסחים י, כ) הוכיח מלשון הגמ' שם קח. "איתמר מצה צריך הסבה מרור אין צריך הסבה וכו', איבעיא...