נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
715
תודות
2,858
נקודות
196
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' משה חיים אולמן שליט''א השאיר קושיא שמרן הגרד''ל שליט''א שאל
למה יש דין שמגדף את השם אינו חייב רק אם מגדף את השם בשם השם, והלא תיפ''ל מדין מורד במלכות שחייב מיתה ק''ו למי שמורד במלכו של עולם,
ואין לומר דאין עונשין מן הדין שהרי חיוב מיתה במורד במלכות אינו מדין מיתה הרגילה ועל פי הכללים של מיתה רגילה, וא''כ בזה שפיר שייך לענוש מן הדין
אמנם הדבר יהא תלוי במה שנחלקו אחרונים אי מורד במלכות מותר רק למלך להרגו או לכל אדם,
וצע''ג
 
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' משה חיים אולמן שליט''א השאיר קושיא שמרן הגרד''ל שליט''א שאל
למה יש דין שמגדף את השם אינו חייב רק אם מגדף את השם בשם השם, והלא תיפ''ל מדין מורד במלכות שחייב מיתה ק''ו למי שמורד במלכו של עולם,
ואין לומר דאין עונשין מן הדין שהרי חיוב מיתה במורד במלכות אינו מדין מיתה הרגילה ועל פי הכללים של מיתה רגילה, וא''כ בזה שפיר שייך לענוש מן הדין
אמנם הדבר יהא תלוי במה שנחלקו אחרונים אי מורד במלכות מותר רק למלך להרגו או לכל אדם,
וצע''ג
ואף למ'ד ביד כל אדם, לפו'ר זה רק ברצות ובקשת המלך. לא ?
 
לכאו' מי שיקלל מלך לא בטחח שיקרא מורד במלכות רק בפורק עול המלכות.
ובכל אופן אם המלכות תתיר בחוקיה לקלל המלך לא יהיה לזה דין מרידה.
וגם שדין מורד במלכות נובע מענין שאלמלי מוראה של מלכות וכו' ולכאו' לא שייך לכאן.
 
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' משה חיים אולמן שליט''א השאיר קושיא שמרן הגרד''ל שליט''א שאל
למה יש דין שמגדף את השם אינו חייב רק אם מגדף את השם בשם השם, והלא תיפ''ל מדין מורד במלכות שחייב מיתה ק''ו למי שמורד במלכו של עולם,
ואין לומר דאין עונשין מן הדין שהרי חיוב מיתה במורד במלכות אינו מדין מיתה הרגילה ועל פי הכללים של מיתה רגילה, וא''כ בזה שפיר שייך לענוש מן הדין
אמנם הדבר יהא תלוי במה שנחלקו אחרונים אי מורד במלכות מותר רק למלך להרגו או לכל אדם,
וצע''ג
השאלה תמוהה לכאורה,
דאם מדין מורד במלכות אתינן, הא יש לומר כן לאו דווקא במקלל, אלא בכל מי שאינו מקיים איזו מצוה כדבעי, איזו שלא תהיה, כבר נחשב מורד במלכות, ומדלא חייבה כן התורה, על כרחך שאין בזה דיני מורד במלכות.
 
השאלה תמוהה לכאורה,
דאם מדין מורד במלכות אתינן, הא יש לומר כן לאו דווקא במקלל, אלא בכל מי שאינו מקיים איזו מצוה כדבעי, איזו שלא תהיה, כבר נחשב מורד במלכות, ומדלא חייבה כן התורה, על כרחך שאין בזה דיני מורד במלכות.
לא כל מי שלא משלם מיסים נקרא מורד במלכות גם במלכות אדם. ודאי שההבנה שמקלל כביכול פורק יותר עול
 
לא כל מי שלא משלם מיסים נקרא מורד במלכות גם במלכות אדם. ודאי שההבנה שמקלל כביכול פורק יותר עול
תוספות שבת נו.
דאמר ליה ואדוני יואב. פרש"י דמורד במלכות הוה משום דקאמר ואדוני יואב ואין נראה דאין זה מורד שלא היה בלבו להמליכו ולקרותו מלך אלא כמו שפירש רבינו מאיר דהוי מורד משום דבסיפא דקרא כתיב ואני אבא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי וגו' שדוד אמר לו לעשות ולא רצה לעשות
 
תוספות שבת נו.
דאמר ליה ואדוני יואב. פרש"י דמורד במלכות הוה משום דקאמר ואדוני יואב ואין נראה דאין זה מורד שלא היה בלבו להמליכו ולקרותו מלך אלא כמו שפירש רבינו מאיר דהוי מורד משום דבסיפא דקרא כתיב ואני אבא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי וגו' שדוד אמר לו לעשות ולא רצה לעשות
בודאי שיש הבדל בין מי שהמלך אומר לו בפירוש למי שלא מקיים סתם את החוק.
 
בודאי שיש הבדל בין מי שהמלך אומר לו בפירוש למי שלא מקיים סתם את החוק.
רמב"ם סה"מ קעג:
כל זמן שיהיה מצות המלך ציווי שלא יהיה סותר מצוה מן התורה, הנה אנחנו חייבין לשמוע מצותו, ומי שיעבור על מצותו ולא ישמע אליו הנה ראוי ומותר למלך להרוג כמו שירצה, כמו שאמרו ישראל על עצמן "כל איש אשר ימרה את פיך" וגו', וכל מורד במלכות יהיה דמו מותר למלך שהוקם על פי התורה.

לא משמע לחלק כדבריך
 
רמב"ם סה"מ קעג:
כל זמן שיהיה מצות המלך ציווי שלא יהיה סותר מצוה מן התורה, הנה אנחנו חייבין לשמוע מצותו, ומי שיעבור על מצותו ולא ישמע אליו הנה ראוי ומותר למלך להרוג כמו שירצה, כמו שאמרו ישראל על עצמן "כל איש אשר ימרה את פיך" וגו', וכל מורד במלכות יהיה דמו מותר למלך שהוקם על פי התורה.

לא משמע לחלק כדבריך
אדרבה, רואים שחילק לכאו' בין שני דברים א. מי שיעבור על מצוותו מותר למלך להרוג כמו שירצה, קרי שיכול לפסוק עונש מוות על עבירות מסויימות על ציוויו וכך ליצור מורא מלכות. ב. וכל מורד במלכות יהיה דמו מותר וכו', כך לכאו'
 
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' משה חיים אולמן שליט''א השאיר קושיא שמרן הגרד''ל שליט''א שאל
למה יש דין שמגדף את השם אינו חייב רק אם מגדף את השם בשם השם, והלא תיפ''ל מדין מורד במלכות שחייב מיתה ק''ו למי שמורד במלכו של עולם,
ואין לומר דאין עונשין מן הדין שהרי חיוב מיתה במורד במלכות אינו מדין מיתה הרגילה ועל פי הכללים של מיתה רגילה, וא''כ בזה שפיר שייך לענוש מן הדין
אמנם הדבר יהא תלוי במה שנחלקו אחרונים אי מורד במלכות מותר רק למלך להרגו או לכל אדם,
וצע''ג
החת"ס סובר שמורד במלכות נהרג מקרא ד"כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה" ע"פ פירוש הרמב"ן, ונראה דאינו שייך בנידו"ד
 
לכאו' א היה מורד, לא היה יכול להשבע לו שלא להורגו.
שיטת היד רמה בסנהדרין מח ע"ב שזה דין במלך עצמו להרגו וברצונו הורג וברצונו מוחל,
וכן כתב הרמב"ם כָּל הַמּוֹרֵד בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְהָרְגוֹ. אֲפִלּוּ גָּזַר עַל אֶחָד מִשְּׁאָר הָעָם שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְלֹא הָלַךְ אוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִבֵּיתוֹ וְיָצָא חַיָּב מִיתָה. וְאִם רָצָה לְהָרְגוֹ יֵהָרֵג. שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א יח) "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ".
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון