עם החלק הראשון אני מסכים באופן מוחלט, שחז"ל בהחלט ניתחו מה היא הגדרת שעת הקימה ועל פי זה פירשו את זמן קימה של התורה.
אבל עם החלק השני שצריך להתאים את זה לזמנינו, אני לא כל כך מסכים [וראיתי את מה שציינת לתשובת הגר"ח זוננפלד אך זה לימוד זכות, ורוב ככל הפוסקים לא חשבו לשנות את ההלכה].
ומה באמת הנקודה, מדוע באמת ההגדרה לא תשתנה? אני אגיד את דעתי וכמובן כל אחד יכול לחלוק.
כאשר חז"ל הגדירו זמן או דין, על דרך כלל הבחינה לא היתה מן המציאות בלבד אלא היא מעורבת בניתוח של עומק הענין, מה שנכון גם על פי שורשי העולם הפנימיים [ובמילים אחרות, דברי חז"ל בעניני הטבע קשורים למה שיהיו הרבה שיקראו 'קבלה'], אלו תובנות מעמיקות ביחס להגדרות החיים, הגדרת הלילה כזמן שינה מצד המהות גם אם אנשים ישארו ערים בגלל נרות (דבר שהיה מצוי גם בזמן חז"ל כמובן) אך כיון שדרך העולם על פי מהותו הוא שלילה זמן שינה, ויום זמן מעשה [דברים שיש להם ביטוי גם בהתגלות הנפש ואפשר לראות שבלילות יגררו בני אדם לשיחות ארוכות, עם רגש, לעומת היום שהאדם חדור מעשיות יותר דבר שלא קשור רק לשינה אלא הרבה לעצם הזמן של יום ולילה], וממילא בחנו זמן קימה על פי המהות של הדבר.
הלאה, אם נתבונן מדוע חז"ל השוו דווקא בני מלכים ולא לדוגמא אנשים עצלנים הבטלים ממלאכתם? (משלי ו, ט) וכמאמר הכתוב 'עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך', והרי סביר להניח שהעצלים רבים יותר מבני המלכים המועטים. אין זאת אלא כי חז"ל ראו בבני מלכים התנהגות בריאה המתואמת לדרכי העולם, לעומת שינה של עצלות שאינה מתואמת לטבע העולם האמיתי.
לדעתי אלו הם דברי החינוך (מצוה תכ) 'ולא משמע להו הקימה כל היום כמו השכיבה, שאין דרך אחד מבני אדם שהוא בריא שיקום ממטתו בסוף היום או אפילו באמצעו'.
כלומר ודאי שישנם אנשים שקמים אחרי זה, אבל זה נובע מחוסר בריאות [גופנית או נפשית], ועל כן אין מביאים ראיה מזה.
ואיך שאני מבין, גם כיום גדר הבריאות היא עד שלוש שעות, ואנשים בעלי מעש בדרך כלל לא יאחרו את קימתם אחרי שלוש שעות פחות או יותר, ואותם הנמרחים במיטתם, הדבר נובע מהיפוך סדרים פנימי גם אם הם יהיו רוב העולם, ועל כן אין קובעים על פיהם את ההלכה.
משא"כ בני בלכים, אשר בריאותם איתנה, ויש להם מה לעשות, אלא שאינם לחוצים, זה הוא המדד לשעת קימה מתי האנשים קמים כאשר הם בעלי מעש, אינם עצלים, אך מצד שני אינם לחוצים], וכמדומני שאם מעמיקים בזה, מגלים שלא באמת נשתנה המציאות כלל.
וכמובן זה הסתכלות כללית על כל גדרי חז"ל והשערתם, אבל אין כאן המקום.
