הלכות ק"ש תפילה זמן שכיבה וקימה של תורה היאך מתקיים בהרגלי חיינו ? (1 צופה)

פנחס ע · 14 מרץ 2026

קצת פלא שלא הובאה דעת האדמור היכל הברכה מקאמרנא כמדומני שאכן פוסק שיש לחשב את הזמנים לפי מנהג העולם. ושיתקנו אותי אם אני טועה.

ישעיהו מנחלת דן · 15 מרץ 2026

אברך מעמיק אמר:
השאלה היא רק, האם יש טעם להמשיך להתווכח, אחרי שנראה לי שאנחנו פחות או יותר חוזרים על אותם טענות

אתה מרגיש גם כל לילה בחדשי כסלו טבת ואף בחדשים אלו שאתה מאחר מאוד והולך לישון לקראת סוף הלילה ?

אברך מעמיק · 15 מרץ 2026

אני רוצה לעשות קצת סדר בטענותי אחרי שבין הדברים הועלו כמה וכמה ענינים [עם כמה תוספות].
פותח האשכול בדבריו הניח כמה הנחות יסוד, חלקם מפורשות וחלקם הובנו ממילא, ועליהם נסובו הויכוחים שלנו כאן.
א] ששעות הקימה והשכיבה הם עניניים הסכמיים בלבד, ואם כל העולם ישנה את דרכו ויתחיל לקום לדוגמא ב12 בבוקר ולישון ב5 לפנות בוקר, אז ממילא ישתנה דין השכיבה והקימה.
ב] שבעבר כל בני האדם היו הולכים לישון בתחילת הלילה בלבד, ואחרוני הקמים היו רק בשלוש שעות, ולא נמצאו כלל מי שקמו אחר שלוש שעות, ועל כן המציאות בזמנינו השתנתה בהחלט.
ג] השינוי בזמנינו הוא שינוי המקיף את כל בני האדם, וההרגלים השונים כיום הם נחלת הכלל, ומעידים כי מנהג כל בני האדם אינו דומה למנהג שהיה בעבר.
ד] בני המלכים הוא כינוי לאחרוני הקמים שכבר מיצו את יכולת השינה עד תומה, ולא היו אחרים שקמו אחריהם.
ה] שהשיעור של ג' שעות הוא שיעור של זמן קבוע הנמדד תמיד מהזמן האחרון שקמים בני האדם לעמל יומם.
ואשתדל לסכם את טענותי כנגד כל אחת מטענות אלו, בתוספת מראי מקומות לזה.

א] על זה טענתי כי זמני השכיבה והקימה, אינם תלויים בענינים הסכמיים, אלא יש להם שייכות לטבע הפנימי של השעות, והקימה בשלוש שעות ראשונות בבוקר, הם זמן מהותי למי שחפץ לנצל את שעות הבוקר האיכותיות, הם זמן מוכרח לאדם שיש לו מטרות ועול, והשינה בזמן הזה היא הרס מצד הטבע האמיתי וגוררת עצלות ונזק לנפש. ורק להשלמת הדברים אביא את דברי חז"ל (אבות ג, י) רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילידים וכו' מוציאין את האדם מן העולם, ויש לשים לב כי לא אמר הישן למעלה משמונה שעות, אלא דווקא שינה של שחרית.
ובערוך (הו"ד במהרש"א בברכות סב) כתב לפי ששינה של שחרית נעימה היא מאוד כללהו עם הדברים שמוציאין את האדם מן העולם.
והיינו, שרעת השינה בשחרית אינה מצד ריבוי השינה [כי אם כן אז גם בצהרים יש בעיה] אלא מצד המשיכה שהיא מושכת את האדם אחר השינה ומטביעה אותו בתוכה, ודווקא נעימותה ומעלתה, היא עצמה הסיבה לגריעות שבה. (וכעי"ז כתב במהר"ל בדרך חיים שם).

ובאבות דר"נ (על המשנה הזו) אמרו 'שינה של שחרית כיצד מלמד שלא יתכוון אדם לישן עד שתעבור עליו זמן ק"ש שאם ישן עד שתעבור עליו זמן ק"ש נמצא בטל מן התורה, שנא' הדלת תיסוב על צירה והעצל על מיטתו'.
ומבואר מזה, כי החיסרון בהעברת זמן ק"ש ושינה אחרי ג' שעות (שעל זה דווקא דיבר רבי דוסא בן הרכינס), היא הביטול תורה הנגרם מכך, וכלשון האבדר"נ 'נמצא בטל מן התורה', וכמדומה שכוונתם לדברי המדרש שמואל (על אבות שם) 'שינה של שחרית ויין של צהרים יפסידו עיונו כי אין שעה רצויה בכל היום להבין כל נעלם זולת השחר', וזה דבר שהחוש מעיד עליו כי שעות המעש היצירה, הבניה וכיוצא בזה הם שעות הבוקר, והמאבדם על דרך כלל איבד שעות איכותיות, דבר שסותר את מנהג הדרך ארץ הפנימי והטבעי של הבריאה [דבר שאגב גם ניכר כיום במציאות], וכבר אמרו חז"ל (ב"ר יז, ה) תחילת מפלה שינה שמתוך שישן אינו עוסק בתורה ולא במלאכה.

אמנם יטען הטוען, כי לא דיברו חז"ל אלא במי שמאריך על מיטתו וישן יותר מהראוי לו, אך ההופך שעותיו, וישן מאוחר יותר וקם מאוחר ובין כך ובין כך אינו ישן יותר מח' שעות, לא על זה דיברו, אך דקדוק שלון רבי דוסא בן הרכינס, ודברי הערוך, המהר"ל והמדרש שמואל נראים שיש חיסרון בעצם השינה בשעות אלו. [דבר שלדעתי גם החוש מוכיח את זה].

ומה היא באמת הסיבה לכך, מדוע יש ענין לקום דווקא בשלוש שעות ראשונות של היום, ולא אחר כך, כתב המדרש שמואל 'ואמר שינה של שחרית לפי שהאדם אשר הוא קם בקרירות השחר הרוח נושב אז ומחזיק כל איבריו ואם הוא ישן בעת ההיא ישן לו ומזיק לו' דבר זה לדעתי הוא נראה גם במוחש שקימה של עד שלוש שעות יש בה עדיין את החיות של הבוקר, ולאחר מכן נאבד דבר זה (וראה ברכות ריש פרק תפלת השחר).

ב] על ההנחה כי בעבר באמת כל האנשים הלכו לישון בתחילת הלילה וקמו בהנץ החמה, על זה גם כן טענתי, כי אין הדבר נכון, אלא גם בעבר היו אנשים ערים בלילה, והיו כאלו שאחרו את קימתם בבוקר.

והראיות לדבר זה הם דבר ראשון מהמשנה עצמה של רבי דוסא בן הרכינס [שינה של שחרית מוציאה את האדם מן העולם], הזועקת נגד מנהג השינה אחר זמן קריאת שמע (כמבואר שם בכל המפרשים), ומשמע שהיה דבר כזה קיים, ועל זה הביאו באבות דרבי נתן את הפסוק שאמר שלמה 'הדלת תיסוב על צירה (כי כל בני הבית יוצאים למלאכתם) והעצל על מיטתו', היינו שהבינו חז"ל כי שלמה מדבר על הישנים אחר שהגיע זמן קריאת שמע.

וראיות נוספות מאותם שהיו קמים בחצות הלילה, השומרים על הערים שבודאי היו ערים בשעות הלילה, ההולכים לבתי המשתה שבאים אחר חצות הלילה (כמבואר במשנה הראשונה של ברכות מעשה ובאו בניו מבית המשתה והיינו אחר חצות הלילה) ואם כן העובדים הקבועים שם היו ערים באופן קבוע אחר חצות, ורבים מתלמידי החכמים היו עוסקים בתורה בשעות הלילה, כמבואר באינספור מקומות, וכן הגנבים (ב"מ פרק השוכר את הפועלים) ועוד ועוד.

ומאידך הקמים בחצות הלילה (כדוד המלך ועוד) לא העלו שום צד על דעת חז"ל כי אפשר לקרוא ק"ש של בקומך בשעת הלילה (רק אחרי עלות השחר (ברכות ח:), שאז הוא זמן שמצד הטבע כבר מתחילה הקימה, אבל לא קודם למרות שהיו אנשים שקמו אז), והיינו כדברי הספרי שהביא פותח האשכול, יכול אפילו קם בחצי הלילה ת''ל בשבתך בביתך ובלכתך בדרך דרך ארץ דברה תורה, כי ללא ספק מאז ומעולם היו אנשים שינו מאוחר (וראה גם את לשון החינוך בזה במצוה תכ) וללא ספק היו שקמו מאוחר אחר ג' שעות, ומכל מקום חז"ל הגדירו מה היא השעה שמוגדרת דרך ארץ, ומה אינו מוגדר דרך ארץ, וזה אינו תלוי במציאות אלא בהגדרה מהותית.

ג] על הטענה כי המציאות כיום מעידה על השתנות מהותית בדרכי ה'דרך ארץ' של הבריות, גם על זה אני מתווכח, כי לדעתי, העובדה שכל מקומות העבודה (רובם ככולם) מתחילות בשעה שמונה בבוקר מעידות שזמן הקימה הטבעי בשלוש שעות ראשונות של היום היה ונשאר, מה שמעיד שמנהג הדרך ארץ שעליו דיברו חז"ל שריר וקיים, כי טבע העולם חפץ בעבודה שעות אלו כי הם השעות האיכותיות של היום, ואינו חפץ לאבד אותם, מה שמעיד שהעיקרון נשאר.
אך מה שהשתנה הוא שלא קמים בנץ אלא גם מאוחר יותר אבל תוך שלוש שעות [מה שלדעתי מעיד על הפיקחות של חז"ל שידעו להגדיר את מהות זמן הקימה בצורה מדויקת, ולא הלכו שבי אחרי העובדה שבעבר רוב האנשים (למעט בני המלכים שהיו יחידים ממש) קמו בנץ, אלא הם ידעו שכל השעות ראשונות הם בכלל הזמן הראוי לקימה]. וחשוב גם לציין לדברי חז"ל בברכות סב ששינה בתחילת השחר טובה לגוף כאסטמא לפרזלא, והיינו שהם ידעו כי מצד הטבע ראוי להמשיך לישן קצת אחר שבא הבוקר, אך לא להאריך ככדבריהם שינה של שחרית מוציאה את האדם וכו'].

ד] על הטענה כי בני המלכים הם אחרוני הקמים, בעיני ברור כי העובדה שחכמים הלכו לבני המלכים ולא לעצלנים שהיו בכל דור [וכבר שלמה צעק עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך], נובעת מכך שהבינו כי קימת בני המלכים שהם אנשים בריאים ובעלי כח, המוטל עליהם עול ומעש, אלא שאין הם יראים מפני מישהו מסוים (וכבר אמרו חז"ל (אינני זוכר מקומם כעת) כי הטעם שהזהיא הכתוב 'אל למלכים שתו יין' מפני שאם המלך שותה אין מי שימחה בו), אך לא מדובר באנשים שאין להם מה לעשות בחיים, והדוגמא לזה בדורנו צריכה להיות מאנשי עסקים שיש להם הרבה מה לעשות, אלא שהם עמצאיים. [ודבר פשוט לדעתי שחכמים לא הלכו למצוא ראיות לדבריהם מאנשים בעלי טבע רע כעצלות, וראה בזה דברי החינוך מצוה תכ]

ה] על הטענה שאחר ששעת הקימה התאחרה, יש לקחת שלוש שעות הלאה, על זה אני מתווכח מצד שאין שום דין של 'שלוש שעות' אחרי זמן הקימה, אלא כל העולם קירב את הזמן שלו לשלוש שעות הטבעיות, וטעם הדבר מחמת זכויות העובדים, וכבר חז"ל שבחו את השינה אחר עלות השחר (ברכות סב)
אלא שגם אין העולם מאחר אחר ג' שעות, כי זה כבר נגד הטבע, ונגד תועלת העולם.

מממילא נמצא כי העולם כיום עדיין תחת גדרי דרך ארץ של חז"ל, אלא שהיטיבו בני האדם עם מעמד הפועלים והרחיבו להם זמן בתוך שיעור השלוש שעות, והעיקרו הזה נשאר גם כיום ללא שינוי מצד הטבע האמיתי של הבריאה, ואין להתייחס לאנשים הישנים מאוחד מדי [דבר שגם הוא נוגד את דרכי הטבע, כי באזור אחד בלילה כמדומה שרוב בני האדם ישנים, ולכל הפחות הם בביתם וכבר רוצים לישון, אלא שהם נגררים אחר דברים אחרונים שעליהם לעשות, כמובן כל עוד אנו מדברים על אנשים העוסקים בישובו של עולם, ולא על מי שאין לו שום עול שאינני חושב שיש לדון אותו כחלק ממנהג דרך ארץ של העולם].

הארכתי הרבה, אבל אני מקווה שעמדתי פחות או יותר על כל הנקודות שיש לעמוד בהם.

ישעיהו מנחלת דן · 16 מרץ 2026

אברך מעמיק אמר:
אני רוצה לעשות קצת סדר בטענותי אחרי שבין הדברים הועלו כמה וכמה ענינים [עם כמה תוספות].

ואף אני אענה את הנראה לענ''ד

אברך מעמיק אמר:
פותח האשכול בדבריו הניח כמה הנחות יסוד, חלקם מפורשות וחלקם הובנו ממילא, ועליהם נסובו הויכוחים שלנו כאן.

אדייק את דברי

אברך מעמיק אמר:
א] ששעות הקימה והשכיבה הם עניניים הסכמיים בלבד, ואם כל העולם ישנה את דרכו ויתחיל לקום לדוגמא ב12 בבוקר ולישון ב5 לפנות בוקר, אז ממילא ישתנה דין השכיבה והקימה.

תאורטית זה נכון לענ''ד, אלא שזה לא יקרה כנראה בכזה קיצוניות, משא''כ בשינויים קטנים וכדלהלן.

אברך מעמיק אמר:
ב] שבעבר כל בני האדם היו הולכים לישון בתחילת הלילה בלבד, ואחרוני הקמים היו רק בשלוש שעות, ולא נמצאו כלל מי שקמו אחר שלוש שעות, ועל כן המציאות בזמנינו השתנתה בהחלט.

בעבר ישנו בשעות הראשונות של הלילה, רוב מוחלט של האנשים.

אברך מעמיק אמר:
ג] השינוי בזמנינו הוא שינוי המקיף את כל בני האדם, וההרגלים השונים כיום הם נחלת הכלל, ומעידים כי מנהג כל בני האדם אינו דומה למנהג שהיה בעבר.

שינוי המקיף את רוב בני האדם המוכרים לנו.

אברך מעמיק אמר:
ד] בני המלכים הוא כינוי לאחרוני הקמים שכבר מיצו את יכולת השינה עד תומה, ולא היו אחרים שקמו אחריהם.

היו בודדים מידי פעם לא כהנהגה קבועה ידועה.

אברך מעמיק אמר:
ה] שהשיעור של ג' שעות הוא שיעור של זמן קבוע הנמדד תמיד מהזמן האחרון שקמים בני האדם לעמל יומם.

זה לא הכרח אלא סברא.

אברך מעמיק אמר:
ואשתדל לסכם את טענותי כנגד כל אחת מטענות אלו, בתוספת מראי מקומות לזה.

א] על זה טענתי כי זמני השכיבה והקימה, אינם תלויים בענינים הסכמיים, אלא יש להם שייכות לטבע הפנימי של השעות, והקימה בשלוש שעות ראשונות בבוקר, הם זמן מהותי למי שחפץ לנצל את שעות הבוקר האיכותיות, הם זמן מוכרח לאדם שיש לו מטרות ועול, והשינה בזמן הזה היא הרס מצד הטבע האמיתי וגוררת עצלות ונזק לנפש.

זה רעיון מענין, שלא נמצא לו לענ''ד אחיזה במציאות הידועה לנו, אנשים לא מרגישים את האיכות של הטבע הפנימי וכל זה.

אברך מעמיק אמר:
ורק להשלמת הדברים אביא את דברי חז"ל (אבות ג, י) רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילידים וכו' מוציאין את האדם מן העולם, ויש לשים לב כי לא אמר הישן למעלה משמונה שעות, אלא דווקא שינה של שחרית.

אורחא דמילתא נקט.

אברך מעמיק אמר:
ובערוך (הו"ד במהרש"א בברכות סב) כתב לפי ששינה של שחרית נעימה היא מאוד כללהו עם הדברים שמוציאין את האדם מן העולם.
והיינו, שרעת השינה בשחרית אינה מצד ריבוי השינה [כי אם כן אז גם בצהרים יש בעיה]

ובגמ' מצינו גם על שנת צהרים עד מתי עצל תשכב בסוכה כו:

אברך מעמיק אמר:
אלא מצד המשיכה שהיא מושכת את האדם אחר השינה ומטביעה אותו בתוכה, ודווקא נעימותה ומעלתה, היא עצמה הסיבה לגריעות שבה. (וכעי"ז כתב במהר"ל בדרך חיים שם).

ובאבות דר"נ (על המשנה הזו) אמרו 'שינה של שחרית כיצד מלמד שלא יתכוון אדם לישן עד שתעבור עליו זמן ק"ש שאם ישן עד שתעבור עליו זמן ק"ש נמצא בטל מן התורה, שנא' הדלת תיסוב על צירה והעצל על מיטתו'.
ומבואר מזה, כי החיסרון בהעברת זמן ק"ש ושינה אחרי ג' שעות (שעל זה דווקא דיבר רבי דוסא בן הרכינס), היא הביטול תורה הנגרם מכך, וכלשון האבדר"נ 'נמצא בטל מן התורה', וכמדומה שכוונתם לדברי המדרש שמואל (על אבות שם) 'שינה של שחרית ויין של צהרים יפסידו עיונו כי אין שעה רצויה בכל היום להבין כל נעלם זולת השחר', וזה דבר שהחוש מעיד עליו כי שעות המעש היצירה, הבניה וכיוצא בזה הם שעות הבוקר,

לענ''ד הם שעות שלאחר הקימה שהאדם רענן בהם ולאו דוקא בוקר או ערב צא נא וראה במשמרות לילה קבועות שעובדות יפה מאוד ללא שינוי מורגש

אברך מעמיק אמר:
והמאבדם על דרך כלל איבד שעות איכותיות, דבר שסותר את מנהג הדרך ארץ הפנימי והטבעי של הבריאה [דבר שאגב גם ניכר כיום במציאות], וכבר אמרו חז"ל (ב"ר יז, ה) תחילת מפלה שינה שמתוך שישן אינו עוסק בתורה ולא במלאכה.

אמנם יטען הטוען, כי לא דיברו חז"ל אלא במי שמאריך על מיטתו וישן יותר מהראוי לו, אך ההופך שעותיו, וישן מאוחר יותר וקם מאוחר ובין כך ובין כך אינו ישן יותר מח' שעות, לא על זה דיברו, אך דקדוק שלון רבי דוסא בן הרכינס, ודברי הערוך, המהר"ל והמדרש שמואל נראים שיש חיסרון בעצם השינה בשעות אלו. [דבר שלדעתי גם החוש מוכיח את זה].

ומה היא באמת הסיבה לכך, מדוע יש ענין לקום דווקא בשלוש שעות ראשונות של היום, ולא אחר כך, כתב המדרש שמואל 'ואמר שינה של שחרית לפי שהאדם אשר הוא קם בקרירות השחר הרוח נושב אז ומחזיק כל איבריו ואם הוא ישן בעת ההיא ישן לו ומזיק לו' דבר זה לדעתי הוא נראה גם במוחש שקימה של עד שלוש שעות יש בה עדיין את החיות של הבוקר, ולאחר מכן נאבד דבר זה (וראה ברכות ריש פרק תפלת השחר).

לענ''ד המציאות מכחישה את זה, דהיינו רוח הבוקר נעימה היא אבל לא יותר מכך ולא מעכבת כ''כ, לחשש ההזק הנזכר יש פתרון, לסגור את החלון...

אברך מעמיק אמר:
ב] על ההנחה כי בעבר באמת כל האנשים הלכו לישון בתחילת הלילה וקמו בהנץ החמה, על זה גם כן טענתי, כי אין הדבר נכון, אלא גם בעבר היו אנשים ערים בלילה, והיו כאלו שאחרו את קימתם בבוקר.

והראיות לדבר זה הם דבר ראשון מהמשנה עצמה של רבי דוסא בן הרכינס [שינה של שחרית מוציאה את האדם מן העולם], הזועקת נגד מנהג השינה אחר זמן קריאת שמע (כמבואר שם בכל המפרשים), ומשמע שהיה דבר כזה קיים, ועל זה הביאו באבות דרבי נתן את הפסוק שאמר שלמה 'הדלת תיסוב על צירה (כי כל בני הבית יוצאים למלאכתם) והעצל על מיטתו', היינו שהבינו חז"ל כי שלמה מדבר על הישנים אחר שהגיע זמן קריאת שמע.

אין ראיה למנהג קבוע ידוע אלא לכשלון לעתים של בודדים

אברך מעמיק אמר:
וראיות נוספות מאותם שהיו קמים בחצות הלילה, השומרים על הערים שבודאי היו ערים בשעות הלילה, ההולכים לבתי המשתה שבאים אחר חצות הלילה (כמבואר במשנה הראשונה של ברכות מעשה ובאו בניו מבית המשתה והיינו אחר חצות הלילה) ואם כן העובדים הקבועים שם היו ערים באופן קבוע אחר חצות,

מנין שהיו שם עובדים קבועים ? בהחלט יתכן שכל פעם לקחו מישהו מתנדב, רק להזכיר שפעם הכול עבד בקטנות והיו מתכנסים בבית החתן ולא באולמות גדולים כבזמננו

אברך מעמיק אמר:
ורבים מתלמידי החכמים היו עוסקים בתורה בשעות הלילה, כמבואר באינספור מקומות,

בהחלט אבל היו קמים מוקדם ולא ישנים מאוחר

אברך מעמיק אמר:
וכן הגנבים (ב"מ פרק השוכר את הפועלים) ועוד ועוד.

שלא מתחשבים בהם כלל כי אינם מן הישוב

אברך מעמיק אמר:
ומאידך הקמים בחצות הלילה (כדוד המלך ועוד) לא העלו שום צד על דעת חז"ל כי אפשר לקרוא ק"ש של בקומך בשעת הלילה (רק אחרי עלות השחר (ברכות ח:), שאז הוא זמן שמצד הטבע כבר מתחילה הקימה, אבל לא קודם למרות שהיו אנשים שקמו אז), והיינו כדברי הספרי שהביא פותח האשכול, יכול אפילו קם בחצי הלילה ת''ל בשבתך בביתך ובלכתך בדרך דרך ארץ דברה תורה, כי ללא ספק מאז ומעולם היו אנשים שינו מאוחר (וראה גם את לשון החינוך בזה במצוה תכ) וללא ספק היו שקמו מאוחר אחר ג' שעות, ומכל מקום חז"ל הגדירו מה היא השעה שמוגדרת דרך ארץ, ומה אינו מוגדר דרך ארץ, וזה אינו תלוי במציאות אלא בהגדרה מהותית.

לענ''ד אין שום ביסוס להחלטיות הללא ספק הזו.

אברך מעמיק אמר:
ג] על הטענה כי המציאות כיום מעידה על השתנות מהותית בדרכי ה'דרך ארץ' של הבריות, גם על זה אני מתווכח, כי לדעתי, העובדה שכל מקומות העבודה (רובם ככולם) מתחילות בשעה שמונה בבוקר מעידות שזמן הקימה הטבעי בשלוש שעות ראשונות של היום היה ונשאר, מה שמעיד שמנהג הדרך ארץ שעליו דיברו חז"ל שריר וקיים, כי טבע העולם חפץ בעבודה שעות אלו כי הם השעות האיכותיות של היום, ואינו חפץ לאבד אותם, מה שמעיד שהעיקרון נשאר.

לא מובן לי, העבודה מתחילה בקיץ שלוש שעות לאחר הנץ א''כ כבר לא עובדים בג שעו הראשונות.

אברך מעמיק אמר:
אך מה שהשתנה הוא שלא קמים בנץ אלא גם מאוחר יותר אבל תוך שלוש שעות [מה שלדעתי מעיד על הפיקחות של חז"ל שידעו להגדיר את מהות זמן הקימה בצורה מדויקת, ולא הלכו שבי אחרי העובדה שבעבר רוב האנשים (למעט בני המלכים שהיו יחידים ממש) קמו בנץ, אלא הם ידעו שכל השעות ראשונות הם בכלל הזמן הראוי לקימה].

לשיטתך מותר לכתחילה לקרוא עד ג שעות ואילו בתלמודים מבואר שאי''ז לכתחילה כלל אלא רק לשוכח (ירושלמי פ''א ה''ב) ואם יכול יקרא קודם הנץ אפילו בתוך המים (בבלי כה:)

אברך מעמיק אמר:
וחשוב גם לציין לדברי חז"ל בברכות סב ששינה בתחילת השחר טובה לגוף כאסטמא לפרזלא, והיינו שהם ידעו כי מצד הטבע ראוי להמשיך לישן קצת אחר שבא הבוקר, אך לא להאריך ככדבריהם שינה של שחרית מוציאה את האדם וכו'].

בתחילת השחר הוא מעלות השחר עד קרוב להנץ ולא נוגע לענין.

אברך מעמיק אמר:
ד] על הטענה כי בני המלכים הם אחרוני הקמים, בעיני ברור כי העובדה שחכמים הלכו לבני המלכים ולא לעצלנים שהיו בכל דור [וכבר שלמה צעק עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך],

לענ''ד משום הגנאי שבהשואה הזו ובשבח שבהשואה לבני מלכים שכל ישראל בני מלכים הם

אברך מעמיק אמר:
נובעת מכך שהבינו כי קימת בני המלכים שהם אנשים בריאים ובעלי כח, המוטל עליהם עול ומעש, אלא שאין הם יראים מפני מישהו מסוים (וכבר אמרו חז"ל (אינני זוכר מקומם כעת) כי הטעם שהזהיא הכתוב 'אל למלכים שתו יין' מפני שאם המלך שותה אין מי שימחה בו), אך לא מדובר באנשים שאין להם מה לעשות בחיים,

כמובן, גם לדעתי בחורי ישיבות שקמים מאוחר עדיין יש להם מה לעשות בחיים אלא שמרשים לעצמם להתעצל ולהתמרח בלילה וביום כמעשה המלכים, ולשיטתך שהמלכים היו רציניים ואחראים כראוי למה התעכבו כ''כ ולא הלכו לישון מוקדם וקמו מוקדם באופן קבוע

אברך מעמיק אמר:
והדוגמא לזה בדורנו צריכה להיות מאנשי עסקים שיש להם הרבה מה לעשות, אלא שהם עמצאיים. [ודבר פשוט לדעתי שחכמים לא הלכו למצוא ראיות לדבריהם מאנשים בעלי טבע רע כעצלות, וראה בזה דברי החינוך מצוה תכ]

הרבה עצמאים בזמננו קמים באופן קבוע באזור 9 ומתפללים ב10 כמו שתראה בשטיבלעך החסידיים ופותחים חנותם ב11 והם אינם בני מלכים כלל לענ''ד, בני מלכים היו מתפנקים לעצמם ללא צורך ולכך השתבח דוד שהוא אינו נוהג כמותם.

אברך מעמיק אמר:
ה] על הטענה שאחר ששעת הקימה התאחרה, יש לקחת שלוש שעות הלאה, על זה אני מתווכח מצד שאין שום דין של 'שלוש שעות' אחרי זמן הקימה, אלא כל העולם קירב את הזמן שלו לשלוש שעות הטבעיות, וטעם הדבר מחמת זכויות העובדים, וכבר חז"ל שבחו את השינה אחר עלות השחר (ברכות סב)
אלא שגם אין העולם מאחר אחר ג' שעות, כי זה כבר נגד הטבע, ונגד תועלת העולם.

כבר הזכרתי שהרבה עסקים פותחים ב11 וישנם שפותחים רק אחה''צ וערב משום אריכות הזמן בלילה שמאפשר החשמל.

אברך מעמיק אמר:
מממילא נמצא כי העולם כיום עדיין תחת גדרי דרך ארץ של חז"ל, אלא שהיטיבו בני האדם עם מעמד הפועלים והרחיבו להם זמן בתוך שיעור השלוש שעות, והעיקרו הזה נשאר גם כיום ללא שינוי מצד הטבע האמיתי של הבריאה, ואין להתייחס לאנשים הישנים מאוחד מדי [דבר שגם הוא נוגד את דרכי הטבע, כי באזור אחד בלילה כמדומה שרוב בני האדם ישנים, ולכל הפחות הם בביתם וכבר רוצים לישון, אלא שהם נגררים אחר דברים אחרונים שעליהם לעשות, כמובן כל עוד אנו מדברים על אנשים העוסקים בישובו של עולם, ולא על מי שאין לו שום עול שאינני חושב שיש לדון אותו כחלק ממנהג דרך ארץ של העולם].

כל מי שמנצל את הלילה כמקובל הרבה במחוזותינו, ומחמת כך יושן עד מאוחר בבוקר, אינו מדרך ארץ של עולם, אפילו לא של בני מלכים ?

אברך מעמיק אמר:
הארכתי הרבה, אבל אני מקווה שעמדתי פחות או יותר על כל הנקודות שיש לעמוד בהם.

ואחתום בענין אחר קצת דומה של המציאות של יום ולילה הטבעית, שמצינו בגמ' ביומא לגבי לשבוע בלילה שזה דוקא בחושך כעין לילה אבל כשיש אור אין בעיה, כמו כן מצינו לגבי תשמיש ביום שבבית אפל מותר, ולא חששו לטבע העולם של האור והחושך שאולי זה גורם את תחושת השובע והצניעות הנדרשים, אלא הכול לפי המציאות הפרטית של האדם, ובד''כ בזמנם היה קשה לעשות חושך ביום ואור בלילה, אבל בזמננו הדבר קל מאוד.
ולענ''ד לסיכום, רוב הציבור החרדי והרבה מהציבור הכללי הינם מאחרי שינה בלילה ומאחרי קום בבוקר ולא מרגישים עם זה בעיה כלל ועיקר, ועיקר הדרך ארץ הוא לא לקום יותר מדאי מאוחר מהמקובל, ומאחר וכהיום מקובל לקום באזור 7 8 9 הרי שמאחרי הקימה ל10 11 12 כמצוי בבחורים צעירים חדשים לבקרים עדיין נחשבים בכלל הבני מלכים שהרשו לעצמם להתענג במיטה 3 שעות לאחר המקובל בזמנם ובשוכח מותר לקרוא ק''ש עד אז דכל ישראל בני מלכים הם.

הצעיר שבחבורה · 16 מרץ 2026

ישעיהו מנחלת דן אמר:
ולענ''ד לסיכום, רוב הציבור החרדי והרבה מהציבור הכללי הינם מאחרי שינה בלילה ומאחרי קום בבוקר ולא מרגישים עם זה בעיה כלל ועיקר, ועיקר הדרך ארץ הוא לא לקום יותר מדאי מאוחר מהמקובל, ומאחר וכהיום מקובל לקום באזור 7 8 9 הרי שמאחרי הקימה ל10 11 12 כמצוי בבחורים צעירים חדשים לבקרים עדיין נחשבים בכלל הבני מלכים שהרשו לעצמם להתענג במיטה 3 שעות לאחר המקובל בזמנם ובשוכח מותר לקרוא ק''ש עד אז דכל ישראל בני מלכים הם.

מלבד מה שיש לפקפק בכל דבריך, ואין עיתותיי כרגע.
דומני שהנחה זו שעולה מדבריך, שיש לשער את הג' שעות של בני המלכים, מסוף זמן שעת הקימה של רוב העולם, אין לה כל מקור.
ומלבד זאת, דומני שלהניח ש"מקובל לקום באזור 8-9" הוא דבר שאין לו בסיס, ורוב האנשים אינם יכולים לקום בשעה כזו, מלבד אולי כמה יומי דפגרא מועטים.

ישעיהו מנחלת דן · 16 מרץ 2026

הצעיר שבחבורה אמר:
דומני שהנחה זו שעולה מדבריך, שיש לשער את הג' שעות של בני המלכים, מסוף זמן שעת הקימה של רוב העולם, אין לה כל מקור.

המקור הוא המציאות שמחשבים הג שעות מהנץ שהוא סו''ז קימה לרוב העולם ולכך הוא סו''ז קימה לר 'אליעזר.

הצעיר שבחבורה אמר:
ומלבד זאת, דומני שלהניח ש"מקובל לקום באזור 8-9" הוא דבר שאין לו בסיס, ורוב האנשים אינם יכולים לקום בשעה כזו, מלבד אולי כמה יומי דפגרא מועטים.

גם בזמן חז''ל רוב האנשים קמו לפני הנץ ובהנץ כבר יצאו לעבודתם בערך אבל גם לפי ר''א הולכים אחרי המיעוט וכהיום יש מיעוטים שבדרך קבע קמים אז ואף מאוחר יותר מעט גם לא בני מלכים כמו שהבאתי מקודם

הצעיר שבחבורה · 16 מרץ 2026

ישעיהו מנחלת דן אמר:
המקור הוא המציאות שמחשבים הג שעות מהנץ שהוא סו''ז קימה לרוב העולם ולכך הוא סו''ז קימה לר 'אליעזר.

עיינתי שוב בפנים כדי לא לסמוך על זכרוני, ואצטט את לשון המשנה
ברכות ט, ב
מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי. (וגומרה) עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות.

הרי שלר' אליעזר סוף זמן קריאת שמע הוא עד הנץ החמה שהוא זמן קימה. ולרבי יהושע עד ג' שעות, משום שכן דרך בני מלכים.
מהיכן הבאת שיש ג' שעות אחרי זמן הקימה?

ישעיהו מנחלת דן · 16 מרץ 2026

הצעיר שבחבורה אמר:
עיינתי שוב בפנים כדי לא לסמוך על זכרוני, ואצטט את לשון המשנה
ברכות ט, ב
מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי. (וגומרה) עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות.

הרי שלר' אליעזר סוף זמן קריאת שמע הוא עד הנץ החמה שהוא זמן קימה. ולרבי יהושע עד ג' שעות, משום שכן דרך בני מלכים.
מהיכן הבאת שיש ג' שעות אחרי זמן הקימה?

ג שעות הם מהנץ שהוא סוף זמן הקימה
תחילת זמן הקימה הוא משיכיר
בזמננו מתחילת הזמן עד סופו יש הרבה יותר זמן ולכן הג שעות גם מתאחרים

הצעיר שבחבורה · 16 מרץ 2026

ישעיהו מנחלת דן אמר:
ג שעות הם מהנץ שהוא סוף זמן הקימה

לר"א אין ג' שעות מהנץ, לר"י טעם ג' שעות משום שדרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות.

ישעיהו מנחלת דן אמר:
בזמננו מתחילת הזמן עד סופו יש הרבה יותר זמן ולכן הג שעות גם מתאחרים

וממילא, אף אם נניח שבזמננו זמן הקימה הוא עד תשע (מה שאינו נראה לענ"ד), עדיין בין לר"א ובין לר"י אין טעם לאחר מעבר לזמן זה.
לר"א משום שגם בזמנו היה זמן הקריאה עד סוף זמן הקימה שהוא הנץ החמה, ולר"י משום שכל דין ג' שעות הוא משום שכן דרך בני מלכים, ובזמננו אין דרך לעמוד בג' שעות אחרי השעה תשע.

ישעיהו מנחלת דן · 16 מרץ 2026

הצעיר שבחבורה אמר:
לר"א אין ג' שעות מהנץ, לר"י טעם ג' שעות משום שדרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות.

ואני בארתי טעמא דמנהג בני מלכים שדרכם היה לאחר ג שעות לאחר רוב העולם ולכן בזמננו ה''נ

הצעיר שבחבורה אמר:
וממילא, אף אם נניח שבזמננו זמן הקימה הוא עד תשע (מה שאינו נראה לענ"ד), עדיין בין לר"א ובין לר"י אין טעם לאחר מעבר לזמן זה.
לר"א משום שגם בזמנו היה זמן הקריאה עד סוף זמן הקימה שהוא הנץ החמה, ולר"י משום שכל דין ג' שעות הוא משום שכן דרך בני מלכים, ובזמננו אין דרך לעמוד בג' שעות אחרי השעה תשע.

דרך בני מלכים דהיום כך היא לעמוד עד השעה 12 כפי הנראה כמדומה במאחרי בחורי הישיבות

הצעיר שבחבורה · 16 מרץ 2026

ישעיהו מנחלת דן אמר:
ואני בארתי טעמא דמנהג בני מלכים שדרכם היה לאחר ג שעות לאחר רוב העולם ולכן בזמננו ה''נ

זהו ביאור שאין לו על מה שיסמוכו, מלבד על השערה בעלמא.

ישעיהו מנחלת דן אמר:
דרך בני מלכים דהיום כך היא לעמוד עד השעה 12 כפי הנראה כמדומה במאחרי בחורי הישיבות

וכבר השיבוך, שמאחרים היה גם אז, וכמדומה שברור לכל בר דעת, שבחור הקם בשעה 12 הוא חורג מהמנהג, ואין לסמוך על זה לזמן קימה.

ישעיהו מנחלת דן · 16 מרץ 2026

הצעיר שבחבורה אמר:
וכמדומה שברור לכל בר דעת, שבחור הקם בשעה 12 הוא חורג מהמנהג,

גם בן מלכים היה חריג מהמנהג של כל בר דעת בזמן חז''ל והטיעון שהיו מאחרים כ''כ מצוים כבר אז הוא

הצעיר שבחבורה אמר:
ביאור שאין לו על מה שיסמוכו, מלבד על השערה בעלמא.

הצעיר שבחבורה · 16 מרץ 2026

ישעיהו מנחלת דן אמר:
גם בן מלכים היה חריג מהמנהג של כל בר דעת בזמן חז''ל והטיעון שהיו מאחרים כ''כ מצוים כבר אז הוא

בן מלכים חשוב הוא לקבוע מנהג לעצמו, ולא כל בחור מאחר יקבע לנו מנהג ושעת קימה.

ישעיהו מנחלת דן · 16 מרץ 2026

הצעיר שבחבורה אמר:
בן מלכים חשוב הוא לקבוע מנהג לעצמו, ולא כל בחור מאחר יקבע לנו מנהג ושעת קימה.

למה בן מלכים חשוב הוא
הלא רוב העולם מוקיע אותו שהוא מאחר כרוני ועצלן ומפונק
אלא שניתן זכות לכל בן ישראל להיות כבן מלך ולאחר קימתו עד שיעור זה שהוא ג שעות יותר מהרגיל
ולמה ישתנה בדורנו

הרב מרודוש · 16 מרץ 2026

פנחס ע אמר:
קצת פלא שלא הובאה דעת האדמור היכל הברכה מקאמרנא כמדומני שאכן פוסק שיש לחשב את הזמנים לפי מנהג העולם. ושיתקנו אותי אם אני טועה.

אני מתקן
דעת האדמור מקאמרנא שג' שעות הם לא זמניות אלא קבועות
כלומר בא"י סו"ז ק"ש כל יום בעשרים לתשע

הרב מרודוש · 16 מרץ 2026

ישעיהו מנחלת דן אמר:
למה בן מלכים חשוב הוא
הלא רוב העולם מוקיע אותו שהוא מאחר כרוני ועצלן ומפונק
אלא שניתן זכות לכל בן ישראל להיות כבן מלך ולאחר קימתו עד שיעור זה שהוא ג שעות יותר מהרגיל
ולמה ישתנה בדורנו

חללק מהחשיבות של בני מלכים הוא בלקום מאוחר
משא"כ שאר בני אדם

הרב מרודוש · 16 מרץ 2026

לגוש"ע יש הרבה דברים שהשתנו מזמן חז"ל
והתשבות שלהם או שהם דוחק
או שמספיק כזה תשובה כדי להשאר בדין דאו' ולא לשנות
אך לאף אחד אין הכוח לשנות בגלל זה
לא מבעי "טריפה" שהיום חזינן שחיה
ויש עוד כמה דברים ואכמ"ל

אוירא דארץ ישראל · 16 מרץ 2026

יש חזון איש לגבי השאלה שהיום הכינים כן פרים ורבים ואם כן איך מותר להגם ומתרץ שזה הכונה לאלפיים שנות תורה שכל הדברים נמדדו לפי העולם של אז אם כן הוא הדין לזמנים

פנחס ע · 16 מרץ 2026

אנכי הייתי ממליץ לרב @ישעיה מנחלת דן אם כבר לחוש לחומרא בלבד, ולא להקדים זמן קריאת שמע לזמן שכיבה של חז"ל אלא משעה שבני אדם הולכים לשכב...

ומה שהובא למעלה שלא מצאנו מקור בחז"ל לקימת מלכים בג' שעות, הרי שיש להביא לכך מקור מהמעשה במרודאך בלאדן שהשמש נעה ב' מעלות וכו' וכמבואר בסנהדרין צו א יעויי"ש

עורך · 16 מרץ 2026

האם שיבוא המשיח ישתנו זמני קרי"ש?

הלכות ק"ש תפילה זמן שכיבה וקימה של תורה היאך מתקיים בהרגלי חיינו ? (1 צופה)

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש רשום

משתמש מוביל

משתמש חדש

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים