- הודעות
- 1,914
- תודות
- 5,507
- נקודות
- 355
דברי החינוך חדשים לי וכמדומה שגם מחודשים בקרב הראשונים האחרים בסוגיאלא נכון.
גם בזמן חז"ל זמן שכיבה הוגדר כל הלילה כי כל הזמן הזה היו אנשים שוכבים, אבל הקימה הבריאה היתה עד שלוש שעות דווקא
ראה לשון החינוך (תכ)
ועוד שבני אדם חלוקים הם במדותם בענין השכיבה, יש מהם שאינם שוכבים עד חצי הלילה ויש עד סופה ויש ששוכבים מיד בתחילת הלילה. ומפני כן אמרו שזמן קריאת שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכל בתרומתן, דהינו צאת הכוכבים, עד שיעלה עמוד השחר.
היינו חז"ל הכירו בעובדה שלישון זה מתאים כל שעות הלילה, ולעומת זאת על היום כתב כך:
ושעה שבני אדם קמים, משמע להו מתחלת היום, כלומר כשהבקר אור, כשאדם מכיר את חברו ברחוק ארבע אמות, עד שלש שעות שלמות (הלכה יא). ולא משמע להו הקימה כל היום כמו השכיבה, שאין דרך אחד מבני אדם שהוא בריא שיקום ממטתו בסוף היום או אפילו באמצעו.
אני חושב שעד היום גם העולם בחוץ רואה בשינה מאוחרת דבר הגיוני יותר מאשר קימה מאוחרת, כיוון שביום צריך לפעול ולעשות.
אני זוכר שהסיבה שלר''ג קוראים כל הלילה הוא משום שכל זמן ששוכבים בפועל יש לקרוא ולא שהולכים לשכב כל הלילה ולכן לר''א הזמן הוא עד סוף האשמורה הראשונה שאז רוב בני אדם הולכים לישון
אם היה מצוי שלא היו ישנים בחצי או רוב הלילה כדברי החינוך איך היו מתפקדים ביום ???
