פסח
-
מאמר הכנה לליל הסדר בזוית שונה
בס"ד "ליל האמונה" – ומה למעשה הלילה הגדול ביותר בשנה מתקרב בצעדי ענק, וכולנו נרגשים לקראתו, משתדלים להתכונן כראוי, בחלק הגשמי – בית נקי ומצוחצח, יין טוב, מצות מהודרות, לא להגיע עייפים ללילה זה. בחלק הרוחני, רעיונות, הלכות, מנגינות חדשות. אבל בעיקר, איך אנחנו מעבירים את "מצות והגדת לבנך", שהרי זהו עיקר הלילה הגדול. ליל האמונה, אבא אומר לבנו את האמת בלבד, ואנחנו זוכים להיות עוד חוליה בשלשלת... -
עצרת של פסח
כתוב בתורה בבאורי משה על יום השביעי של חג המצות הנאכלות על הפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה. ובפשט הששת ימים הולך על ששה ימים ראשונים של חג המצות שהרי מסיים וביום השביעי עצרת, וצריך עיון גדול שהרי כבר נאמר לפני כן שבעת ימים תאכל עליו מצות ודרשות חז''ל הידועות בענין אינם פשט המקרא כי מדברות על ששה ימים מלבד היום הראשון, ועוד קשה מה ענין וביום השביעי עצרת לה'...- ישעיהו מנחלת דן
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 196
- תודות: 5
- הערות: 3
-
סדר ליל הסדר למנהג יהדות תימן.
רבו המנהגים (המרתקים...) בסדר של ליל הסדר, ובס"ד ברצוני לפרוש את היריעה, והתחיל במנהגי יהדות תימן. לבני תימן אין "קערת פסח" אלא הכול פרוס על השולחן. בהיקף השולחן מונחים הירקות בשכבות: בתחילה צנון עם עלים ועליו פטרוזיליה ובשכבה העליונה חסה. בחלק הפנימי של השולחן מונחות המצות מכוסות במטפחת נאה, ליד מושב ראש המשפחה. כמו כן, מונחים במרכז השולחן קעריות חרוסת (דוּכֵּה), במרקם מדולל (ביין או בחומץ)... -
תיאור קריעת ים סוף ע"פ המדרשים ב'
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות! הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל. והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל העברים. להרוג אותם, לגמור אותם. עם השם היהודים היו בפחד נוראי בהתחלה. הם מתפללים לבורא עולם, ביקשו מבורא...- שירת העשבים
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 445
- תודות: 8
- הערות: 4
-
ידיעת רצונו יתברך בעולמו מסיפור יציאת מצרים
ועד שנמסר מפי הגר"נ רוטמן שליט"א - אשמח לתגובות מובא במשנ"ב כי הטעם שתיקנו חכמים בסדר ד' פרשיות את פרשת החודש קודם ר"ח ניסן, הוא משום שצריכים לייחד ולזמן את חודש ניסן שהוא ראש החדשים, ואע"פ שקידוש החודש לא תלוי בקריאת פרשיות אלא בקידוש המועדות שנקבע ע"פ בי"ד בזמן שקידשו ע"פ הראיה או בזמנינו ע"פ מה שנקבע בבי"ד של הלל, מ"מ תקנו חכמים לקרוא כדי לייחד ולזמן את החודש. והפי' הוא כמו שמבואר ברמב"ן...- חויישב
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 198
- תודות: 10
- הערות: 5
-
האם מותר לשתות בפסח מים מהכנרת
בס''ד פסח: האם מותר לשתות בפסח מים הבאים מהכנרת פתיחה כפי שראינו בעבר פעמים רבות (מטות מסעי שנה ד', ח', אחרי מות קדושים שנה ז', וישלח שנה ז' ועוד), כאשר דנו בסוגיות ביטול בשר וחלב בהקשרים שונים, בדרך כלל, כאשר איסור נפל להיתר והתבשל בו, כדי שניתן יהיה לאכול את התערובת, צריך שיהיה פי שישים בהיתר כנגד האיסור (אלא אם כן מדובר בביטול יבש ויבש). נחלקו הראשונים, בעקבות דברי רבא בגמרא במסכת פסחים...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 134
- תודות: 11
- הערות: 4
-
בדין חמץ מו' שעות ובגדרי תשביתו
בדין חמץ מו' שעות ומעלה- הערות ועיונים בסוגיא[פסחים ד' ב'] א} הנה שיטת רש''י דהכרח דאביי הוא מדכתיב אך ביום הראשון תשביתו ולעולם הדין של ההשבתה הוא קודם זמן האיסור וא''כ בהכרח יש חלק ביום שמותר, והתוס' הקשו ע''ז דאדרבה כל עיקר דין תשביתו מגיע אחרי שכבר יש איסור ד''לא צוה הכתוב לשורפו אלא אחר איסורו''. וכן מצינו לעיל שנחלקו בזה במה שרש''י פירש דין הביטול בלב שיליף ליה מתשביתו, ותוס' מקשים...- אברך קלאסי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 156
- תודות: 8
- הערות: 3
-
תפיסת מצרים והגאולה ממ"ט שערי טומאה
בס"ד קודם יציאת מצרים, נצטוו ישראל להקריב קרבן פסח, כמוש"כ (שמות י"ב כ"א-כ"ב), "ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח, ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו אש מפתח ביתו עד בקר". קרבן הפסח שעם ישראל הקריב במצרים, מלמד אותנו שאין ענינו של הקרבן הודאה והלל על גאולת מצרים ועל הניסים הגדולים שהתרחשו...- במחשבה תחילה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 227
- תודות: 9
- הערות: 7
-
סוגיא דשוכר ומשכיר חובת בדיקה
סוגיא דשוכר ומשכיר חובת בדיקה פסחים ד' א' א} הגמ' דנה האם חיוב הבדיקה הוטל על השוכר או על המשכיר ומוכיחה ממזוזה ודוחה ושוב מכריעה דאם מסר המפתח קודם י''ד כבר חל על השוכר, ויל''ע בביואר הצדדים בזה ויבואר להלן. ובהקדם יל''ע מלבד הדין בדיקה מי עובר על האיסור דבל יראה האם המשכיר או השוכר, והיה אפ''ל באמת דזהו גופא הנידון בסוגיא מיהו העובר בבל יראה ועי''ז מוטל עליו חיוב הבדיקה והינו כשיטת רש''י...- אברך קלאסי
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 202
- תודות: 10
- הערות: 6
-
בגדר מצוות הסיבה - מצוה בפני עצמה או חלק ממצוות אכילת מצה - הערות בד' מרן הגרי"ז
מפורסמת חקירתו של מרן הגרי"ז (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ז) האם מצוות הסיבה נתקנה כחלק ממצוות אכילת מצה, או שהיא מצוה בפני עצמה שזמן קיומה הוא בזמן אכילת הפסח והמצה, ותלה חקירה זו בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש. הנה הרא"ש (פסחים י, כ) הוכיח מלשון הגמ' שם קח. "איתמר מצה צריך הסבה מרור אין צריך הסבה וכו', איבעיא להו שמש מאי, תא שמע דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא. מיסב אין לא מיסב לא, שמע מינה בעי...- נדיב לב
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 244
- תודות: 8
- הערות: 6
בדין חמץ מו' שעות ומעלה- הערות ועיונים בסוגיא[פסחים ד' ב']
א} הנה שיטת רש''י דהכרח דאביי הוא מדכתיב אך ביום הראשון תשביתו ולעולם הדין של ההשבתה הוא קודם זמן האיסור וא''כ בהכרח יש חלק ביום שמותר, והתוס' הקשו ע''ז דאדרבה כל עיקר דין תשביתו מגיע אחרי שכבר יש איסור ד''לא צוה הכתוב לשורפו אלא אחר...
בס''ד חג פסח: מה יעשה מי שמצא חמץ בפסח
פתיחה
כפי שראינו במקום אחר (פסח שנה ג'), בעקבות סתירה במסכת פסחים נחלקו הפוסקים האם קמח שעורבב במי פירות מחמיץ. מצד אחד הגמרא כותבת בשם ריש לקיש (פסחים לה ע''א), שאדם האוכל בפסח עסה שנילושה במי פירות פטור מכרת. מצד שני הגמרא לאחר מכן (לו ע''א) כותבת בשם...
ערב פסח הגיע, הלחץ בשיאו, משתדלים מאוד מאוד, שלא להכשל במידת הכעס, (לא כ''כ מצליחים...), מתארגנים במרץ, לסוף זמן, אכילת וביעור חמץ, הבית מצוחצח למשעי, הנקיון המייגע והמפרך, על מנת להמלט, מחשש אבק דאבק, הגיע אל קיצו, ואולי הגיע הזמן, לקחת פסק זמן, ולחשוב קצת, מה רצון ה' שנרגיש בביעור החמץ, איך...
בענינא דביטול חמץ ומהותו
שיטת רש''י בביאור ענין ביטול וביאור הענין
א} מבואר בגמ' דאשה נאמנת על בדיקת חמץ שהבית בדוק אע''פ שהוא בחזקת שאינו בדוק ובעלמא אינה נאמנת בכה''ג, כיון דמדאוריתא מהני ביטול חמץ וכל דין הבדיקה הוא מדרבנן וע''כ הימנוהו רבנן בדרבנן.
ובביאור ענין הביטול חמץ שאומר שמבטלו...
א] כתב הר"ן בפסחים דף ג' ע"ב מדפי הרי"ף, ז"ל, וכתב הרב בעל העיטור ז"ל דמסתבר דשליח מבטל, דגבי הפרה וגבי השואל את פרתו הוא דפליגי בה תנאי בפרק השואל אי שלוחו של אדם כמותו, משום דבשואל כתוב בעליו ובהפרה כתוב אישה יקימנו, הא בעלמא כו"ע מודו דשלוחו של אדם כמותו, ואחרים חולקין דכיון דביטול מתורת הפקר...
בס"ד
"ליל האמונה" – ומה למעשה
הלילה הגדול ביותר בשנה מתקרב בצעדי ענק, וכולנו נרגשים לקראתו, משתדלים להתכונן כראוי, בחלק הגשמי – בית נקי ומצוחצח, יין טוב, מצות מהודרות, לא להגיע עייפים ללילה זה.
בחלק הרוחני, רעיונות, הלכות, מנגינות חדשות.
אבל בעיקר, איך אנחנו מעבירים את "מצות והגדת לבנך"...
יש לדון אי איכא בהך לאו איסורא דחצי שיעור, והיינו שיש לא' מבני החבורה [או לשוחט בעצמו] חצי כזית חמץ, מי איכא איסור בהשחיטה דחצי שיעור. ולא מבעיא לפמש"כ האחרו' דבאיסור התלוי בראייה כבל יראה ל"ש ח"ש דליתא לסברא דחזי לאצטרופי, בזה ודאי דליכא איסור ח"ש. אלא אי מבעיא היא להשיטות דאף באיסור כזה איכא...
סוגיא דשוכר ומשכיר חובת בדיקה פסחים ד' א'
א} הגמ' דנה האם חיוב הבדיקה הוטל על השוכר או על המשכיר ומוכיחה ממזוזה ודוחה ושוב מכריעה דאם מסר המפתח קודם י''ד כבר חל על השוכר, ויל''ע בביואר הצדדים בזה ויבואר להלן.
ובהקדם יל''ע מלבד הדין בדיקה מי עובר על האיסור דבל יראה האם המשכיר או השוכר, והיה...
אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיעינו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים [הגדה]
הנה אנו אומרים קודם "מן הזבחים" ואח"ז "מן הפסחים", ועי' במרדכי [פסחים דל"א...
קיי"ל פסחים דק"ח ע"א דאין תלמיד מסב בפני רבו שמורא רבך כמורא שמים. וילה"ס אם ראוי לבקש מהרב רשות להסב בפניו.
ונראה, דהנה יש לחקור בהא דתלמיד איננו מסב בפני רבו, אי נאמר דין "דיחוי" שמצוות כבוד רבו דוחה למצוות ההסבה. ויוצא שבאמת אין התלמיד מקיים מצות ההסיבה לפני רבו. [ויל"ע מפני מה נדחית מצות...
בס''ד פסח: האם מותר לשתות בפסח מים הבאים מהכנרת
פתיחה
כפי שראינו בעבר פעמים רבות (מטות מסעי שנה ד', ח', אחרי מות קדושים שנה ז', וישלח שנה ז' ועוד), כאשר דנו בסוגיות ביטול בשר וחלב בהקשרים שונים, בדרך כלל, כאשר איסור נפל להיתר והתבשל בו, כדי שניתן יהיה לאכול את התערובת, צריך שיהיה פי שישים...
ועד שנמסר מפי הגר"נ רוטמן שליט"א - אשמח לתגובות
מובא במשנ"ב כי הטעם שתיקנו חכמים בסדר ד' פרשיות את פרשת החודש קודם ר"ח ניסן, הוא משום שצריכים לייחד ולזמן את חודש ניסן שהוא ראש החדשים, ואע"פ שקידוש החודש לא תלוי בקריאת פרשיות אלא בקידוש המועדות שנקבע ע"פ בי"ד בזמן שקידשו ע"פ הראיה או בזמנינו ע"פ...