• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
"ילמדנו רבינו!" – פנתה יהודיה תמימה אל "הרב מטעם".

"איך זכה דווקא המן לתואר "הרשע", והרי בכל הדורות היו צוררים שרצו להשמיד את היהודים!"

מגרד הרב-מטעם בפדחתו, מתקן את משקפיו על חוטמו, ומהרהר: כיצד אני מתפטר מטרחנית זו? ומה עולה על דעתה שיש לי בכלל שיג ושיח בענייני אידישקיייט?

אבל הוא הרי "הרב" והתשובה הוא חייב לספק!

אז הוא נענה ואמר...

"מילא היה המן משתולל בתשעה באב, או בעשרה בטבת. לא יפה. אבל את יודעת את מה הוא ניסה להרוס לנו, אידישע קינדער?

הוא ניסה להרוס לנו את פורים!

האם עדיין את מעלה על דעתך 'רשע' יותר מהמן?!
 
כאשר נשאל הרב מטשעבין זצ"ל אם זו מצווה להצביע בבחירות, השיב: כן, אלא שלא כאכילת מצה, רק כאכילת מרור...
קלישאה ידועה........
אך מעולם לא הבנתי מה זה בא לומר???
הרי גם באכילת מרור מתלהבים ומאושרים עד אין קץ.
עד כאן ברצינות,
מכאן ואילך פורים.....
ואולי אפשר דהכוונה, דמרור בזמן הזה הוי דרבנן והכ"נ בחירות,
וכיון שיש כמה מפלגות הוי ספק דרבנן לקולא,
אך יל"ע מה הקולא???
וא"ת שב ואל תעשה,
הרי הר"ן כותב לענין ד' כוסות דאיכא דעה דמסיבים בב' ראשונות ויש דעה בב' אחרונות,
דא"א לומר ספק דרבנן לקולא ולא לקיים כלל,
ולכאו' כמו דהתם מסיבים בכל הד' כוסות, גם הכא צריך להצביע לכל המפלגות.......
 
הגאון רבי יוסף רוזובסקי זצ"ל אמר פעם לתלמיד: "ראיתי היום באחד הספרים ממחברי זמנינו הכותב בספרו: "שוב מצאתי ברבי עקיבא אייגר ששואל כדברינו'.

"אך משום מה נראה לי, שהכוונה ב'מציאה' זו, לגמרא בתחילת בבא מציעא: 'מאי מצאתיה – ראיתיה'...
פספסת מילה אחת שנותנת את כל העוקץ...
רש"י כותב שם 'מאי מצאתיה - ראיתיה קודם'
 
פספסת מילה אחת שנותנת את כל העוקץ...
רש"י כותב שם 'מאי מצאתיה - ראיתיה קודם'
זה מזכיר לי את המעשה ששמעתי מדיין אחד שישב פעם בשיעורו של מרן גאון ישראל רבי מענדיל אטיק זיע"א.
ואחד הנוכחים הקשה בפניו קושיא חזקה כברזל....
הלה שאל אותו שאלה מסויימת,
רבי מענדיל נהנה מהשאלה, וציין ש'שאלה זו נשאל 'הרב' מבריסק'...
-ומה ענה? שאלו הנוכחים...
- רבי מענדיל עצם את עיניו הקדושות ואמר:
בריסקער רב האט גענטפערט אויף דעם....
וזה לשונו:
---"ניין"...
עד כאן לשונו.
ללמדך: ה'ניין' של הבריסקער רב, שווה 'וזה לשונו' ו'עד כאן לשונו' בפני עצמו...
 
בריח הדף היומי המנחות המרחף באויר:
נכחתי פעם בביתו של מרן ראש ישיבת בריסק הגרא"י שליט"א ביום הפורים.
פרץ לשם בחור שיכור כלוט הלבוש בתחפושת של כהן גדול כשעל ראשו שני קרני פרה - כפשוטו כמשמעו....
הנוכחים לא הצליחו להבין על מה התחפש אותו בחור...
כהן גדול עם קרניים? מה זה היה לו?
הבחור התעקש: שהראש ישיבה יגיד לי על מה התחפשתי...
הציבור ניסה לאמץ את מוחם... לשוא...
רבי אברהם יהושע נהנה עד כלות, ושאל את הנוכחים: נו... האם אינכם מצליחים לזהות על מה הוא התחפש????
עד שלבסוף הוא גילה להם את הסוד...

'לפר כהן המשיח'....
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי...

החרשתי?!

היתכן?!

עם שלם עומדים להפוך לעבדים נרצעים של פרסיים שפלים, ומה התגובה על כך?

"החרשתי"????

אתמהה!

יהודי מליקווד, טורח רבות בהקמת פרוייקטים דרכם יכולים יהודים שומרי תורה ומצוות להשיג פרנסות מתאימות. מאחורי הפעילות שלו מסתתרת עובדה מרתקת: "בוסים" גויים אינם מעוניינים להכניס למקום העבודה שלהם יהודים. לא, זה לא נובע מאנטישמיות אלא מהכרה בערכם ומצוינתם של בני העם הנבחר. הדבר הפך לתופעה: יהודי צעיר מתקבל לעבודה ועד מהרה הוא מוצא את עצמו סולל דרך במעלה החברה עד כדי איום על מעמדו של הבוס עצמו!

זהו הנימוק שנלחש מפה לאוזן אודות הסירוב לקבל יהודים לעבודה. הם מצוייינים ושאפתניים מדי.

על פי יסד זה הסביר אחד הדרשנים את הפסוק. "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי".

-החרשתי. בהחלט!

כי אתה יכול לסמוך על היהודים שעד מהרה יגלו את הדרך להעפיל משפל העבדות לגאון האדנות...
 
יש לשאול מדוע בכל פעם שהניף מרדכי את סוליית נעלו לעברו של המן הלה התמלא חמה... מדוע הוא לא טען שהשטר 'מזוייף' שהרי לא היה 'קיום' על השטר?...

והתשובה היא:

פאשקוויל הוא פאשקויל... בין אם אמת הוא ובין אם לאו...
 
סיפר פעם יהודי:

התגוררתי פעם בשכונה, בה התגורר אשה קשת יום שלא הלך לה שום דבר בחיים.

כאשר מעדה בלא כוונה מהמרפסת שלה שהיתה בקומה השמינית, התמלא שמחה.

הנה מגיע הקץ לסבלה.

אבל גם משימה זו לא צלחה: היא נחתה על גגון בד של שכנה מהקומה הראשונה.

מעצמת הנפילה התעקם הגגון, אבל בכך ניצלו חייה כי הוא ספג את כל עוצמת הנפילה.

וההמשך?

השכנה מהקומה הראשונה יצאה וצעקה:

הרסת לי את הגגון – תשלמי על זה ביוקר!!!

והיא מקונננת כנגדה:

"אפילו למות – לא הולך לי בחיים!"

איי. כאשר 'באשערט'...
 
מרגלא בפומיה של רבי הירש לייב גוטליב מסיגעט, המן היה טיפש גדול שרצה לתת עשרת אלפים כיכר כסף למלך אחשוורוש כדי להשמיד את היהודים.

אם היה לו שכל הוא היה מעניק את הסף ליהודים שיחלקו זאת ביניהם

האסון כמובן היה פי כמה וכמה...
 
עם הארץ אחד נתן לכורך ספרים לכרוך את ההגדה של פסח ואת ה"סליחות" שנתפרקו ובלו, טעה הכורך והכניס דפים אחדים מה"סליחות" לתוך ההגדה של פסח, כשהגיע העם הארץ למנין המכות בליל הסדר, קרא "דם צפרדע כינים ערוב אשמנו בגדנו גזלנו" וכו', הקשה הבן, "אבא! בשנה שעברה לא היו כל כך הרבה מכות", ענה האב "שכחת בני שהשנה היא שנה מעוברת"…
 
בספר "מים חיים" (עמוד מ"א) הביא שהגאון רבי חיים קרייזוירט זצוק"ל גאב"ד אנטווערפן ישב פעם בביתו בירושלים עיה"ק וקיבל קהל נזקקים ל"ע ופיזר נתן לאביונים, כך היתה דרכו תמידין כסדרן, כשנסע לא"י הביא עמו סכומים נכבדים לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל.

ישב שם בנו ותמה: הרי גמרא מפורשת היא (מסכת ברכות דף ו' ע"ב) "כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנים ככרום", ופה נראה לי שהמקבלים בירושלים אינם מוטרדים כלל…

ברגע כמימרא ענה לו גאב"ד אנטווערפן כשחיוך נסוך על פניו: זה הרי בש"ס הבבלי ולא בש"ס הירושלמי.
 
נערך לאחרונה:
ר' יהודה לייב גוטליב-הבדחן מסיגעט, היה אומר: המן היה טיפש גדול שנתן עשרת אלפים ככר כסף למלך אחשוורוש כדי להשמיד את היהודים. הוא היה צריך לתת את הכסף ליהודים שיחלקו ביניהם ואז בשעת החלוקה היו הורגים אלו את אלו...
מרגלא בפומיה של רבי הירש לייב גוטליב מסיגעט, המן היה טיפש גדול שרצה לתת עשרת אלפים כיכר כסף למלך אחשוורוש כדי להשמיד את היהודים.
אם היה לו שכל הוא היה מעניק את הסף ליהודים שיחלקו זאת ביניהם
האסון כמובן היה פי כמה וכמה...
 
אומרים המליצים
ויבוא המן אל החצר החיצונה נשאלת השאלה? למה לא הגיע לארמון למלך למה לחצר
ועוד קשיא שאחשורוש הסתפק מה לעשות למרדכי הוא שאל מי בחצר ,
והתשובה שלכל גדול יש חצר והם קובעים, ולכן אחושרוש שאל מי בחצר , אמרו לו המן בחצר . ולכן המן רצה להרוג את היהודים הוא הגיע לסגור דיל עם החצר ,
 
בתוס' בבא בתרא כא: כתב שהטעם דמלמד דרדקי שטעה הוי פסידא דלא הדר,
משום דאותו זמן שמלמד להם טעות הם מתבטלים ואותה שעה אין יכולין להחזיר לעולם.
בפשטות למדנו שהפסד זמן הוי פסידא דלא הדר.
ולכאו' יש לשאול הרי גם בהנך המנויים שם שתלא, טבחא, וכו' גם יש בזבוז זמן בדרך כלל,
כגון שחשב שיהיה לו דבר פלוני ובגלל שהתקלקל אז מביא אחר וכדו',
ונראה דפי' דברי התוס' שאדם שבזמן שאומר טעויות, חושב שהוא לומד,
אין לך הפסד גדול מזה כי זהו קלקול לכל החיים..........
 
שני למדנים מופלגים שוחחו בלימוד, האחד ליטאי בן ליטאים, והשני מחוגי הקנאים שבמאה שערים.
כאשר הקנאי אמר סברא שלא נשאה חן בעיני הליטאי, דנו ברותחים, וכדרכם של בני ישיבות ליטא קרא בריתחא דאורייתא: "עם הארץ!".
נרעש הקנאי מהכינוי הלא מחמיא, ונסוג בבהלה לאחור.
משראה הליטאי כי החליש דעתו של בן שיחו, הבין את הטעות ואמר: "שתהיה לי בריא! אני קורא 'עם הארץ' לההוא הנקרא בפיך 'אפיקורס'".
 
כידוע הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זיע"א היה בין גדולי ישראל שהתנגדו בחריפות ל'אגודת ישראל', ובשל כך אף התנגד נחרצות ללימוד דף היומי, היות ו"הורתו ולידתו שלא בקדושה" באסיפות 'האגודיסטים'.
בתקופת התייסדות הדף היומי התריע הרבי בשיחותיו ללא הרף לבל יצטרפו חסידיו ללימוד הדף (אגב, עד היום נמנעים קהילות רבות בחוגי הקנאים ללמוד את הדף היומי).
וכמו בכל חוג ועדה, הרי שלצד מופלגי התורה ותלמידי החכמים שבין שומעי לקחו של הרבי, היו גם עמי ארצות מופלגים.
לאחר אחת משיחותיו הרותחות של הרבי כנגד לימוד הדף היומי, שאל עם הארץ אחד את רעהו הדומה לו: "אמור נא אחי, מה כתוב שם בדף היומי שהרבי כה מרבה להתריע כנגדו?".
ענה לו רעהו: "האמן לי יקירי כי מעולם לא נכשלתי להסתכל חלילה בדף המדובר, אך אם הרבי מדבר עליו כך בשצף קצף, היה סמוך ובטוח שכולו מלא מינות ואפיקורסות".
 
אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה
מסופר על הגאון רבי איזיל חריף שישב שנה אחת בפורים עם בני עירו וכאשר ליבו היה מבוסם עליו, שאל- ואמר: האם יודעים אתם מה היה הנס והפלא הגדול
ביותר בפורים?
אומר לכם: "אין אסתר מגדת מולדתה" - הדבר הזה, שאשה יכלה לשמור סוד! זה היה הפלא והנס הגדול ביותר בנס פורים!...
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓