בלת"ק
כמובן שהמטרה בסוף היא לצאת עם תשובה, וכמובן כך ראוי שיהיה ולא שסתם ידברו בלי לרצות להתקדם בידיעת/העמקת/חשקת/הבנת וכו' התורה
אבל מה נאדר הוא המחזה, וכל אשר ראה לא היה שואל כאלו שאלות.
לא עליו נאמר "אבירי לב" (כמבו' על בני מתא מחסיא) דחזו יקרא דאורייתא!
מרנן גדולינו ומאורינו, השמים לבם לכל הערת דרדק וזאטוט מיישרים לב עיקש ופתלתול.
שמחים בחדוות התורה. וגיציה ניתזים לכל עבר.
איך שזה מחנך לגדלות. איך שזה מעורר.
אשרי הדור שאלו פרנסיו ומחזקים את עץ החיים. (ואוסיף שחבל שלא עשו כן בעשרות השנים האחרונות. ונראה לי שבשנים ממש האחרונות חזר ועלה ערך לימוד התורה רבות, ולמעמד זה ודומיו חלק רב בכך)
אציין מה ששמעתי אפילו מיהודי שאינו תורני כ"כ בעצמו... ולענ"ד יש לו שותפים רבים.

הגיע הזמן שיקלט בתודעה לגמרי (לא בידיעה מופשטת, אלא בצורה חיה, שגם בעה"ב יבין, וכן צעירי הצאן, שיש מהם המתבלבלים לעיתים), מה עסקם שיחם ושיגם של המכונים "גדולים".

במציאות רבים מכירים אותם מהעיתון, מהוראות פוליטיות, או בטחוניות. גדרים וסייגים כאלו ואחרים. שכל א' מהם הוא חשוב ונצרך. אך לא בכך הם גדלו כמובן, ולא בזה עיסקם ועמלם.

אינה דומה שמיעה לראייה. כמה ששמעו על לימוד התורה, כשרואים מול העיניים איך ששטים במרחביה בבהירות בחיות ורעננות. זה ענין אחר לגמרי.


כמובן ברור שלא זה צורת הלימוד עצמה. אך את זה אקווה לבאר בקצרה בהודעה נוספת...
 
נערך לאחרונה:
אני רק שאילה.
בחור מחפש לדעת הרבה ידע? בחור צריך לגמור סוגיא או לכה"פ לשאוף לגמור סוגיא כשהוא מחושבן עם כל הייכ"ת הקיימות? א"כ המטרה של הריתחא הושגה, התברר למעלה מכל ספק שיש עניין לדעת הרבה רייד לא ישיבתי, לדעת לחשבן היכ"ת, אולי נלמד קובץ יסודות וחקירות בסד"א? כמובן שח"ו אין הכוונה נגד רבותינו המשתתפים בפועל במעמד הקדוש הזה, מה שלא זכיתי להבין זה המסר שאותו המעמד בא להביא, ואם הוא בא להביא מסר של מעמד "ידיעת|אהבת| התורה" חוזרני בי.
הנה הגדרת טוב את הנקודה.

לא! לא זה הלימוד. אל תשכח שר' דוב הוא בשיטת מרן החזו"א... [חוץ ממה שהוא חניך פוניבז' (של ר' שמואל) וחברון].


אף אחד מהמשתתפים בו לאל לומד כך את לימודו. בשעה שהוא עסוק לברר וללטש את לשון הרמב"ן בכוונתו המדוייקת. גם בעולם הישיבות לא לומדים בצורה של "היכי תימצית"...
זה רק הצימוקים הבאים אחרי העמל והיגיעה, והנפקא מינות מחדדים את ההבדל בהבנה השורשית, שאותה באים לברר וללבן. אבל כדי להדליק את הלב, להראות את יופי התורה, מראים את הסוף והסיום. אע"פ שהדרך להגיע אינה בקפיצה לשם!! יש דרך ארוכה שאותה עושים כל הזמן. ומקבלים השראה כשרואים מה נעים ומה נחמד ומאיר עולמו של מי שזוכה לקנין התורה.

[אגב, בלי צלצולים בכלל, המעיין מתעורר לכך מכתבי הגר"א גניחובסקי וכיו"ב לבד. ושוב, מיותר להדגיש שזה לא צורת הבירור והליבון, אלא הנגשת חלק מהתוצר הסופי הערב לחיך ומותאם להבנת השומעים]
 
יש בהחלט טעם לפגם במה שזה נראה קצת כמו מבחן של ישי"ק
וכ"כ לעיל.

ומובן שזה עבודה אישית שכל א' צריך לעשות עם עצמו ג"כ שלא תהיה מטרתו להראות חכמתו בלימודו (אע"פ שאנחנו נהנים בהחלט כשאמרנו משהו טוב...).

עד כמה שעבדנו על עצמינו בענין, נראה פשוט שהמעמד הנ"ל אינו נראה כלל בצורה זו. אלא מבינים פשוט שיש לכל אחד מהם הנאה צרופה מדברי התורה. אע"פ שכמובן אינם רוצים להתבזות ח"ו ולומר טעות וכיו"ב. אבל כל אחד אומר את מה שהוא חושב ולא מכריח את עצמו לומר דווקא...

יש שם מספיק אנשים ומספיק נושאים, שכל אחד יוכל להרגיש שיהיה לו היכן להתבטא בצורה שנוחה לו. בלי דחף לצעוק בכל נושא...
 
כידוע זה דרך לימודו של מרן הגרד"ל לכל מי שמעיין בכתביו
ולענ"ד אין לך חיבוב התורה ועמל התורה יותר גדול מזה
שהרי התורה ניתנה לנו בתור הוראות למעשה
לא איזה משהו תאורטי לענג את השכל
והחיפוש אחר כל ההיכי תימצי היוצא מהסוגיא זה רצון נותן התורה
ואין לך הלומד ע"מ לעשות גדול מזה
וגם מצד ידיעת האמת שהוא לקיחת אחריות על ההגדרות שאמרת דלפי"ז מה יצא במקרה וכזה ומה יצא במקרה אחר
ובשביל זה צריך עיון מעמיק כדי לדמות מילתא למילתא ולחלק ביניהם
במכחת"ה, כמדומני שאע"פ שהעיר נקוה נכונה, לענ"ד לא בצורה הנכונה.

ר' דוב אכן מלא בהיכי תימצות וכיו"ב, אך לא זה דרך לימודו. היינו בירור העניינים נעשה בצורה ברורה, ולא מתוך חיפוש דוגמאות על דוגמאות. אחרי שיש בהירות בלוז הענין, משתלבים הדברים במוחו הגאוני בצורה של היכי תימצי. וכן אחרי שהוא רואה כמה אופנים לבאר את שורש הענין, מבזיק לו הנ"מ בין הביאורים.
 
במחכ"ת מכל הכותבים היקרים.
יש לי תחושה שהובנתי לא נכון, אז אעמיד דברים על דיוקם: בפתיחת האשכול דיברתי על מעמדי הריתחא שנערכים בבתי-הכנסת ובבתי-המדרשיות השונים.
לא על מעמד הריתחא של ר' דב וגדולי התורה שנערך בביתו מידי חול-המועד. (המעמד הזה ראוי לדיון בפנ"ע).
אני זוכר חידונים וכיו"ב שנערכו בעבר בישיבות (בקעמפים) בנושאי חולין שונים (בשלב מאוחר יותר זה עבר למשחקי קליקרים משהו כזה... וכיו"ב).

לענ"ד עדיף שהחידונים יהיו בעניינים תורניים ומהותיים יותר. וגם חידונים אלו ישאו פרסים וכיו"ב [אע"פ שגם לי כ"בן הדור הקודם..." היה קשה בהתחלה לשמוע את המעמדים הללו המשולהבים לצעירי הצאן. אך אם יש למישהו פיתוי ח"ו להקשיב לתוכניות אחרות בפלטמורה זו או אחרת, רצוי שירגיש את האש והאקסטזה וכו' בחידון זה וק"ל]

דרך אגב, אהבתי את השם היפה @נפש שוקקה
 
אנו רואים [כאן ובנושא אהלי הישיבות] כמה כואב ומציק לך הממסד הזה ודומיו, מה האובססיה לענין? נראה שצר לך ביושבי גבעה מסוימת.
עכ"פ לגופו של ענין בודאי שלא באים ללבן סוגיא, זה עושים הם בסד"א כל יום [ובסד"ג בחדוותא דכלה],
האירוע הזה הוא "אטרקציה תורנית ורוחנית", לא טוב?.
מלבד מה שנותן ידיעות חשובות ואהבת תורה.
הבעיה שאני רואה בקיום המעמד הזה כממסד הוא בזה עצמו שהדבר נעשה כממסד ולא בצורה של ממילא. ריתחא דאו' וויכוח בסוגיא לא אמור להיות איזה מערכת שבאים ליצור שאלות לשם עצם השאלה. כמו שכתב הרב שמחת דוד בעצמו, הדבר נעשה בתור אטרקציה תורנית, וזה עצמו הבעיה.
תורה [וכן שאר מצוות הדת] לא באו לעולם כדי שיהיה לנו אטרקציה וחוויה כיפית. הדת בונה את אישיות האדם ולשם כך היא נועדה. לבוא ולעשות דיונים תורניים לשם הכיף, לדעתי זה לא רק זלזול בתורה ובדת, אלא חיסרון בהכרת המערכת היהודית [ואני לא מדבר על ראשי הישיבות בעצמם שהם לנים בעומקה של הלכה 24/7 ובשבילם המעמד הוא לא אטרקציה, וגם יתכן שהם רואים במעמד הזה עניין של למען תספרו לדור אחרון וכו'. אני מדבר על מי שבא לשם].
אני אישית אוחז שמי שרוצה אטרקציות בביה"ז וכו' - שלא יעשה אותם במסגרת דתית כמו 'מעמד הסיומים' או נסיעה לרשב"י [כמובן שמי שנוסע בשביל להתפלל אין בזה שום בעיה, אני מדבר על נסיעה בשביל התאווררות], שיצא לטיולים , פארק אקסטרים וכדו'.
[דעה את ה' הזכיר את מה שהדבר יכול להוות תחליף לתוכניות מהתקשורת הכללית, ואם כך הם פני הדברים אני מרים ידיים, למען לא נחטא בילד... אבל כל מי שקצת יודע, מי שכבר שומע תוכניות כאלו לא הולך לכאלו מעמדות אלא במקרה הטוב מתעלם ובמקרה הפחות טוב מזלזל ועושה ליצנות מכל האירוע. אם באמת רוצים למצוא תוכניות חילופיות צריך להביא תוכניות לא רוחניות שייעשו באוירה דתית/חרדית]
 
נערך לאחרונה:
א. היו הרבה בריתחא, ב. מה זה משנה, אם זה האטרקציות שלנו זה מאוד מבורך.

למי ששכח, נזכיר שוב שמדובר בבין הזמנים.

ושוב נזכיר שמדובר בבין הזמנים.
לא ידעתי שהמושג בין הזמנים פירושו התבטלות פירושו לא ללמוד, ידעתי שירושו ללמוד קצת, אבל ללמוד לא נכון או לא ללמוד, לא שמעתי, אדרבה תראה לי מקור אחד שאומר את ההמצאות הנ"ל.

כידוע זה דרך לימודו של מרן הגרד"ל לכל מי שמעיין בכתביו
נדגיש: שסיים את כל הש"ס שיודע ראשונים ואחרונים עם ציטוטים מדויקים, משא"כ בחור שלא מתמיד כמו ר' דב שאם ילמד סוגיא אחת בצורה הזו לא יסיים אותה לעולם
 
בכל משפחה תורנית (שאני מכיר לכה"פ), כשעולים לדו/סבא/מחותן וכל כיו"ב במהלך החוה"מ לביקור חג, בעזרת הגברים יתחיל שיח ותוך רגעים בודדים הוא יגיע באופן טבעי לגמרי, לאיזה דיון הלכתי או תורני מכל סוג שהוא. בלי שום תכנון מוקדם מראש.

כך בדיוק היה שנים רבות (מאז שאני זוכר את עצמי...) אצל מרן הגרד"ל לדוגמא, וכן הוא אצל שאר ראשי הישיבות התלמידי חכמים. ותמיד היה מרתק מעניין ומרחיב אופקים להקשיב לשיחתם, ולראות איך נראה חדוותא דאורייתא של עמלי התורה.

בשנים האחרונות כמדומני שזה התחיל בצורה די דומה, שגדולי תורה אלו עלו אליו לביקור חג כנהוג. זה התחיל מכמה בודדים מהם וכו'. וכשראו שזה מעניין מאוד וכו', וגם התחילו לצמצם בכניסת כל אחד ואחד לר' דב, עלה הרעיון הפשוט לארגן הכל בבת אחת ולהראות לציבור את יופי המעמד הנשגב, שהיה תמיד ככה יפה. גם לפני המצלמות והפרסום!!

כמובן מיד עלו שיקולים נוספים ממינים שונים. אך עצם הענין הוא בעצם "ביקור חג" של גדולי תורה.

אקווה בהמשך לפרוס מעט מהתועלת העקיפה שיש בזה. חוץ ממה שכל מי שעוסק מעט בענייני המועד הרי מונח בחלק מהסוגיות, בצורה חלקית, ולוקח את החלק השייך לו.
יחי ההבדל, בשום בית לא ידונו בהיכי"ת "מעניינות" אלא בנידונים הלכתים מקסימום כמו הרב מנחם כהן
 
הנה הגדרת טוב את הנקודה.

לא! לא זה הלימוד. אל תשכח שר' דוב הוא בשיטת מרן החזו"א... [חוץ ממה שהוא חניך פוניבז' (של ר' שמואל) וחברון].


אף אחד מהמשתתפים בו לאל לומד כך את לימודו. בשעה שהוא עסוק לברר וללטש את לשון הרמב"ן בכוונתו המדוייקת. גם בעולם הישיבות לא לומדים בצורה של "היכי תימצית"...
זה רק הצימוקים הבאים אחרי העמל והיגיעה, והנפקא מינות מחדדים את ההבדל בהבנה השורשית, שאותה באים לברר וללבן. אבל כדי להדליק את הלב, להראות את יופי התורה, מראים את הסוף והסיום. אע"פ שהדרך להגיע אינה בקפיצה לשם!! יש דרך ארוכה שאותה עושים כל הזמן. ומקבלים השראה כשרואים מה נעים ומה נחמד ומאיר עולמו של מי שזוכה לקנין התורה.

[אגב, בלי צלצולים בכלל, המעיין מתעורר לכך מכתבי הגר"א גניחובסקי וכיו"ב לבד. ושוב, מיותר להדגיש שזה לא צורת הבירור והליבון, אלא הנגשת חלק מהתוצר הסופי הערב לחיך ומותאם להבנת השומעים]
ולכן הקדמתי באחת מההודעות ואמרתי שאיני מדבר על מרביצי התורה אלא על הבחורים שחושבים שכך היא הדרך.
 
עיינו תוס' פסחים נ: ד"ה "וכאן בעושים"
"ואומר ר"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד על מנת לעשות אבל הכא מיירי... שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפילו הכי גדול עד שמים חסדו". עיי"ש.
הרי שהלומד ע"מ לקפח חבריו בהלכה נוח לו שלא נברא.
 
עיינו תוס' פסחים נ: ד"ה "וכאן בעושים"
"ואומר ר"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד על מנת לעשות אבל הכא מיירי... שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפילו הכי גדול עד שמים חסדו". עיי"ש.
הרי שהלומד ע"מ לקפח חבריו בהלכה נוח לו שלא נברא.
מה הקשר?
 
עיי"ש שם בתוס' מביא סתירה מגמ' פסחים דהלומד שלא לשמה גדול עד שמים חסדך,
ובגמרא ברכות כתוב שנוח לו שלא נברא.
וע"ז מתרץ ר"י
"ואומר ר"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד על מנת לעשות אבל הכא מיירי... שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפילו הכי גדול עד שמים חסדו". עיי"ש.
הרי שהלומד ע"מ לקפח חבריו בהלכה נוח לו שלא נברא.
 
עיינו תוס' פסחים נ: ד"ה "וכאן בעושים"
"ואומר ר"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד על מנת לעשות אבל הכא מיירי... שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפילו הכי גדול עד שמים חסדו". עיי"ש.
הרי שהלומד ע"מ לקפח חבריו בהלכה נוח לו שלא נברא.
אתה יודע מה זה נקרא 'לקפח חבריו'??
מי שרואה בזה דרך להתנגח עם אחרים ולהראות שהוא הצודק, אכן נוח לו שלא נברא,
אבל מי שרואה בזה דרך להעשיר ידיעות להחכים מסברות ולהרבות תורה בעולם, הרי ש'עד שמים חסדו'.
 
עיינו תוס' פסחים נ: ד"ה "וכאן בעושים"
"ואומר ר"י דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה ואינו לומד על מנת לעשות אבל הכא מיירי... שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות אפילו הכי גדול עד שמים חסדו". עיי"ש.
הרי שהלומד ע"מ לקפח חבריו בהלכה נוח לו שלא נברא.
אני חייב למחות על הדברים וההקשר!!!
 
אתה יודע מה זה נקרא 'לקפח חבריו'??
מי שרואה בזה דרך להתנגח עם אחרים ולהראות שהוא הצודק, אכן נוח לו שלא נברא,
אבל מי שרואה בזה דרך להעשיר ידיעות להחכים מסברות ולהרבות תורה בעולם, הרי ש'עד שמים חסדו'.
אמרתי ואומר שוב, אין הכוונה כלפי גדו"י, אלא כלפי דרך הלימוד שמונחלת ללומדי התורה ללמוד סוגיא בצורת היכי"ת.
 
אמרתי ואומר שוב, אין הכוונה כלפי גדו"י, אלא כלפי דרך הלימוד שמונחלת ללומדי התורה ללמוד סוגיא בצורת היכי"ת.
גם אני מצטרף...
לא משנה בן כמה הלומד וכמה הוא למד ועד כמה הוא חכם.
אם הוא מתווכח על מנת להתכווח ולהראות עד כמה הוא יודע ואחרים לא יודעים - טוב לו שלא נברא,
אבל אם הוא מתווכח על מנת להרבות תורה, להחכים, ללמוד וללמד - עד שמים חסדו.
 
גם אני מצטרף...
לא משנה בן כמה הלומד וכמה הוא למד ועד כמה הוא חכם.
אם הוא מתווכח על מנת להתכווח ולהראות עד כמה הוא יודע ואחרים לא יודעים - טוב לו שלא נברא,
נכון
אבל אם הוא מתווכח על מנת להרבות תורה, להחכים, ללמוד וללמד - עד שמים חסדו.
אמרתי שלפי עניות דעתי הבעיה במעמדות הריתחא דאורייתא אינה בגדו"י ומרביצי התורה אלא בצעירי הצאן וצעירי האבריכים אשר חושבים שזוהי דרך הלימוד
 
אתה יודע מה זה נקרא 'לקפח חבריו'??
מי שרואה בזה דרך להתנגח עם אחרים ולהראות שהוא הצודק, אכן נוח לו שלא נברא,
אבל מי שרואה בזה דרך להעשיר ידיעות להחכים מסברות ולהרבות תורה בעולם, הרי ש'עד שמים חסדו'.
משום מה יש לי הרגשה שהמטרה זה לא בשביל להעשיר ידיעות.
אם כבר אז להראות ידיעות.
וזה ג"כ עושה את התוה"ק כקרדום לחפור ח"ו.
 
אמרתי שלפי עניות דעתי הבעיה במעמדות הריתחא דאורייתא אינה בגדו"י ומרביצי התורה אלא בצעירי הצאן וצעירי האבריכים אשר חושבים שזוהי דרך הלימוד
יש הרבה דרכי לימוד.
אחת מהן היא דרך היכי תמצא, או שו"ת או כל שם והגדרה אחרת.
אולי תוכל להביא סברא או מקור הפוסל דרך זו??
משום מה יש לי הרגשה שהמטרה זה לא בשביל להעשיר ידיעות.
אם כבר אז להראות ידיעות.
וזה ג"כ עושה את התוה"ק כקרדום לחפור ח"ו.
יש פתגם עממי כזה, שמי שלא רואה באחרים רע סימן שהוא נקי ממנו, ומי שבכל דבר רואה את הרוע...
אני למשל, לא חושב שכולם באים על מנת להראות ידיעות, למרות שודאי שאחוז מסוים כן.
אבל בכל מקרה, להראות ידיעות - גם אם זה לא ראוי - זה עדיין לא 'לקפח'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון