• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
והסיבה של הקושי בהבנה קודם כל מעומק המושג, וגם זה נובע מתפיסות שונות על הדברים וכשנבין את תפיסותיו דבריו יהיו הרבה יותר ברורים.
הכי קל לומר את זה
אבל שוב: אם חסרון בהסברה = חסרון בהבנה, הרי לא רק שאתה לא צודק אלא גם ההפך...
 
ברור כשמש, לרגע לא עלה דעתי שהרב עצמו אינו מבין מה הוא שח
(ורק שעדיין לא זכיתי מפני מה באו דבריו בלשון שאינה מובנת: האם זה במכוון (וא"כ למה... כל הסיבות שאני מוצא אינן אובייקטיביות), או שלא, ואם לא אז זה פשוט חבל מאוד אם כי אין לכחד דמסתמא יש לכך חלק רב בהתפרסמות דבריו)

תבין, זו מהות אחרת: לא שקשה להבין אותו, אלא המילים בהן הוא משתמש (והניסוח וכו') פשוט לא מאפשרות אחיזה בדבריו
לגבי הניסוח מסכים איתך לגמרי ואיני יודע טעמו כלל [ובד"א זה רק בכתיבה ולא בדיבור, גם בדיבור הוא לא המסביר הכי טוב בעולם אבל הרבה יותר מובן], אבל אם אתה מסכים בהוא מבין א"כ מה טענתך
בל שוב: אם חסרון בהסברה = חסרון בהבנה, הרי לא רק שאתה לא צודק אלא גם ההפך...
ואני מסכים שיש הרבה שלומדים בישיבתו שלא מבינים מספיק אבל יש הרבה שמבינים ובאשכול היעודי לענין ניסיתי להסביר כמה דברים.
 
(ורק שעדיין לא זכיתי מפני מה באו דבריו בלשון שאינה מובנת: האם זה במכוון (וא"כ למה... כל הסיבות שאני מוצא אינן אובייקטיביות), או שלא, ואם לא אז זה פשוט חבל מאוד אם כי אין לכחד דמסתמא יש לכך חלק רב בהתפרסמות דבריו)
לפי התרשמותי, הרב שרייבר חובב מאד לשונות גבוהים ומליצות, הספרותיות נוטפת מכל כתביו, אני באופן אישי הרבה פעמים משתעשע לקרוא בכתביו אף שאיני מונח בסוגיות שהוא עוסק בהם, רק בשביל ליהנות מהחיצוניות,
וכמדומה, שאם הרב שרייבר לא היה כותב בשפה גבוהה, היה הרבה יותר קל להבין את דבריו,
כך שנמצא שאין כאן חסרון בהסברה, כי אם אהבת החכמה והלשון.
 
לפי התרשמותי, הרב שרייבר חובב מאד לשונות גבוהים ומליצות, הספרותיות נוטפת מכל כתביו, אני באופן אישי הרבה פעמים משתעשע לקרוא בכתביו אף שאיני מונח בסוגיות שהוא עוסק בהם, רק בשביל ליהנות מהחיצוניות,
וכמדומה, שאם הרב שרייבר לא היה כותב בשפה גבוהה, היה הרבה יותר קל להבין את דבריו,
כך שנמצא שאין כאן חסרון בהסברה, כי אם אהבת החכמה והלשון.
ואני אוסיף שכידוע לכל שומעי ליקחו הרי שהשיעור לא דומה כלל להנכתב בספריו וכל כתביו, השיעורים ברורים קולחים ובנויים אבן לאבן, {חוץ ממה שלפעמים שפתו המהירה מקשה קצת ופעמים שלא בהירה לאוזן אבל עם זה כבר אפשר להסתדר וכפי שמסתדרים רבים),
 
לפי התרשמותי, הרב שרייבר חובב מאד לשונות גבוהים ומליצות, הספרותיות נוטפת מכל כתביו, אני באופן אישי הרבה פעמים משתעשע לקרוא בכתביו אף שאיני מונח בסוגיות שהוא עוסק בהם, רק בשביל ליהנות מהחיצוניות,
וכמדומה, שאם הרב שרייבר לא היה כותב בשפה גבוהה, היה הרבה יותר קל להבין את דבריו,
כך שנמצא שאין כאן חסרון בהסברה, כי אם אהבת החכמה והלשון.
אגב, שכחתי להוסיף, שבאמת כאשר קוראים בכתבי תלמידיו, או בכתבים של כאלו שג"כ באותו הלך מחשבה, הרבה יותר קל להבין, וזאת מהסיבה הנ"ל.
 
אם חסרון בהסברה = חסרון בהבנה
אם אני לא מבין על מה אתה שח כנראה גם אתה נכלל בכלל הזה,

ולגופם של דברים, תביא כל יינגעלע לכל ראש ישיבה והוא לא יתחיל להבין מה הוא שח, צריך להכיר את השפה, להכיר את המושגים ואז לשפוט לפי חוסר הסברה. זה לא כלל המדד הראשון וגם לא השני בדרך לימוד.
 

עקב ויכוחים מי הם רבותיו של הרב יעוי'ש אצרף בזה, שיטת הרב שרייבר
נא לא לפרסם ללא הוראה ממני, מצורף בזה:
עיינו בשתי העמודים האחרונים
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה על ידי מנחה:

התאפקתי אם לפרסם כבר באשכולות קודמים עקב ויכוחים מי הם רבותיו של הרב יעוי'ש אבל כאן זהו אשכול מוצנע על כן אצרף בזה, נא לא לפרסם ללא הוראה ממני, מצורף בזה:
עיינו בשתי העמודים האחרונים
מי הכותב?
 
ממש יפה, רציתי לברר האם הבנתי נכון שהגראי"ס הביא ממנו בשיעור וצהבו פניו?, ומה זה היה?
ע"פ אין בזה ולא כלום,
מה שצהבו פני הרב משום שכידוע הרא"י לא מזכיר כמעט ואף אחד, ואם הזכירו כנראה שהוא מה'מיוחדים שבדור' (כמובן מבחי' הרא"י בלבד),
 

עקב ויכוחים מי הם רבותיו של הרב יעוי'ש אצרף בזה, שיטת הרב שרייבר
נא לא לפרסם ללא הוראה ממני, מצורף בזה:
עיינו בשתי העמודים האחרונים
נראה לי נפל טעות במאמר,
בעניין השאלה ששאל את ר"ד על הרי"ף בהמפקיד,
הובא שהאריך בזה בחדרי בית 'בהא דהשוכרים לא הוו בעלי דברים', לא שיש לי כוח לקרוא את כל האריכות דברים שם, אך ע"פ אין קשר בין סימן זה לנושא.
ויש עוד הרבה מה להעיר על הנ"
 
אבל בישיבת מהרי"ל למשל, זה בדיוק הסגנון.
למה להשמיץ סתם בלי להכיר???
כל מי שקצת בקיא בתורתו של הרב שליט"א ולא ניזון משמועות בלתי מבוססות יודע שלא מיניה ולא מקצתיה.
מי שמתעקש לראות זאת בעיניו יעיין במש"כ הרב שליט"א בספרו על פרשיות התורה פרשת מצורע [כמדומני] שם מאריך הרב לומר שכל מי ששואל טעם למה איסור זה אסור, ולמה גזר כן קוב"ה הרי זה כמי ששואל טעם למה האש שורפת, ובכלל מבחינת העיסוק בטעמי המצוות ובשאלה ה"למה" הרב שליט"א הרבה יותר קרוב לגישת בריסק לכל מי שמכיר.
 
למה להשמיץ סתם בלי להכיר???
כל מי שקצת בקיא בתורתו של הרב שליט"א ולא ניזון משמועות בלתי מבוססות יודע שלא מיניה ולא מקצתיה.
מי שמתעקש לראות זאת בעיניו יעיין במש"כ הרב שליט"א בספרו על פרשיות התורה פרשת מצורע [כמדומני] שם מאריך הרב לומר שכל מי ששואל טעם למה איסור זה אסור, ולמה גזר כן קוב"ה הרי זה כמי ששואל טעם למה האש שורפת, ובכלל מבחינת העיסוק בטעמי המצוות ובשאלה ה"למה" הרב שליט"א הרבה יותר קרוב לגישת בריסק לכל מי שמכיר.
כולם אומרים זאת, הביעה היא שרק אומרים...
בפועל, אולי המילה 'למה' אינה בלקסיקון, אבל מהלך של 'לפשט את ההגדרות ולקרבם אל שכלנו, הרגשתינו, תפיסתנו ומילותנו' קיים גם קיים.
 
לפשט את ההגדרות ולקרבם אל שכלנו,
איך הפעולה הזאת הופכת בדיוק להסבר של טעמים בתורה???
הגדרה תמיד נשארת הגדרה גם אם מגדירים אותה היטב מכמה זוויות. קיים הבדל עצום בין לקרב אל השכל הגדרות לבין לקרב אל השכל מצוות, בשתי מילים: קירוב של הגדרה אל השכל נעשה לאחר שיש הגדרה מסויימת, דיון במסגרת גדרי התורה הוא לגיטימי לכל הדעות, שהרי לא כל המצוות הם פרה אדומה... אך קירוב אל השכל של המצווה כפי שהיא בנסיון להעניק לה טעמים הוא גישה אחרת שיש לדון בלגיטימיות שלה במקום אחר, ובשונה מן הגישה הראשונה היא איננה דנה בגדרים הקיימים כי אם מכתיבה אותם.
 
לפשט את ההגדרות ולקרבם אל שכלנו, הרגשתינו, תפיסתנו ומילותנו'
היכן נקבעה מהי ההגדרה שאותה אנו צריכים "לפשט", בבריסק הגדירו ואז אין כבר באמת מה להבין, אבל בפן ההגדרתי בעצמו הרב מתעסק מאוד בניתוח ההגדרה בעצמה ובסוף הענין מסתיים בהגדרה ואידך בהנ"מ וכו' והדברים ידועים
 

עקב ויכוחים מי הם רבותיו של הרב יעוי'ש אצרף בזה, שיטת הרב שרייבר
נא לא לפרסם ללא הוראה ממני, מצורף בזה:
עיינו בשתי העמודים האחרונים
כמה הערות א. על הרב שך אמר פעם שהקושיות שלו כמו לפני מאתים שנה, והתירוצים פחות.
ב. על הגר"ג נדל אמר שלמד ממנו איך לקרוא גמרא ותוספות.
ג. את הגר"מ אטיק ג"כ לא מזכיר [כוונתי בשיעוריו אבל כשנפטר הספידו] אבל אמר פעם שיש לו יסוד בדין נצ"ב והיה כתוב בספר שהביה צריך לצאת לאור, ולא רצה להדפיס בלא להרצות הדברים לפני הגר"מ אטיק ונסע אליו בימי אלול שהיה עסוק בד מינים, והגר"מ פינה בשבילו ושמע חידושו ורק אח"כ הדפיס הספר.
ד. בבריסק שמע שיעורים מהגרי"ד ולא מהגרא"י ולא מזכיר את שניהם אף פעם.
ה. לא מדויק שלא חולק על הגר"ח, מאוד מעריך ועמל בדבריו ואמר פעם שבמקום שנראים דבריו פשוטים סימן שלא מבינים כלום, אבל חולק לעיתים נדירות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון