ברכות
-
בדיני קביעות לסעודה, נפק"מ למעשה
קביעות רק בתחילת הסעודה ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א]. וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות מג.) לבאר דברי התוספתא בסדר הסיבה, שאורחין נכנסין ויושבין ע"ג ספסלין וכו' עד שיכנסו כולם שאז עלו... -
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א'
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א' א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך תירא" שהיא אזהרה למוציא שם שמים לבטלה כדאיתא בתמורה דף ד', כי זהו מכלל היראה שלא להזכיר שמו הגדול כי אם...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 433
- תודות: 4
- הערות: 4
-
ברכות הריח ח"ב
בורא עצי בשמים מה מברך בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים.[1] על מה מברך א. על ריח הבא ממין עץ (כשאינו מאכל) מברך- עצי.[2] א. עץ- גזע קשיח קצת[א] שמוציא עלים, והעץ שורד משנה לשנה[3]. ב. יש רק חלק מהתנאים- למעשה מיני.[4] ב. גם אם מה שבא להריח[ב], ישרוד משנה לשנה רק בהשקעה אנושית- עצי.[5] ג. גם כשבא מדבר שגדל על העץ ולא מהעץ עצמו.[6] ד. גם כשבא ממי הפרי/ השורש/ השרף/ מים...- פנחס ע
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 205
- תודות: 11
- הערות: 2
-
חמשה לשונות בברכת הרב את ריבנו, מה משמעותם?
ברכת "הרב את ריבנו" ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו: ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע: ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה כמה שאלות (ע' בב''י במהדורות החדשות מה שפירש בה' לשונות אלו). א) הרב את ריבנו – הלשון "ריב" מסמל...- כהנא דמסייע
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 511
- תודות: 11
- הערות: 2
-
פת הבאה בכסנין - ג' (לחמניית מזונות - ברכתה מזונות?)
'לחמניית מזונות' - ברכתה אכן מזונות? מבוא. במאמרים הקודמים ביארנו בס"ד את שורשי ועקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ודין קביעות סעודה. במאמר זה ברצוני לגשת אי"ה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר התלויים בסוגיה זו – 'לחמניית מזונות' (וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית מזונות' כוונתי למאפה שנילוש במי פירות המכונה בפי ההמון בשם זה, וודאי אין בכוונתי להסיק להלכה עוד בטרם...- חד מבתראי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 414
- תודות: 10
- הערות: 9
-
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א' הקדמה לדיני קדימה! כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'. על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה". מתי יש דין קדימה בברכות ומתי אין דין קדימה דין קדימה בברכות נאמר: רק כאשר רוצה לאכול משני המינים, אבל אם רוצה לאכול רק מין...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 635
- תודות: 2
- הערות: 3
-
פת הבאה בכסנין - ו' (המשך הלכות 'נילוש')
הקדמה. במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'. 'נילוש'. במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי האחרונים בביאור דין 'נילוש' וגדרו. מפאת קוצר היריעה נביא בקצרה ממש את עקרי הדעות בלבד. המעוניין להרחיב...- חד מבתראי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 226
- תודות: 10
- הערות: 3
-
הלכות ברכות הריח ח"א
ברכות על ריח דינים כלליים הקדמה חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4] ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה. מתי מברך אסור להריח בלי לברך קודם[6]. קודם- אבל סמוך.[7] ולכן צריך להחזיק ביד. אם יריח גם בלי שיצטרך להרים...- פנחס ע
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 9
- הערות: 5
-
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב' האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה. והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות ל"ג א' ואמר רב ואיתימא ריש לקיש ואמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו כל המברך ברכה שאינה צריכה –...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 311
- תודות: 4
- הערות: 3
-
דין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק ב
בדין ברכת היין – חלק ב המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ. ברכת השמן בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא דחמרא סעיד ומשחא לא סעיד ולכך אף דאשתני לעילויא לא אשתני לברכה. והשתא לכאו' כיון דחזינן דשמן דלא...
לשון המחבר בשו"ע (בהוספות מדברי לוח ברכת הנהנין להרב בעל התניא) עם הערות:
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון: מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך: שעשה נסים לאבותינו במקום הזה...
א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה.
ב...
א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...
קביעות רק בתחילת הסעודה
ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א].
וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות...
א.
מובא ברדב"ז [א' קב] דנשאל האם אשה שסופרת ז' נקיים צריכה למנות הימים בפה שדין ספירה זה בפה כמו שמצינו בספירת העומר, ובאמת כבר הראשונים [עי' תוס' מנחות סה:] שואלים מדוע זבה הסופרת לא תברך על מצות ספירה של הז' נקיים ומת' שכיון שיכולה לראות וא"כ תסתור את הספירה ונמצא ברכתה לבטלה, וא"כ אומר הרדב"ז...
יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה
איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'.
ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו...
ברכת הנהנין על יין של מצוה כשאינו שותהו
א. "אין אומרים שירה אלא על היין" – הנאת המצווה כעילה לברכה
א. יסוד חיוב ברכת הנהנין מסברא
בגמרא במסכת ברכות (לה.) מבואר כי חיובו של אדם לברך ברכת הנהנין קודם שיטעום מן המאכל, אינו זקוק למקור מן הכתובים אלא מושתת הוא על הסברא: "שאסור לו לאדם שיהנה מן...
ברכות בראיה שמיעה והודיה
עמידה
יכול לשבת[2], אך ראוי לעמוד[3].
שעשה נסים לאבותינו.
מה מברך
בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.[5]
אי"צ לפרט הנס.[6]
נוסח השבח כשרואה הירדן בכללות (ולא אזור המעברות): "על יד הירדן לך אלקי אתן. אברך אהלל אשבח ואודה שמך. בעד עמך בקעת בים סוף גבול ארצך שפתו...
בורא עצי בשמים
מה מברך
בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים.[1]
על מה מברך
א. על ריח הבא ממין עץ (כשאינו מאכל) מברך- עצי.[2]
א. עץ- גזע קשיח קצת[א] שמוציא עלים, והעץ שורד משנה לשנה[3].
ב. יש רק חלק מהתנאים- למעשה מיני.[4]
ב. גם אם מה שבא להריח[ב], ישרוד משנה לשנה רק בהשקעה אנושית-...
ברכות על ריח
דינים כלליים
הקדמה
חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4]
ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה.
מתי מברך...
הקדמה.
בס"ד בחודש האחרון כתבתי סדרת מאמרים שעסקו בהלכות 'פת הבאה בכסנין' ובפרט בעניין 'לחמניית מזונות', כעת ברצוני לגשת לסיכום הדברים ול'הלכה למעשה', ולכן ברצוני לשוב ולהדגיש כותב המאמר איננו מורה הוראה, ולדעת המעשה אשר יעשון כבר נאמר בגמרא (ברכות לה.) "ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות".
פת...
הקדמה.
במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'.
'נילוש'.
במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי...